... אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא ... ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ...

... אני ונאוה' כנ"ל ד. ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה כי שערא אכמא שהוא בחינת השכל התחתון הוא מסטרא דמלכות וכן ... חכמה ושכל תחתון כנגד השכל של השגות אלקות ועל כן ביומוי דשמואל שנפלו ראשי הדור אל הממון כמו שכתוב: "ויטו אחרי הבצע" על כן תכף פגמו במלכות דקדשה כמו שכתוב "כי ... "ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם" כי זה השכל הוא בחינת מלכות כנ"ל אבל על ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא בחינות: 'שבתאי פתיא אכמא' מרה שחורה בחינות ... לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון בחינות: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא', הפך החכמה ה. ומי שיש לו אותו החכמה ... אחר הארבעה מלכים כדי להכניעם שהן בחינת הארבע מלכיות דסטרא אחרא כי אברהם היה שונא ממון כי מאס ממון סדום כנו שכתוב: "אם מחוט ועד שרוך וכו' ולא תאמר אני העשרתי את אברם" כי ...

... שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=522 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין ...

... המידות - נהנה מאחרים חלק א' א. מה שהצדיק מקבל ממון מהרשע, אף על פי שזה הממון הוא ספק גזל, אף על פי כן מתר ... כדי שלא יקבל הרשע לעצמו איזהו תלמיד חכם רשע, ויאמר עליו שהוא צדיק, ויתן לו הממון, ויחלק על הצדיק האמת. ב. ... ידי הנאה שאתה מקבל מחברך, על ידי זה אתה סובל צער על עוונותיו. ז. מי שאינו מקבל ממון מאחרים, יגדל כל זרעו. ח. המלך ...

... בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית ...

... התורה הזאת מלבד הנסתרות, כי עצם כונתו בכלל ובפרט אי אפשר להשיג. גם אמר שהתורה הזאת עומדת על הצרפת כי מדבר שם מכסף וממון הינו מענין תקון הכללי של המשא ומתן. וכן מדבר שם מתקון הדבור על ידי שבח הצדיקים ומבגדים לבנים וזה: "כס'ף נבח'ר לשו'ן צדי'ק" סופי תבות פרנק. באותה העת ... של הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] הינו שהעמיד להם קמח ולא הוטב בעיניהם ורצו האדונים הנ"ל לסכן אותו בסכנות נפשות לבד מסכנת ממון. ובשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל נכנס בלבו מאד מה שמבאר שם שעל ידי שבח הצדיקים הדבור נשמע ונתקבל, כי זה כל ענינו כי הלא העקר שיהיו דבוריו ...

... שבין החכמים ותאוות ממון כאן breslev.eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות? רמז: ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן? כאן ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש לך יותר כוח כמובן אני מתכוון רוחנית בלי קשר לגשמית לכן אם יש מושג אלף אז יש שאיפה לאלף ... שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה", וכל שכן עשר וכבוד. ... עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל דהיינו שרבי נחמן מברסלב בעצם מסביר ששורש המחלוקות שיש בין החכמים, הוא תאוות הממון שלהם. דהיינו שאם לא הייתה תאוות ממון לחכמים, הם היו מסכימים על הכל ולא היתה ביניהם מחלוקת. ואני שואל מה הקשר? וגם: כאן ... היא בחינת אחרי הבריאה. ושורש התורה הוא התפילה. כי שורש הבריאה הוא לפני הבריאה. וכדי לזכות לתורת ה ממש, לשם כך על האדם להיות בבחינת שונא בצע, דהיינו ביטול תאוות ממון לגמרי בשלמות כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא " ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה " כי כל זמן שאדם לא תיקן את תאוות ממון בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל לימוד התורה שלו, הוא בבחינת הקליפות / התמורות וההקדמות של תורת ה ממש, שחייבים לעבור בהן לפני שזוכים להגיע אל הפרי וכולי. ורק מי שמבטל את תאוות ממון בשלמות, רק הוא יכול לזכות לתורת ה ממש. כי ההפך של תאוות ממון הוא ביטחון ואמונה בשלמות. וכל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא ביטל את תאוות הממון לגמרי. וכאשר האדם זוכה לאמונה שלמה, על ידי זה הוא נכלל בבחינת לפני הבריאה, כמובא בתורה נא. ... המחלוקות שיש בין חכמים, דהיינו כל המחלוקות שיש בעולם בין כל סוגי החכמים שיש בעולם. וגם המחלוקות שיש בתורה שבעל פה. כל המחלוקות האלו נובעות רק מכך שלא היה תיקון תאוות ממון בשלמות. כי רק מי שמתקן את תאוות הממון בשלמות, רק הוא זוכה לאמונה בשלמות, ונכלל בא"ס, ששם אין מחלוקות כלל. * ויש להוסיף גם את מ"ש breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא אבל על ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא בחינות: 'שבתאי פתיא אכמא' מרה שחורה בחינות "בעצבון תאכלנה" ונופל לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון בחינות: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא', הפך החכמה וכל המחלוקות הן בחינת רוח שטות. וזה גם ביאור ...

... צריך לעשות היה מאיר ומזריח אותו האיבר ואם לאו היה נחשך האבר [כל זה עשה המלך הנ"ל] ועל ידי זה היה כובש כל העולם ואסף ממון רב ואותו הדמות אדם לא היה מסגל להנ"ל רק [באפן ובתנאי] שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים והלך ושלח פקדות [הינו צווים] ...

... ושם יש חס ושלום אחיזה להחיצונים, אשר לא צוה אותם וזה גם כן פדיון נפש כי הממון נקרא עמודים, כמו שכתוב: "ואת היקום אשר ברגליהם" וכשהצדיק העושה הפדיון מניח ידיו על הממון יכון כי יש יד הגדולה וכו', והינו שלש ידות ושלש פעמים י"ד גימטריא מ"ב ושם מ"ב יש בו שבעה שמות וכל שם יש בו ששה ... אליו הווין, הינו השבעה שמות שיש בכל אחד ששה אותיות להמשיך אותן לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין כי שתי פעמים אלהים, גימטריא ...

... ד. הגוזל את חברו שוה פרוטה, כאלו נוטל נשמתו ונשמת בניו ובנותיו ואפילו גרמא. ה. מי שלא חס על ממון חברו, בידוע שהוא גנב. ו. אונאת ממון מתר להנאות את עובד אלילים. ז. מי שקופץ ידו מצדקה, גזלנים באים עליו. ח. מי שש בטחונו על הגויים לסוף ... לגנב דעת הבריות, כדי להציל נפש מישראל. טו. מי שמביש פני חברו, לסוף שמקים עדות שקר, כדי שיגזל ממון. טז. מי שיש לו בטחון מנעוריו, הוא נצול מגזלנים. יז. על ידי שמיעת דברי שטות, הגנבים באים. יח. על ידי ...