ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'... לטב ולביש כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וייצר" בשני יודין וכו' והם שני יצרין, יצר טוב ויצר הרע הינו מחשבות טובות, הם יצר טוב ומחשבות רעות, הם יצר הרע כי עקר היצרים, הם המחשבות והחכמות שבלב כמו שכתוב: "כי יצר מחשבות לבו" וכו' וכשאדם חושב במחשבות רעות הוא מטמטם את החלל של הבריאה ששם התגלות המדות כי הלב הוא צור העולמים, הינו צור המדות כי ... "ולבי חלל בקרבי" ועל ידי הצמצום של ההתלהבות, יוכל לבוא להתגלות מהמדות הינו לעבד את השם יתברך בהדרגה ובמדה ומחשבות טובות שבלב, הן יצרין טבין שעל ידן נתגלין פעלות ומדות טובות, והינו יצירה לטב וכשחושב מחשבות רעות, הוא מטמטם הלב בבחינת ערלת לב ומקלקל את הבריאה, הינו החכמה שבלב "ומלתם את ערלת לבבכם" ותרגומו: 'ית טפשות לבכון' 'וטפשות', הוא קלקול הבריאה, שהיא על ידי החכמה נמצא כשאדם חושב מחשבות טובות בלבו איך לעבד את השם יתברך בזה נעשה לבו, בבחינת: "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל ... 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות ... כי דלת הוית, לשון דלה ועניה הינו כשמטמטם לבו בטפשות, 'ואין עני אלא בדעת' ואז היא בחינת דל"ת וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: ... ידי שמצמצם אור התלהבות לבו, שלא יתלהב יותר מדי כדי שיוכל לעבד את השם יתברך בהדרגה ובמדה ומקדש את מחשבתו לבלי לחשב שום מחשבות רעות רק לחשב תמיד מחשבות קדושות שהם בחינת יצר טוב, בחינת חכמה שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ... כנ"ל וזה הוא בחינת מה שעקר עבודת השם, לזכות למדות ומעשים טובים הוא על ידי ששומר החכמה שבלב שהוא המחשבה שבלב שצריכין לשמר מאד המחשבה שבלב, שהוא בחינת חכמת לב שזהו עקר היצרין כי מחשבות טובות הם יצר טוב ומחשבות רעות הם יצר הרע הינו כשחושב מחשבות טובות, שזהו בחינת חכמה שבלב אזי על ידי זה זוכה לפעלות ומדות טובות שזהו בחינת התגלות הבריאה, שהיא המדות, בתוך חלל הפנוי על ידי החכמה שבלב, שהוא בחינת מחשבות טובות שבלב כנ"ל אבל כשחושב מחשבות רעות, חס ושלום אזי הוא מקלקל החלל שבלב, שהוא סוד חלל הפנוי ואזי הוא מטמטם החלל שבלב, בבחינת ערלת לב וכנ"ל וזהו בחינת קלקול הבריאה, שהיה על ידי החכמה שבלב כנ"ל וכל עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה ... ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, כמאן דמחוי במחוג, והדברים נכוחים למבין והעקר לקימם כפשוטן לשמר עצמו מאד ממחשבות רעות כי מחשבות רעות הם עקר היצר הרע בחינת יצירה לביש על כן צריכין לשמר מחשבתו מאד, ולהכריח עצמו תמיד לחשוב מחשבות טובות שהם בחינת יצר טוב ולזכות לעשות על ידי זה מעשים טובים ומדות טובות וכו' ולהתפלל בכונה ולעשות תשובה ...