... לה, בבחינת: "חזי במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את ... [הנעשקות] בתוך הטקלא, האמור בזוהר, בקליפות נגה וקליפות נגה רוצה שישתקע שם הנפש אזי היא נותנת אותן בתוך טפת זווגו של עם הארץ כדי שיתטנף הנפש ההיא ביותר נמצא שבני עמי הארץ הם נפשות יקרות אלא שהם כצפרים האחוזות ...

... עליו וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ פקדון בחי' זווג ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי ...

... חיריק הזאת? ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה "שכינתא נקראת בשעת זווג כוכבא זוטא כמובא בזוהר, 'אתעבידת נקדה זעירא מגו רחימתא, כדין אתחברא בבעלה'" מה הקשר בין הדברים? ואיך כל זה ...

... מי שיש לו צלם אלהים, על ידי אכילתו דבר מן החי נתעלה וכן להפך. ב. אכילת הדגים מעוררין תאוות הזווג. ג. על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם. ד. על ידי ברכת המזון נתישב המלכות מן המריבות והמלחמות. ... בתוך התורה]. ו. מי שאינו מרגיש טעם באכילתו, ידע שנתק ממנו השם יתברך. ז. אכילת הצדיקים גדולה יותר מהקרבנות ומזווגן. ח. הדגים שמנים בזכות הקרבנות. ט. מי שכלב נשכו, בידוע שרחמי שמים מסלקין ממנו, גם בידוע שנכשל במאכלות אסורות. ...

... על כל אחד ולחלק להם הגדלה והשררה על ידי הסתכלות לבד כנ"ל וגם יתרו היה גר, והגרים באים מקדשת הזווג של הצדיקים כמו שכתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ואיתא שאברהם ושרה בעת שהיו עקרים, הולידו מזווגם נפשות הגרים ועל כן יתרו שהיה גר, שהוא בא מקדשת הזווג של צדיקים על כן הוא יודע גדל יקר קדשת הצדיקים שלגדל קדשתם נעשה מזווגם נפשות הגרים מכל שכן קדשת פרישותם ועל כן הוא יודע, שלגדל קדשת ופרישות משה הוא יכול לחזות בעם ועל ...

... שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" נמצא הכלה עדין ... ונעשית ה' פעמים "אדני" וזה בחינת: "אדני שפתי תפתח" שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה היינו, ...

... טוב, נפלא מאד, שיש לה בספינה שאינה מסתפקת ממנו רק הוא טמון אצלה עד יום שיזמן לה השם יתברך הזווג שלה ונתנה להם היין בשנים עשר גביעים ואמרה, שכל אחד ישתה לכל אחד מהשנים עשר ושתו ונשתכרו ונפלו ואמרה ...

... שמקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה על ידי שיחתו שמלביש אור התורה בספורי דברים וכנ"ל] וזהו: וידבר אלהים את לשון זווג והתקשרות כמו: ראוה מדברת 'אלהים את' זה בחינת חכמה תתאה וחכמה עלאה 'אלהים' בחינת חכמה תתאה, כנודע 'את' זה ...

... להרחיקו, כששואל קשיות שאינו צריך. פד. כשהצדיק אומר תורה לעם, מתר לו לחבב תורתו בעיניהם קדם שיאמר. פה. אפלו זווג ראשון מתהפך בתפלה. פו. בעולם הזה כל הרוצה לקרב את עצמו מקרב, אבל בעולם הבא אין מקרבין אלא המקרבין ... לעולם הבא על הטוב. שיתן הקדוש ברוך הוא לצדיקים. קס. כשהיראים הם בהתחברות עם הצדיק על ידי זה גורמים זווג בין קדשא בריך הוא ושכינתה פנים בפנים. ואין ירידה אחריו. קסא. על ידי שבח שמשבחים את הצדיקים. מפילים את ... ואין מקבלים גרים. יח. יש שני צדיקים שאחד דבוריו הם כחרישה, והשני דבריו כקצירה, או אחד, דבריו כהקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכין את הזרע ומהוים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו. בכן כשיש מחלקת בין שני צדיקים ...

... ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל ה. ושמירת הברית יש בו שני בחינות יש מי שזווגו בששת ימי החל ואף על פי כן הוא שומר את בריתו על פי התורה שאינו יוצא מדיני התורה ויש מי שהוא שומר הברית שזווגו משבת לשבת והוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזה בחינת שדי של שבת שאמר לעולמו די שצמצם את עצמו ... בחינת: "הריעו לה' כל הארץ" ראשי תבות הלכה כמובא בכונות "השתחוו לה' בהדרת קדש" זה בחינת יחודא עלאה הינו זווג של שבת וזה בחינת ברית עלאה ששם עקר ההשתחויה בבחינת: "ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו" והוא בחינת הדרת קדש בבחינת: "בכור שורו הדר לו" "הריעו לה' כל הארץ" זה בחינת יחודא תתאה הינו זווג של חל שהוא בבחינת מט"ט ששלטנותה ששת ימי החל ששה סדרי משנה וזה: 'הריעו' [לשון תרועה וזמרה] בבחינת: "מכנף ... תתאה וזה בחינת: [סיום הפסוק מכנף הארץ הנ"ל] "צבי לצדיק רזי לי רזי לי" 'צבי לצדיק' הינו בחינת קדשת הזווג יש בו שני רזין הינו יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת הלכה וקבלה בחינת רזין ורזין דרזין וזה שאמרו ... אנן, שאנו קטנים ותכופים, שצריכים לצאת למינהו. פתח שר העולם ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם". כי באמת גם הגדולים, שזווגן אינם תכופים רק משבת לשבת גם להם הזהירה התורה על שמירת הברית שישמרו את עצמן כמו שכתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת" ראשי תבות ביאה כמובא בכונות הינו אף על פי שזווגו הוא רק משבת לשבת אף על פי כן צריך שמירה גדולה בחינת ושמרו וכו' כל שכן הקטנים שהם בחינת דשאין שזווגם תכופים גם בששת ימי החל מכל שכן שצריכים שמירה גדולה לשמר את בריתם שישמרו את עצמם על פי התורה ... נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו מאילנות ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של חל בחינת הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין אזי הכבוד בשלמות כנ"ל ועל ידי הכבוד זוכה לדבור המאיר ועל ...