ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ... אל היחוד הרבה נפשות מאד, חס ושלום על כן בא הריגה, חס ושלום וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל ויש אחד שאינו חפץ בזה, רק שאבד את המפרסם דהינו אבדת השם שהיא הנפש דהינו אף על פי שאין רצונו שלא יהיה מפרסם אף על פי כן אבד אותו כמו שאדם אובד דבר שלא ברצונו דהינו שאבד את השם, שהוא בחינת מפרסם שיש לו שם בעולם אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחינת נפש כנ"ל ומחמת זה אף על פי שהוא מפרסם אף על פי כן אינו מפרסם כלל כי אדרבא הוא להפך, כי הכל דוברים עליו, ובודים עליו כזבים שלא עלה על דעתו ויש לו שפיכות ...