ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'... בחינת: 'גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד' וזה: 'גדולה תשובה שמקרבת הגאלה' כי לעתיד ליום שכלו שבת יתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה "אז תתענג על ה'" על ה' דיקא, הוא עתיקא סתימאה וזה עקר ענג שבת: "ושבת עד ה' אלקיך" גדולה תשובה כשמעלה תשובה מבחינת את המאור הקטן מבחינת 'אחות לנו קטנה' "והיה אור הלבנה כאור החמה" שמגעת עד כסא הכבוד הינו שעל ידי זה יגיע וישיג אוריתא דעתיקא סתימאה וזה 'כסא הכבוד', שמכסין אותה "וכבשים ללבושך" דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך "כבוד אלהים הסתר ... כמו שכתוב: "ובא לציון גואל" וכו' ועקר ידיעת הקבלה, הינו ידיעת סודות התורה הוא יהיה לעתיד שאז יתגלה אוריתא דעתיקא בבחינת תענוג שבת, בבחינת: "אז תתענג על ה'" וזה לשון תשרי, לשון שירה כמו שכתוב "השיר יהיה לכם כליל ... ואין נסתר מחמתו מחמתו זה בחינת כלה, כמו שכתוב: "כלה בחמה כלה ואינמו" ועל ידי זה זוכים להשגת אוריתא דעתיקא, בבחינת ענג שבת כנ"ל וזה 'תורת ה' תמימה' שהיא תורה דעתיקא, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום 'משיבת נפש' זה בחינת שבת, כי בו שבת וינפש וזה טעם ... זה ה"א, דל"ת עם יו"ד, שיר פשוט וכו' כנ"ל וזה שצועקין שבת שעל ידי זה זוכין לענג שבת, לאוריתא דעתיקא כנ"ל. ומה שנותנין מעות כשקוראין שבת כי באוריתא של עכשו, יש ימין ושמאל "ובשמאלה עשר" אבל בעתיקא לית שמאל ולית עשר תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו ... לרוץ ארח וזה רקודין ונות בית תחלק שלל וישראל הם מחלקים המעות להורות שאין צריך למעות ואין שם בבחינת עתיקא שמאל בית תחלק שלל ראשי תבות שבת ענין אחר להורות ותרנות גדול בזה שמחלקין מעות להורות שהכלה היא בחינת ...