... הוא אוהב מי שאינו משתכר. ה. השמן מבטל השכרות. ו. הראיה משכרת ביותר. ז. על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף. ח. השכור אין יכלת בידו להמתיק דינים. ט. השכור אין מגלין לו רזין דאוריתא. י. יין עם לבונה מטריפין ...

... שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ולהרבות שיחה עמהם חס ושלום רק ... רק שלא ירבה אבל מה שהוא מכרח אין מזיק לו וזה נעשה על ידי הצדקה שהיא מצלת מהרהורים של ניאוף שהם בחינת אבי אבות הטומאה, בחינות מת וצדקה מצלת מהם בבחינת: "וצדקה תציל ממות" השם יצילנו

... הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא ...

... הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש ... ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים מוליד אוירים ארסיים של ניאוף והשומע ממנו הדבורים, ונושם נשימות מכניס בגופו אלו האוירים ולפיכך בבלעם שהוא בחינות דעת דקלפה כמו שדרשו חכמינו, זכרונם ... עליון וכשמשתנה ידע שהקדוש ברוך הוא בכעס נמצא שבלעם הוא דעת דקלפה ועל ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של ניאוף לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר: "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם" 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד ניאוף במדין ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין, כתיב: "ויקרבו אל משה ראשי הפקדים וכו' ויאמרו ונקרב את קרבן ה' וכו', לכפר ...

... אביך ואמך, תבוא לזכירה. ו. על ידי מצות מעשיות האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה. ז. על ידי ניאוף מאבד הזכרון. ח. על ידי כזבים בא שכחה. ט. מי שאין לו זכרון, יחזיר את בני אדם בתשובה. י. ...

... מתמעטין. ב. לשון חכמים מביא עשר. ג. אין העשר מתקים, מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: ... מטר בזכות אדם אחד ושדה אחת ועשב אחד, ובזכות הארץ וחסד ויסורים. נה. הגשמים נעצרין בשביל עבודה זרה ובשביל ניאוף ובשביל צדיק, שלא נספד כהלכה ובשביל מקפחי פרנסת אחרים. נו. על ידי עניות נצול מדינה של גיהנום. נז. על ... כשרואה אדם שמזונותיו מצמצמין, יעשה מהם צדקה. ס. דאגה וטרדא על מזונותיו מכחישין כחו של אדם. סא. על ידי ניאוף בא עניות. סב. לפעמים כשאין לצדיק מזל על פרנסה, אז מקימים עליו איזה מתנגדים, ועל ידי זה נותנים לו ...

ספר המידות - ליצנות חלק א' א. על ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. ...

... דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח ... כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים כנ"ל ועל כן כשהדעת נפגם, חס ושלום, כנ"ל מזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כנ"ל ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין ... הינו שהוא עוון שצריכין לזה תפילה בבחינת דין שהוא בחינת פלילים, בחינת: 'ויעמד פנחס ויפלל' כי כשיש פגם תאוות ניאוף, חס ושלום שאז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפילה ... בחינת: "וישמע יתרו" 'מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק' כי עמלק טמא את ישראל בפגם תאוות ניאוף כמו שכתוב: "אשר קרך בדרך" בחינת מקרה לילה, חס ושלום שבא על ידי בחינת עמלק "ראשית גוים עמלק", שזה ... זה בחינת קדשת המחנה של ישראל, בחינת "והיה מחניך קדוש" ועקר קדשת מחנה ישראל הוא על ידי שמירה מתאוות ניאוף מבחינת מקרה לילה, חס ושלום כמו שכתוב שם בפרשה ועקר השמירה מתאוה זו הוא על ידי בחינות תלתא פרסי ...

... במדותיהם כדי לשברם ולבוא אחר כך להתגלות ב. ודע שכללות של שבעים לשון של מדותיהן הרעות הללו היא תאוות ניאוף והוא תקון הכללי מי שמשבר התאוה הזאת, אזי בקל יכול לשבר כל התאוות ובשביל זה, משה רבנו לפי שהוא ... כמוך". ובשביל זה דרשו חכמינו, זכרונם לברכה על פסוק "אחרי לבבכם" וכו', אחרי לבבכם זהו מינות ואחרי עיניכם זו ניאוף גם שמשון הלך אחר עיניו גם בלעם נקרא "שתום העין" מחמת שהוא כלליות מדה רעה של מדות רעות של ... בבחינת: 'עולימתא שפירתא דלית לה עינין' כי תקון של הרהורי זנות שבא לאדם, שיאמר 'שמע' ו'ברוך שם' כי תאוות ניאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיא לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הק' התקונים ובתי' ג' מתקונים ... שהיא בחינת מלכות הרשעה, אשה זונה, שמשם נשמותיהן דערב רב וכשמוריד דמעות, אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות הינו התאוות ניאוף הבאים מעכירת דמים של טחול, ומהמותרות וכולל נשמתו במלכות שמים וזה שתרגם יונתן על פסוק: "והמה בוכים פתח אהל ... דאנון אלהים אחרים' ובשביל [זה] מובא בזוהר: כד חזי רבי שמעון נשי שפירין, אמר: "אל תפנו אל אלילים" כי ניאוף, היא עריות, אלהים אחרים, מלכות הרשעה ובשביל זה, סגלה לבטל הרהורי ניאוף, לקרא שמע ישראל וברוך שם כבוד וכו', כמובא על פסוק: "ויקרב אל אחיו המדינית" וכו' נמצא שעקר הנסיון והצרוף שמנסין לאדם אין מנסין אותו אלא בניאוף שהיא כלולה משבעים אמות שהיא כלולה מסוד אחר, אל אחר "כן נפשי תערג אליך" וצועק שבעין קלין לא פחות ...

... ששובר עצמות של אדם וזה מחמת קלקול המח שבעצמות בחינת מיין מסאבין, מיין מרירין שבא החולאת הזאת מחמת תאוות ניאוף וזה שנצטוינו בקרבן פסח: "ועצם לא תשברו בו" [וכתוב בזוהר: שהיו מקימין בעצמות "לכלב תשליכון אותו" וזה היה קשה ...