... כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו ואיננו שם על מקומו הראשון כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות והתבוננת על מקומו ואיננו ... יהיה באותה המצוה והדבר שבקדשה איזה מעט טוב כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב כדי להחיות את עצמו, ... וכו' והתבוננת וכו' כנ"ל כמו כן הוא אצל האדם בעצמו שצריך לדון את עצמו לכף זכות ולמצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין כדי לחזק את עצמו שלא יפל לגמרי, חס ושלום רק אדרבא יחיה את עצמו, וישמח את נפשו ... ואף שגם אותו הדבר הטוב הוא גם כן מערב בפסלת הרבה עם כל זה יוציא משם גם כן איזה נקדה טובה וכן יחפש וילקט עוד הנקדות טובות ועל ידי זה נעשין נגונים כמבאר במקום אחר בחינת מנגן בכלי זמר ... בעצמו עדין איזה נקדות טובות כנ"ל ומחיה ומשמח את עצמו בזה כי בודאי ראוי להאדם, להגדיל שמחתו מאד בכל נקדה ונקדה טובה מקדשת ישראל שמוצא בעצמו עדין ואזי כשמחיה ומשמח את עצמו על ידי זה כנ"ל אזי הוא יכול להתפלל ... דיקא הינו על ידי בחינת העוד שלי שאני מוצא בעצמי בחינת עוד מעט ואין רשע כנ"ל על ידי אותה הנקדה על ידי זה אוכל לזמר ולהודות לה' כנ"ל אזמרה דיקא הינו זמירות ונגונים שנעשין על ידי שמלקט הנקדות טובות ... לפני העמוד כי המתפלל לפני העמוד, הוא נקרא שליח צבור וצריך שיהיה נשלח מכל הצבור דהינו שצריך שיקבץ כל נקדה טובה שנמצא בכל אחד מהמתפללין וכל הנקדות טובות יהיו נכללין בו, והוא יעמד ויתפלל עם כל הטוב הזה וזהו ...

... גדל מעלות הנחשק, כן צריך להיות גדל החשק ועל כן יש לו מניעה גדולה כנ"ל שעל ידי זה נעשה הנקדה כנ"ל וזה בחינת תשע נקדין, תשעה רקיעין שהם מקמץ עד שורק שהם נקדה למעלה מנקדה רקיע למעלה מרקיע דהינו נחשק למעלה מנחשק שלפי גדל הנחשק, צריך שיהיה גדל החשק שהיא בחינת הנקדה, שהיא בחינת רקיע כי הנקדה נעשית על ידי הרקיע, שהוא בחינת מניעה כנ"ל עד שיש נחשק שהוא בחינת קמץ, קמיץ וסתים שהוא בחינת נקדות ...

... בלב איש בשעת התפילה כי אז באין עליו בלבולים גדולים ומחשבות רבות אבל "עצת ה' היא תקום" הינו פנימיות הנקדה שבלב מה שבפנימיות המחשבה מתכון להתפלל להשם יתברך לבד שזה בחינות 'עצת ה'' שמתכון להשם יתברך לבד בפנימיות מחשבתו ...

... כל העולמות נבראו על ידי אותיות ושלמות האותיות הוא היוד שהוא בחינת עולם הבא הנברא ביוד כי היוד היא נקדה אחרונה המשלים את תמונת כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות ... דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר כי כל דבר נברא באותיות ובכל אות יש בו שלמות הינו הנקדה אחרונה שהיא יוד בחינת עולם הבא שהיא התכלית המשלים תמונת האות כנ"ל ז. והתכלית נקרא תכלת כי התכלת מערב ...

... ונקדות, שיש בהתורה שהכל לפי המשקל שגורעין ומוסיפין לפי המשקל שצריך לגרע לפעמים או להוסיף לפעמים איזה אות או נקדה כדי לכון המשקל של כח השם הכל לפי חכמתו ורצונו כי כן חיבה חכמתו ורצונו יתברך שישקל כך וכך ...

... השיב לו: גם זה צריכין לפרש על עצמו כי צריכין לדון את עצמו לכף זכות ולמצא בעצמו איזה זכות ונקדה טובה אשר בבחינת הנקדה טובה הזאת הוא בחינת חסיד וכיוצא ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה. הלא אצל יהושפט כתיב: "ויגבה לבו בדרכי ה'" ...

... רק בודאי כבוד תורתו בא לכאן במחין דגדלות ולפעל השגה גדולה בעבודת הבורא יתברך על כן רצוננו לידע באיזה נקדה מנקדת ארץ ישראל נכנס כבוד תורתו, ומה הוא רוצה לפעל כאן בעבודת הבורא ואני מוכן לשרתו בגופי ובנפש רוח ... לשמע חדושי תורה מפיו הקדוש, אולי יתעורר לבבנו מחדש לעבודתו יתברך, וגם אולי נזכה ממילא להבין ולהשכיל איזה רמיזא מהנקדה הנ"ל מיד התחיל רבנו, זכרונו לברכה, להתלהב מאד ברשפי רשפי שלהבת י"ק ופניו נבערו ונתלהבו כלפידים ממש ומחמת ההתלהבות ...

... מבין הארבע מלכיות וכו' אות כב פעם אחת דברתי עמו מהתורה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים בסימן ל"ד המדבר מהנקדה שהיא בחינת צדיק וכו' ואמר לי שבזאת התורה יכולין לראות כל הצדיקים שבדור מהות ומדרגת ומעלת כל אחד ואחד ...

... א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק ... צדיקים" וזהו פירוש: "ישראל ממשלותיו" הינו 'מי מושל בי צדיק' כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקדה, מה שאין בחברו כמעשה דאביי ואבא אמנא שהשיבו לו לא מצית למעבד כעבדא דאבא אמנא וכו' ובחינה הזאת שיש ... לפי הרחבת הפה, ולפי כלי הדבור כל אחד לפי בחינתו. ה. ומלאפום, הינו בחינת: "ויוסף הוא השליט" הוא בחינת נקדה עם ואו כי בחינת יוסף נמשך מחכמה ובינה כמו שכתוב: "אחרי הודיע אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך" הינו חכמה ובינה ועל ידי זה נעשה "ויוסף הוא השליט" וחכמה, היא בחינת נקדה הינו יוד מעין ובינה, הוא נחל הנמשך מן המעין ועל שם המשכות, הוא ואו נקרא נחל הנמשך מן המעין ... בחרפה, הינו בערלת לב בחינת שברי לוחות, הינו "חרפה שברה לבי" וכשמקשר הלב, הינו בחינת ואו כנ"ל להיוד, הינו נקדה, שהוא בחינת צדיק ששם האור האהבה הקדושה שורה כי אור החסד נשאר ביסוד דאצילות אזי נתבטל האהבות רעות הינו החרפות הינו ערלת לב כי הצדיק שהוא נקדה ששם שורה האהבה הקדושה יאיר להואו שהוא בחינת לב ונתבטל החרפה, הינו ערלת לב כי על כל פשעים תכסה ... במקום ברית שלום הינו צדיק יסוד עולם ח. נמצא שצריך כל אחד לדבר בינו לבין קונו כדי שיאיר בחינת נקדה בחינת: "פי ידבר חכמות" להואו שהוא בחינת: "והגות לבי תבונות" ועל ידי זה נתבטל ערלת לבו הינו חרפות הינו אהבות רעות. וגם צריך כל אדם לדבר עם חברו ביראת שמים כדי לקבל התעוררות בלבו מהנקדה שיש בחברו יותר ממנו כמו שכתוב "ומקבלין דין מן דין" כי בזה הבחינה שיש בחברו יותר ממנו זאת הבחינה הוא בחינת נקדה ושם בהנקדה הזאת שורה האהבה הנקרא כהן והנקדה הזאת הוא בחינת צדיק לגבי חברו והנקדה הזאת מאיר ללב חברו, הנקרא ואו וכל הנקדות הללו הינו הנקדה הנקרא פי ידבר חכמות וגם הנקדה שיש בכל אחד מה שאין בחברו הם ענפים להצדיק שהוא נקדה כלליות של כל ישראל שהכל צריכין לקבל מתחלה מהצדיק ואחר כך יקבלו דין מן דין וכל אחד יקבל מנה ... תכסה אהבה" כי שם שורה אהבה הקדושה וזהו כשנולד יוסף הצדיק אמרה רחל: "אסף אלהים את חרפתי" כי כשנתגלה הנקדה ששם אהבה הקדושה אזי נתבטל החרפות הינו ערלת לב הינו אהבות רעות וזה שכתוב אצל יוסף: "כי פי המדבר אליכם" ופרש רש"י: 'כפי כן לבי' הינו שהאיר הנקדה שלו בואו שלו שהאיר פי ידבר חכמות בהגות לבי תבונות וכתיב בו: "וידבר על לבם" פרש רש"י: 'דברים המתישבין על הלב' הינו שהאיר הנקדה כלליות שלו בלב כל ישראל נמצא שעל ידי שלש בחינות אלו הינו התקשרות הצדיקים והם יאירו בו כי הם הנקדה כלליות ישראל ויעוררו את לבו וגם על ידי שידבר עם חברו יכול גם כן כל אחד ואחד להאיר ולעורר ... לב וזהו פרוש: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" הינו בחינת אהבה הקדושה כנ"ל "וגוי קדוש", הינו קדש שהוא בחינת נקדה וואו הוא בחינת לב כנ"ל. על ידי מה תבוא לבחינת אהבה ולבחינת קדש ואו על ידי אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל כי משה הוא נקדה כלליות נשמות ישראל שבתחלה צריכין הכל לקבל מהנקדה כלליות ואחר כך צריך כל אחד ואחד להאיר בחברו מהנקדה שיש בו וגם יוכל להאיר מנה ובה מהנקדה שבו, שהוא "פי ידבר חכמות" להואו, שהוא "והגות לבי תבונות" ואז נקרא גוי קדוש הינו קדש ואו שהנקדה מאיר להואו ועל ידי זה, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" הינו אהבה הקדושה כי כשתקבל מן כל הנקדות הללו הן מנה ובה והן מהנקדות שבכל אחד מישראל הן מנקדה כלליות ששם אצל כל הנקדות שורה אהבה קדושה הנקרא כהן כמו שכתוב "הנני נותן לו את בריתי שלום" והנקדה הוא ברית שלום כמו שכתוב ב"עץ חיים": שהאור החסד נשאר ביסוד דאצילות. [וכשמדבר עם חברו ביראת שמים מקבל הנקדה שבלב חברו בלי לבוש ולפעמים מקבל הנקדה מחברו על ידי דברים אחרים שמספר עמו כי יש לפעמים שיכולין לקבל אור והתעוררות לעבודת השם יתברך מהנקדה של חברו על ידי שיחת חלין שמדברין עמו ואז מקבלין אור הנקדה על ידי התלבשות כי לפעמים צריכה הנקדה להתלבש והיא מתלבשת בדבורים אלו והוא מקבל ממנה]

... וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה על כל פנים כמבאר על פסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" [בלקוטי הראשון, בסימן רפב], עין שם לו לשמח במה ...