... הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו ...

... כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש שאין להם שום תנועה ופעלה בלא נפש וזווגן של האותיות ברל"א שערים לעשות איזה פעלה אין להם כח אלא לפי הנקדות והנקדות הן האהבה והכסופין בבחינות: "נקדות הכסף" והכסופין הן הנפש בבחינות: "נכספה וגם כלתה נפשי" ... לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה על ידי הכסופין וזהו: "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות" ... גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן אעתיקם הנה] זווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקדות כי הנקדות הם החיות והתנועה של האותיות ובלי הנקדות האותיות הם כגלם ואין בהם שום תנועה ועל כן הנקדות הם בחינת נפש כי כמו ... כנ"ל וזה שכתוב:" תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" כי זהב הוא בחינות זווג כמו שכתוב: "מצפון זהב יאתה" . וזהו: "תורי זהב נעשה לך" שאותיות התורה נזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות הכסף כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות שנעשים מהכסופין וההשתוקקות שעל ידם נתהוין הנפשות שהם בחינות נקדות כי על ידי הכסופין נעשה זווג כי על ידי מה שהוא נכסף אל הדבר נעשה נפש ועל ידי מה שהוא נכסף לדבר חוזר הדבר וכוסף אליו ומזה נתהוה גם כן נפש והנפשות מזדוגין ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה וזהו ... בחינות העלאת מיין נוקבין כידוע מזה בעצמו נעשה נפש ונתעלה ונעשה יחוד וזווג כנ"ל. על ידי הכסופין נעשין הנפשות שהם בחינות נקדות ונזדוגו הנפשות וכו' וזה בחינות זווגן והצטרפותן של הנקדות שהם בחינות זווגי הנפשות ועל ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות זה בחינות זווגי הגופות. וזה שכתוב: "לא הביט און ביעקב" על דרך שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה' וזהו: "לא הביט און" ראשי תבות וי אבדה נפש ...

... דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש ... רוצה שישתקע שם הנפש אזי היא נותנת אותן בתוך טפת זווגו של עם הארץ כדי שיתטנף הנפש ההיא ...

... כל כך שהיא כשרה מאד ואין בה שום שמץ פסול וגם הוא כשר מאד וזווגם בכשרות ובקדשה כל כך, שבו תלוי יחודא עלאה כי 'איש ואשה, זכו שכינה שרויה ביניהם' כי יש בו יו"ד ובה ה"א שזהו יחודא עלאה וזה הזווג והיחודא תתאה הוא יקר מאד מאד מאחר שבזה העולם נעשה יחודא תתאה בקדשה ...

... הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי ...

... שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך ... הוו כנ"ל וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ והאמונה מתקנת בעצמה כל הכפירות שהיה ...

... [זה] לקחת מתנות וזה הדרשה גישאנק שנותנין להחתן מה שהחתן דורש הדרשה היא מועלת לזווגים כמו שכתוב "וישכב במקום ההוא" "יש כ"ב" אותיות הדרשה שהיא בכ"ב אותיות הם לזווג הפרסטקיס [פזוז וכרכור] שעושין בשעת רקודין זה בחינת: "אנכי ארד עמך ...

... אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור כשר והתר בחינת ביטול האסור כנ"ל ועל כן כשאין נתבטל האסור, והשאלה אסורה היא ...

... שרץ נפש חיה" וכו' 'קדשה' כמו שכתוב: "מים קדשים" ומחמת זה נמצאים בעלי צדקה שהם נואפים כי הם יונקים מבחינת היבק הנ"ל ובחינת היבק בקדשה הוא בחינת זווגין דקדשה ואצלם נתקלקל זאת היניקה ונעשה אצלם ניאוף, רחמנא לצלן ועל כן הצדקה שלהם היא רעה אצל הצדיק כי הצדיק ...

... המידות - ניאוף חלק א' א. מי שמהרהר בבת אל נכר, על ידי זה בניו לא יהיו לומדים. ב. מזל של אשה כפי מזל האיש. ג. הזווג שהוא בבית נאה, על ידי זה נמשך צורה יפה ומתקנת לבניהם. ד. הבא על הגויה, כאלו נתחתן עמהם. ה. הבשמים מכניסין תאוה לאדם. ו. בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ, אין זווגם עולה יפה: או אלמנה, או גרושה, או זרע אין לה, או קוברה, או קוברתו, או מביאתו לידי עניות ולידי גנות. ז. זקן מנאף אין הדעת סובלתו ואחר כך הוא נבזה בעיני ... ניאוף של אשה מחריב את הבית. יז. כל המזנה, על ידי זה אשתו רואה בחלום טמאות הנקרא מארין. יח. כל הנושא אשה לשם שמים, כאלו ילדה. יט. על ידי זווג שאינו בקדשה בא שרפה. כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס. כא. הנושא אשה, שאינה הוגנת לו, כאלו חורשו לכל העולם כלו וזורעו מלח, וכשהקדוש ברוך ... הוא מקור הברכות. ז. כל השומר הברית, זוכה להבין השבעים לשון, הגנוזים בתורה. ח. אסור ללמד זכות, על זה שעבר על משכב זכור. ט. הפרנסה לפי הזווג. י. איש בטל שאין עוסק בשום עסק, על ידי זה תאוותו מרבה במשגל ומדבר דברי טנוף תמיד. יא. מי שהוא שומר הברית מתר לו לשמח, כשרואה מפלת שונאיו. יב. סכנת הדרכים ...