... שהלמדן דובר עליו הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות נעשו הדבורים אלו ומקבל אותם בשמחה
ובאהבה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הנעלבים וכו', שמחים ביסורים ועושים
מאהבה' ואהבה, שהצדיק מקבל את החרפה
באהבה זה בחינת חבוק, "וימינו תחבקני" ועל ידי השמחה ששמח ביסורים [הוא] מעלה לבחינת "אני חבצלת השרון" לבחינת לב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" ואז הוא בבחינת: "צור לבבי" שבבחינת ... לבב" גם הוא בחינת יין ומורק מהאי להאי שימשיך קו ירק מהאי בבחינת "וירק את חניכיו" כנ"ל וזה חבוק שיקבל
באהבה את הרדיפה וישמח ביסורים על ידי זה השכינה שהוא תורה שבעל פה היא בבחינת חבוק בבחינת "אני חבצלת" ירקה כחבצלת שיהיה החבוק בשלמות ולא נטפא מניהו לארעא ואותו היום יעלו שמים ...