... על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ וכו' מזה איני מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש, רק מי שחושב היטב מה יהיה בסופו ולבו חושק וכוסף מאד לעבודת השם יתברך ובודאי נעשה עמו מה ...

... כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים על ידי שנוטל מהם את השפעתם ולפי הפגם שפגם ...

... גדול ביותר כי ספר הוא רק לזכרון כמו שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה ...

... כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'כל המלמד לתלמיד שאינו הגון' וכו' וכן אסרו חכמינו, זכרונם לברכה: לכתב על עור בהמה טמאה שנאמר: "למען תהיה תורת ה' בפיך" 'מן המתר לפיך' וכשלומד עם אחר, הוא בחינת כתיבה כי הלשון הוא ... על לב התלמיד כמו שכתוב: "כתבם על לוח לבך" ועל כן צריך שלא יהיו דבריו נכתבין על בחינת עור בהמה טמאה הינו תלמיד שאינו הגון אך אי אפשר לבשר ודם להיות נשמר בעצמו שלא ישמעו תלמידים שאינם הגונים ממנו ... כמו שאמרו רז"ל: 'אלמלא לא נשתברו לוחות הראשונות לא היתה שכחה' הינו שאותן שאינן ראויין לקבל, שהם בחינת עור בהמה טמאה נשכח מהם כנ"ל ט. וזה בחינת שופר כי שופר הוא בחינת התעוררות השנה כמובא בספרים, ששופר מרמז בחינת: ...

... שאינו מתנהג כך אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם יתברך נותן לה לחמה וכו' כן הוא חיותו שנותן לו השם יתברך כי מאחר שאינו ממשיך כל חיותו על ידי תפילה מהשם יתברך על כן כל חיותו הוא כמו חיות בהמה ממש כי האדם צריך להמשיך כל חיותו והצטרכותו מהשם יתברך על ידי תפילה ותחנונים דוקא וכן שמעתי אנכי גם ...

... כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן ... 'שהלכו לרעות את עצמן' ועל ידי הנגון נצול מזה כי הנגון הוא התבררות הרוח שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה בבחינת: "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה" כי זהו עקר הנגון ללקט ולברר הרוח טובה, כמבאר במקום אחר ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל ויש חלוקים רבים בנגינה כי יש נגון שלם ויש נגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו ...