... מדבר גם על חוכמת התורה הרגילה של העולם הזה, אל מול חוכמת התורה דעתיקא סתימאה של העולם הבא. ז"א התורה שיש כיום היא בחינת חוכמה חיצונית, ביחס לחוכמת התורה שקדמה לעולם ושתתגלה לעתיד לבוא. וזה עולה בקנה אחד עם ...

... הינו בבית דין של מעלה אין עליו שום חטא ועברה כלל כי עשה תשובה שלמה על כל החטאים כמו שצריכין לעשות. ואחר הסתלקותו לא יהיה להקליפות והחיצונים שום אחיזה בו כי כבר תקן כל מה שפגם. ובאם שיתודה לפני אזי תכף יתרפא ובאם שלא יתודה אזי יש עוד כח להחיצונים שינקמו בו בעולם הזה בכל גופו ואיבריו עד שימות. וכן ...

... לא הובנו, הרי שכן ניתן להבין שהוא אכן היה מודע לשאלה הנ"ל. ועכשיו נבהיר את העניין. השמחה היא בלב. והיא לא חיצונית . אדם יכול להראות עצוב ובכלל להיות בשמחה. נכון, קשה להכיל את הדבר הזה בשכל אנושי, כיצד אדם יכול להיות ...

... בני בית אבל כשנסתלק ונתעלם זה הראש שהוא הפאר, בחינת שם ה' כנ"ל אזי מתגברין, חס ושלום, שמות הטומאה של החיצונים שזה בחינת המפרסמים של שקר כנ"ל והם בחינת ראש של הסטרא אחרא, שהוא כנגד ראש הנ"ל דקדשה בחינת "ראש כל חוצות" שזהו בחינת ראש דסטרא אחרא בחינת מפרסמים של שקר בחינת שם הטומאה של החיצונים, חס ושלום ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום ועל כן נקרא ראש כל חוצות כי נתעלם, חס ושלום בחינת ראש בית ואזי אין בית, ... חוצות' כי נסתלק ונתעלם הראש בית, דהינו הצדיק האמתי ונתגבר, חס ושלום, ההפך שהוא בחינת שם של הטומאה של החיצונים , בחינת 'ראש כל חוצות' כנ"ל וירמיהו הנביא היה מקונן ומחבב דם ישראל שנשפך והיה משתתף בצרתן והיה רואה ישראל מוליכים בקולרין, ...

... נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע ... המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה ... נמתקים הבכורות ואש זרה, נקרא יין המשכר, התלהבות היצר ושם יש חס ושלום אחיזה להחיצונים, אשר לא צוה אותם וזה גם כן פדיון נפש כי הממון נקרא עמודים, כמו שכתוב: "ואת היקום ... הינו עקבים, הם בחינת דין כי שתי פעמים אלהים, גימטריא עקב ויש שם אחיזה להחיצונים ואין דין נמתק אלא בשרשו ושרש הדינים בבינה, כמו שכתוב: 'בינה דינין מתערין מנה', "אני ...

... לשם בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל ויש גבול לכל כבוד וכבוד, שמלבש בכל מאמר ומאמר מעשרה מאמרות כנ"ל שלא יתפשט למקומות החיצונים כנ"ל אבל דע, כי אף על פי כן בודאי גם הם מקבלים חיות ממנו יתברך ואפילו מקומות המטנפים או ...

... לברכה: 'אנא נפשי כתבית יהבית' הינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו כי איתא בזוהר הקדוש 'אנ"י נוטריקון א'נא נ'פשי י'הבית דא שכינתא חיצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות וכן איתא ב"עץ חיים" ...

... דע שיש בבני אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם ...

... גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים ...

... - תורה פו - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך ...