... חדוש מפלג מאד אשר לא היה חדוש כזה אפילו בדורות הקודמים. ואמר בפרוש על עצמו שאלו לא היה דור כזה כאשר יודע כל אחד בעצמו פחיתות הדור הזה ולולא זאת היה הוא זכרונו לברכה חדוש גדול בעולם אך בעוונותינו הרבים מחמת שלא היה הדור כדאי נתעלם האור מאד ולא נתגלה ממנו אפילו כטפה מן הים אות קמא בחזירתו ...

... לומדים התורה אין מועילים הספרים כלל כי בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד והלמוד הוא מעט מאד עכשו בעוונותינו הרבים [הינו כי מה יועילו ... שלא תשתכח התורה מאחר שאין לומדים אותה בעוונותינו הרבים] ...

... שפחה בישא שהיא עת רעה בבחינת: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" 'בכל עת' דיקא 'בגדיך לבנים' הינו בלא רבב הינו בחינת טהרת השכינה מנדתה בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב' והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתיה כי גורמין לה דם נדה ואז היא נקראת עיר הדמים ועל שם זה רשעים נקראים אנשי דמים כי שס"ה לא תעשה תלויים בשס"ה גידים ששם תהלוכת ... הצרים ועל שם זה נקרא ברית: 'זהר הרקיע' כי קדם התקון אזי הרקיע הוא בבחינת: "יגלו שמים עוונו" ואחר התקון, אזי מזהיר ומטהר את הרקיע בבחינת לשון של זהורית שהוא מלבין עוונותיהן של שס"ה לאוין ומשפיע לבנונית בשס"ה גידין בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' כי כל הלבנונית נמשך מן המח בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' 'מן לבונא דמחא' ועל ידי תקון כלליות ... שכתוב: "ראשית אוני" נאמר בו: "יושב אהלים" הינו בחינת שמים כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: 'דרך הנשר בשמים' בחינת 'זהר הרקיע' בחינת 'לשון של זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: ... עליונה מזה דהינו תקון הכללי כדי לתקן ולרומם המח ועל ידי זה נתקן הכל ממילא כנ"ל וזה פרוש: האי גברא דאזל בעי אתתא, ולא קיהבו לה הינו בחינת "אשה יראת ה'" הינו מי שפגם בעוונות, וגרם דם נדה לשכינה כנ"ל שעל ידי זה נחש משיך לה לגבה וכו' ונעשה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה וזהו: ולא קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי חזא דאזל להיכא דמדלי ...

... כדי שיחול ברכת השם במזונותיך. ב. שלחנו של אדם מטהר לו מכל עוונותיו . ג. שלחנו של אדם מזכה לו לעלמא דאתי ומזכה לפרנסה, והוא רשום לטוב לעלא ולעלא, ומזכה לה לאתוספא לה כח וגבורה בשעה שאצטריך לה. ד. ... מפני שנהנו מסעדה של אותו רשע. ז. מזבח מזיח גזרות רעות ומכפר עוונות ומזין ומחבב. והשלחן דומה למזבח. ח. האוכל בלא נטילת ידים, כאלו בא על אשה זונה, והמזלזל בנטילת ידים, נעקר מן העולם. ט. אין שותין מים ...

... העליה' הנ"ל וזה: "שובה ישראל וכו' כי כשלת בעונך" הינו על ידי התשובה יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה שהוא התורה, כנ"ל והעניין הוא, כי רבי נחמן דייקא זכה לעשות תשובה שלמה מאהבה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי זה כל העוונות שלו התהפכו לזכויות ממש. כנ"ל. ובעניין אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא ...

... גדולי הצדיקים הקדושים זכרונם לברכה פשתה נגע המספחת הרעה הזאת גם במדינתנו וכבר צוחו ככרוכיא הצדיקים והכשרים שבדורותינו אלה ואין שומע להם כי ידם תקפה בעוונותינו הרבים אוי לנו מה שהגיע לנו בדורותינו אלה ועל ידי זה נצמחה הגזרה הרעה בימינו שנמשכה על ידם אוי מה היה לנו ונתקים בעוונותינו הרבים כאשר הודיע אדוננו מורנו ...

... כבתחלה ולקח שני הספרים ושרפם שניהם [אוי לנו שלא זכינו שישאר אור הזה של הספר הזה ובעוונותינו הרבים גזרו עליו מן השמים לשרפו ] ואמר רבנו זכרונו לברכה שזה הספר לא יהיה עוד בעולם חבל על דאבדין בעוונותינו הרבים אבדה שאינה חוזרת ואמר שזה הספר בהכרח לשרפו וזה הספר לקוטי מוהר"ו יהיה נדפס ...

... נתרוממים. כד. על ידי יגון בא כאב לב. כה. מי שהוא מהיר, הוא עצבן. כו. קרבת הצדיקים משמח את הלב. כז. סגלה להסיר עצבות, שישמע את צדיק נכבד, כשהוא מזמר. כח. מי שאין מתודה על עוונותיו, אנחה ודאגות באים עליו. כט. כשאדם מתאוה לדברים שהם נגדיים לקדוש ברוך הוא, על ידי זה בא לו אנחה. ל. העצב על חלום רע מבטל את החלום, שלא ...

... תכלית היסורים. ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורים, קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו. ז. המוכיח את חברו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד. ח. שלשה דברים מזכירין עוונותיו של אדם: קיר נטוי ועיון תפילה ומוסר דין על חברו. ט. ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שנוי השם, שנוי מעשה. י. צעקה מועיל ליחיד דוקא קדם גזר דין. יא. ... ידי גאוה נסתלק החסד למעלה. מה. על ידי תקון חצות נמתק הדין. מו. כשתהיה נעור כל הלילה, בזה אתה נצול מדינים. מז. על ידי הצרות שבאין על אדם, יכול להשיג ולהבין את עוונותיו. מח. על ידי שבא אל הצדיק, ביאתו בעצמה יכולה להמתיק הדינין. מט. גם המעות שנותנין לצדיק, הנתינה בעצמה ממתיק הדין. נ. על ידי עצבות חושבים עליו למעלה לרע לו. נא. על ...

... קול ההברה שיוצא מקול הקדשה וזה בחינת: "אם עונינו ענו בנו" 'אין עניה אלא לשון צעקה' הינו שהעוונות צועקין בנו בתוכנו ממש על ידי שנתעורר קול דקדשה וכמו שכתוב אצל הצרפית . "באת אלי להזכיר את עוני" הינו: כל זמן שלא היה שם ... הקדשה גוברת כל כך היו העונות שלה נחים אך על ידי שנתעורר שם קדשת אליהו היו נזכרים ונתעוררים עוונותיה לצעק ולקטרג עליה וזהו: אם עונינו ענו בנו שהעוונות צועקין בתוכנו ואפילו כשאנו צועקים איזה קול דקדשה אין אנו זוכין לשמע קול דקדשה בעצמו לשבר על ידו עזות הגוף כי אם קול הברה שהוא קול העוונות שנתעוררין נגד קול דקדשה והם צועקים בתוכנו. ה' עשה למען שמך שאתה בעצמך תעשה למען שמך ותרחם עלינו למענך לבד וכשאינו בבחינת בשר להחכם שהוא בחינת העצם אזי אינו שומע הקול בעצמו הנ"ל רק הקול ההברה הינו קול העוונות שנתעוררים מזה הקול וזה 'התוקע בבור' בחינות: "שתני בבור תחתיות" והוא מתאנח ותוקע על זה 'אותם העומדים בחוץ' שאינם בבחינת ...