ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים... את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא ... והבנים הם הפרות הגדלים בענפים האלו כנ"ל 'הגוזל את חברו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו' ודע, שאם זה הנגזל עדין לא היה לו בנים יוכל לגזל ממנו שלא יהיה לו, על ידי שגוזל ונוטל הענף כנ"ל ואפילו אם כבר יש להנגזל בנים יוכל להזיק לו שימותו בניו, חס ושלום כי אם עדין הבנים צריכין לאמן, הינו לענפים שלה כמו שיש ... נוטל הענף, הוא מזיק הפרות הינו הבנים, הצריכים לינק עוד ולקבל מהענף הינו מהתנוצצות אור אמן כנ"ל והכל לפי הגזלה, והכל לפי האילן והענפים והפרות כי יש כמה וכמה שנויים בין האילנות עצמן ובין מהות ואיכות הענפים, ובין רבוי ... נטל מהם כלום אבל אם היו ראויים לצאת בבת אחת, בבחינת 'ששה בכרס אחד' על כן אף שזה לא גזל ממנו כי אם מאה אדמים שהם בחינת ערך ענף אחד של שני פרות עם כל זה קלקל אור כלם ... לו באלו המאה אדמים לבד שנטל ממנו לטל ממנו כל הבנים וכן יש בענין זה כמה וכמה שנויים לפי הגזלה, ולפי האילן, והענפים והפרות, במהותם וכמותם והכלל, כי היא צריכה תמיד להשלים אורה וכל זמן שאין לה שלמות, אי ... הוא בחינת התנוצצות אורה כנ"ל וזה שכתוב: "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ" שהפסוק מזהיר לעשות משפט ולחזק את הנגזל להציל עשוק מיד עושקו, כדי להציל נפש בניו ובנותיו כנ"ל וזה למדו היטב וכו' שמה שתעשו משפט, ותצילו גזול ... וזה כונתם האמת הגוזל וכו' יוליכנו אחריו אפילו למדי הינו למודי ה' הינו הבנים שצריך להחזיר לו אפילו הבנים שגזל ממנו, על ידי שגזל את ממונו וזה למדי, בחינת למודי ה' הנ"ל ודע, שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון עם כל זה לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש בא לחסר אורה, ולגזל נפש בניה ועל כן היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכוצת עצמה ומקבצת לעצמה חלקי נפשה כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה, ולחסר אורה עד שלפעמים לא יוכל הגזלן להתגבר עליה לקבל מאורה ואף שגזל ונטל הממון ממנו עם כל זה כבר התגברה הנפש, וצמצמה ומשכה וקבצה אורה ולא הניחה לקבל מאורה וזה הממון שלקח הגזלן, אינו ממון כלל, רק עפרא בעלמא מאחר שאין בו אור כלל והממון הזה הוא בבחינת: "עפרות זהב" בבחינת: "אין ... ונותן לזה ודע, שעל ידי זה שגוזל את חברו הוא בא להרהורים כי בודאי הוא מתדבק ונכסף לאשת חברו שגזלו על ידי הממון שנטל ממנו, שהוא אור נפשה כנ"ל וכן היא מהרהרת אחריו, על ידי שמשך אותה אליו על ... על אשת איש' שנאמר: "ואת אשת רעהו לא טמא" וכו' כי הוא בא ומטמא ממש אשת רעהו, על ידי הגזלה כנ"ל ולפעמים, יאבד הגזלן בת זוג שלו על ידי הגזלה כי מאחר שנתן עינו בממון חברו, הינו באור בת זוגו אם כן הוא ממאס בשלו, ופונה את עצמו משלו ... לה, היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג את דעתו ממנה, אף היא הלכה ונשאת לאחר' על כן אם אין להגזלן אשה, יוכל לאבד בת זוג שלו וגם יוכל הגזלן לפעמים לגזל מחברו, אפילו הבת זוג של הנגזל והכל לפי תקף וחזק תאוותו וחשקו והתגברותו על ממון חברו בהרהור ובמעשה עד שאפשר שיתגבר ויקח גם בת זוג של חברו הנגזל כי מאחר שהתגבר וגזל ממון חברו, שהוא אור נפש בת זוגו כנ"ל על כן לפעמים נמשכת היא בעצמה גם כן אחר הממון שגזל זה הגזלן מבעלה ועל כן לפעמים הגזלן גוזל גם אשת חברו על ידי הממון שגזל ממנו בידים, או על ידי חמדה כי דע, כי גם על ידי חמדה ותאוה והשתוקקות שיש לו לממון חברו גם על ידי זה יוכל לגזלו כי המחשבה יש לה תקף גדול, כמבאר במקום אחר [לקמן בסימן קצג ובשיחות הר"ו סימן ח' וסימן ס"ב] ועל כן יוכל להיות שיהיה להאדם ממון גזלה, אף שלא גזל כלום בידים וזהו האסור הלאו החמור שבעשרת הדברות, לא תחמד כי החמדה בעצמה הוא אסור חמור מאד רחמנא לצלן כי יש כח בהחמדה לגזל ממנו ממונו ונפש בניו ובנותיו כנ"ל ועל כן יש אסור אפילו במחשבה לשלח יד בפקדון כמו ששנינו בבבא מציעא: ... היא רק אם חיב על זה, כמו השולח יד ממש אבל אסור יש בודאי לכלי עלמא, כנ"ל והנה, לפעמים הגזלן הוא בבחינת ממאס באשת נעורים, וחומד אשת חברו כנ"ל ולפעמים רוצה בשניהם, שרוצה את ממונו, וחפץ גם בשל חברו ... לתקן ממונו בחינות אשת נעוריו, ולא לבגד בה וזה, כי שנא שלח ודע, שעל ידי צדקה יוכל לתקן ממון גזלה שיש לו הינו שגזלו על ידי חמדה כי גזלה ממש אין לה תקון עד שישיב את הגזלה וכן אם גזל את הרבים, צריך לעשות בהממון שגזל, צרכי רבים אבל אם יש לו ממון גזלה על ידי חמדה כנ"ל זה ...