... ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה כן מחיב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב הינו שיקבל פני הרב לתוכו, שיתראה בתוכו פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד נגד כל דבר עב וחשוך ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את ... המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל אחד שיצא מתאוות ממון יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר וזה שכתוב: פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו פנים דקדשה כנ"ל אך מי שהוא עזות פנים, אין לו פנים דקדשה ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני" ...

... הששה טפחים הנ"ל "בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו, ובשתים יעופף" כי פנים, הוא בחינות 'וטפח לו על פניו' 'ובשתים יכסה פניו' הוא בחינות שני טפחים ... ובשתים יכסה פניו, זה בחינת מגלה טפח ומכסה טפח אצל עצמו "פני ילכו" וגם פנים לשון רצון והשגחת השם יתברך כמו שכתוב: "יאר ה' פניו אליך" והצדיק הוא לפעמים ... שהלכה לה, נתפזרה בין העולם וזה בחינת מגלה טפח ומכסה וכו' שלפעמים מגלה פנים של רצון והשגחה ומכסה פנים של כעס ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה כנ"ל ולחם הפנים הוא בחינת ברית כמו שכתוב: "ביום השבת יערכנו לפני ה' וכו', ברית עולם" ונאמר ...

... שלו כנ"ל וזהו: "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה כמו: "והדרת פני זקן" 'זקן' זה הדרת פנים והם שלש עשרה תקוני דקנא והם שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שצריך לשפך שיחו ותפילתו קדם שממשיך באורי התורה כנ"ל וזהו: "ויפלו על פניהם" כששמעו המריבה הבינו, שעל ידי באורי התורה שהם בחינת פנים כנ"ל מחמת הנפילה הנ"ל מחמת זה התחיל המריבה ה. וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל ...

... "קרא בגרון אל תחשך" ואז כשנתדבקין אחורי הקדשה שאי אפשר להקליפות לכנס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של הקדשה הינו, שאלו השרים הנ"ל, רואים את יופי הוד הדבור, "ויהללו אותה אל פרעה" וכל זה הוא מכון מהשם יתברך כדי להוציא בלעם מפיהם בחינת: "עת אשר ...

... כמו פנקס וכמו שכותבין תבת אדם לבד כי התורה היא בחינת אדם, כמו שכתוב: "זאת התורה אדם" ויש שהוא נכנס לפנים מזה אבל אף על פי כן אין זה אדם כנ"ל רק כשזוכין אל התורה בעצמו זהו בחינת אדם באמת וזהו זאת התורה אדם זאת ... שעושין שם הקומדיע יש שם מציר על הטבלא כל הדברים שיעשו שם וגם זה אינו הדבר בעצמו ואפילו כשבאים לשם לפנים , עומד לץ אחד, ועושה כמעשה קוף וכל הדברים שעושה הבעל קומדיע, הוא עושה אחריו בליצנות וגם זה אינו הדבר בעצמו ועקר הוא השחוק בעצמו שעושין שם וכמו כן תבין הנמשל מעצמו כי יש מי שנדמה לו שנכנס לפנים, ולפני ולפנים ועדין עומד בחוץ לגמרי, כי לא התחיל להשיג השגה של אמת. והצדיק הגדול מאד אף כשזוכה להשיג השגות גדולות של הקדשה ...

... בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים שלו כמו במראה עד אשר בלא תוכחה ובלא מוסר יתחרט חברו תכף על מעשיו רק ממה שיביט בפנים שלו כי על ידי שיביט בפנים שלו יראה את עצמו כמו במראה איך פניו משקע ... זה מתנוצץ פניו באור הזה בבחינת: "לב שמח ייטב פנים" וכשפניו מאירות בהזדככות הזה אזי יוכל האחר לראות פניו בפנים הזה כמו במראה ולהתחרט ולשוב בתשובה כנ"ל וזה בחינת: "פנים בפנים דבר ה' עמכם" הינו על ידי ... ה' הינו שלמות לשון הקדש על ידי זה מתנוצץ הפנים ומאירות כל כך עד שיוכל להתראות פנים בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא ... לא הוי משגיחין אפין באפין עדין לא היה בחינת 'פנים בפנים' כי אי אפשר לזכות לבחינת פנים מאירות הנ"ל שהם בחינת 'פנים בפנים' כי אם על ידי בחינת ... שהוא בחינת שלמות לשון הקדש כנ"ל כי עקר בחינת פנים בפנים הוא על ידי "דבר ה' עמכם" ...

... לו. משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן' וכו' וזה בחינת כתר כמו שכתוב: "כתר לי זעיר ואחוך" אבל קדם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם והסתרת פני אהיה גימטריא דם הינו שפיכות דמים ובזיונות על שם: ...

... על שנאתם אף שהדעת הזה הוא בחינות עכירות המח כי עקר השנאה הוא רק מעכירת המח עם כל זה יש להם על כל פנים טעם על שנאתם מאחר שהעכירות עדין בתוך המח אבל דע, שלפעמים חושק כל כך לממון ונעשה כל כך כסיל עד שאין המח יכול לסבל כלל ...

... זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" 'אמר הקדוש ברוך הוא: איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות ... זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים", וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" וכו' וכי לא אשא פנים וכו' שאני אמרתי: "ואכלת ושבעת וברכת" והן מדקדקין על עצמן מכזית ועד כביצה וזהו רמז נפלא אם ישראל מדקדקין לבלי לאכל הרבה רק מכזית ועד כביצה אזי הם בבחינת: "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם הם משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון אמת הוא הארת פנים וזהו שאמרנו כי המשקע באכילה הוא רחוק מאמת כי הוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כנ"ל והנה כל העולם כלו, נזון משפע של ארץ ישראל כידוע וארץ ישראל בעצמו, מקבל השפע מן אמת שהוא מדת יעקב, כנאמר "תתן אמת ליעקב" והוא מדת תפארת, שהוא ... שהוא בחינות אמת ואז הוא בבחינות הארת פנים ואינו בוחר בתפנוקים ועל כן 'לא במסכנת', מחמת דלות ועניות 'תאכל בה לחם', ולא שאר מעדנים רק מחמת שהוא בבחינות אמת והוא מפשט מתאוות אכילה ואינו בוחר רק בלחם לאכל ועל ... ברוח אך 'שקרא לא קאי' כי הוא בהסתרת פנים שהוא בחינות אמת ועל כן על כל צרה שלא תבוא גוזרין תענית כי מאחר שישראל נתונין בצרה הם בבחינות הסתרת פנים, בחינות דינים ועל כן גוזרין תענית, לשבר תאוות אכילה ואזי יהיה בחינות הארות ונשיאות פנים שהוא בחינות המתקת וביטול הדינים כנ"ל וכי לא אשא פנים שהן מדקדקין וכו'. ובזה תבין נפלאות בדברי רבותינו, זכרונם לברכה שדרשו על פסוק: "והיו חייך תלואים" 'זה התולה תפיליו': 'זה הקונה מן הפלטר' זהו שאמרנו, כי אלו ואלו דברי ... בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב על ארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" אך ארץ ישראל, שהיא מדת אמת, "תמיד עיני ה' בה" וכו'. והנה ... תאוה הגשמיות אזי הוא בבחינת נשיאות פנים, ונזון ממדת אמת וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן ... בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת והללתם את שם ה' אלהיכם כנ"ל אזי תהיו שתפין להקדוש ברוך הוא לברא שמים וארץ אשר עשה עמכם דהינו אל תקרי עמי אלא עמי, מה אנא וכו' וכיון שתוכלו לברא ... והינו מפני שפגם במדת אמת והוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כללות הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה נדרש כמין חמר ...

... שמזהיר על עזות דקדשה שצריך האדם שיהיה עז כנמר כנגד כל הקמים כנגדו למנע אותו, חס ושלום, מעבודתו ותכף ומיד מבאר שם גדל הפגם והאסור של העזות פנים דסטרא אחרא כמו שכתוב שם: הוא היה אומר: עז פנים לגיהנום וכו' ואם כן אפשר לטעות, חס ושלום כי בהכרח צריכין לעזות בשביל הקדשה כנ"ל כי אי אפשר להתקרב אל הקדשה באמת כי אם על ידי עזות כנ"ל וכמו שאמר הוא עצמו: 'הוי עז כנמר' ומצד אחר העזות רע מאד הינו מי שהוא עזות פנים שלא בשביל הקדשה [מכל שכן כשהוא עז פנים כנגד הקדשה שמעיז פנים נגד יראי השם וכיוצא] שזה העזות רע מאד, כי עז פנים לגיהנום ואם כן, 'נפל פותא בבירא' כי אין יודעין איך להתנהג על זה בקש ... שיזכה להשיג תורת ה' בחינת נשמע שעל ידי זה זוכין לשמחה כנ"ל שעל ידי זה זוכין לעזות דקדשה כנ"ל בחינת "כי חדות ה' היא מעזכם" כנ"ל וזה: 'ובשת פנים לגן עדן' כי באמת זה העזות דקדשה נמשך מבשת כי לעזות דקדשה זוכין על ידי ... כנ"ל ועקר שלמות השמחה הוא על ידי היראה שהיא בחינת נשמע בחינת תפילה כנ"ל ויראה היא בשת ירא בשת נמצא שזה העזות דקדשה נמשך מבשת וזה: 'ובשת פנים לגן עדן' כי העזות הזאת דקדשה שהוא בחינת בשת הוא בחינת עדן בחינת עדן ... ישלם תמרי כמו שמגיע על קלקול האמונה והא לא הוי תמרי כי אף על פי כן עדין לא בא לכפירות בששים הינו גיהנום 'שכל העולם אחד מששים לגיהנום' כי 'עז פנים לגיהנום' כי הענשים של כל הדברים החליף אברהם אבינו, עליו השלום, על שעבוד מלכיות אך ענש העזות נשאר רק בגיהנום וזה שפגם בעזות דקדשה על ידי עזות פנים דסטרא אחרא ישלם בששים הינו בגיהנום כנ"ל ועזות דקדשה הוא בחינת תשרי ועל ...