ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - על אשר מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב:...... עצרת שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה שלא תפיל וזה בחינת "תסכני בבטן אמי", הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור ובשביל זה "ותתפלל חנה על ה'" שהיא בחינת סכה גם ארץ ישראל סגלה לבנים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "לך לך מארצך", ושם תזכה לבנים וזה מחמת, "שכר פרי הבטן" שכר סכה, בחינת: "תסכני בבטן אמי" כי עקר ארץ ישראל, הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב "כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת" וכו' וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת...

... נעשה, ואנחנו גרמנו לעצמנו, שלא שמענו לעצות טובות שנתן לנו השם יתברך [כי פנו אלי ערף, ולא פנים] ואז הוא חבוש בבית האסורין, כי נתפס ונאסר שם ולפעמים מגביהו למעלה ומעלהו לשמים ואחר כך משליכו מאד למטה כי העליה לא ...

... צריך לראות להמשיך לתוכה חיות להחיות החכמה תתאה כל אחד לפי בחינות החכמה תתאה שיש לו כפי בחינות החכמה תתאה שבכל עולם ועולם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ועקר השמחה הוא בלב כמו ... אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי לקבל אור הפנים, ולהחיות את בחינות המלכות וזה: "צדק לפניו יהלך" 'צדק מלכותא קדישא' כשמוליכין אותה אל אור הפנים העקר, על ידי בחינות "וישם לדרך פעמיו" הינו שלש פעמים בשנה וכו' שעל ידיהם מקבלין מאור הפנים כנ"ל וזה בחינת: "ישבו ישרים את פניך" "ישרים", הם "פקודי ה' ישרים משמחי לב" הם מישבין ומאירין ומסדרין אור הפנים כנ"ל ו. ולפעמים שנופל, חס ושלום בחינות המלכות דקדשה בחינות חכמה תתאה לגלות של ארבע ... בחינות החסד בבחינת: "והוכן בחסד כסא" בחינת: "קצרו לפי חסד" שעל ידי החסד קוצרין וחותכין את הדלת בחינת המלכות ומבדילין אותה מהם ומעלין אותה אל אור הפנים. ועל כן אברהם היה איש החסד והיה משתדל תמיד לעשות חסד כדי להעלות בחינת המלכות מהם ועל כן ... כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה בחינת שלש ... זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר ... כל אחד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כיצד סדר משנה וכו' בסוכות היא ארבעה מינים הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות המצוות שמתקבצין לתוך הרגלים כנ"ל ז. ועקר התגלות החסד הנ"ל שעל ידו קוצרין ... להתתקן כי עכשו הוא הזמן שיכולין להתתקן כי יש בהם ניצוצות קדושים שצריכין תקון או בבחינה אחרת מחמת שאינו ראוי להתפלל ובאין לבלבל אותו מתפילתו על כל פנים, בין כך ובין כך בשעת התפילה דיקא באין כל הערבובים וכל הבלבולים של האדם ונשמעין אצלו אז ... לידע את התפילות כנ"ל שעל ידי זה יכל להוכיח אותם כנ"ל שעל ידי זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות ומצילין אותה מזעקת מושל ומעלין אותה לבחינות אור הפנים המאיר ברגלים כנ"ל. זאת התורה התחיל לומר על פסוק: "ויהי מקץ" וכו' אך לא סים לבאר זה הפסוק ...

... אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" ... תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ... ויש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. ... וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי ... בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו ... שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. ... שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא התאדמות פני התוקע שנתעוררו אורות מפנים עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי ... אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ידי זה ...

... שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין ...

... והדר מסתגי לן פרוש רשב"ם: טיעא = סוחר ישמעאל: אזלי וחזיתינהו ודמו כמאן דמבסמו = שהיו שוכבין בפנים צהבות כשתויי יין: אפרקיד = פניהם למעלה: ועיל טיעא תותה ברכה = כלומר, ראיתי שטיעא היה הולך תחת ברכי המת, רכוב על הגמל ורמחו בידו, ולא נגע בה בברכה: שקלא חדא קרנא = כנף ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל...... מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך' ועל ידי התענית כבר נתבטל רצונו מפני רצון השם יתברך כנ"ל על כן נתבטל רצון אחרים מפני רצונו ונתבטל המחלקת ונעשה שלום כנ"ל 'מרבה צדקה מרבה שלום' "צום הרביעי וצום החמישי וכו' יהיו לששון ולשמחה" 'קרי לה צום וקרי לה ששון וכו' אלא כשאין שלום צום' הינו כשאין שלום ויש מחלקת, אזי צום, כי צריך לזה תענית כנ"ל ועל ידי התענית נעשה שלום ואזי כשיש שלום ששון ושמחה כי על ידי התענית נבנה קומת וחיות השמחה כי מעלת התענית שמעורר...

... אין רחמנות גדולה מזו וצריך לזה נסירה כמו שהיה אצל אדם הראשון שנבראו דו פרצופין אחור באחור ואחר כך ננסר והיה פנים בפנים והנסירה הוא בחינת שם חת"ך, כמו שכתוב בכונות "פות'ח א'ת יד'ך", סופי תבות חת"ך הינו שחותך ומנסר את עצמו והשם חת"ך נעשה על ידי שמשבר את לבו כי כשמשבר את לבו ... מאנח, ומוציא רוח ומכניס רוח והוא תרין רוחין ושני פעמים רו"ח, גימטריא חת"ך וזהו בחינות נסירה ובא אל בחינות פנים בפנים וזהו בחינות עולה וזהו זבחי אלוהים, הינו בחינות עולה הוא רוח נשברה כנ"ל [מסימן ע"ג כי תעבר עד כאן, הוא לשון החברים גם יש בהם כמה דברים קטנים שנאמרו קדם ... קשה לעמד על המכון ובכל מקום שמצאה ידי לתקן תקנתי קצת, והשאר הנחתי כמו שהוא כי הלשון איך שהוא, יוצא מהם על כל פנים דברי מוסר הרבה, והקדמות נפלאות, ועצות נוראות להתקרב אליו יתברך] ...

... לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא ... וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים ... תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל ... נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים כנ"ל אזי היא בחינת צדק [האות] 'צדיק' הוא יוד נון והיוד היא בהחזרת פנים מן הנון שהיא בחינת מלכות בחינת "לפני שמש ינון שמו" הינו בחינת הסתרת פנים דהינו שאין להכבוד פנים כנ"ל וזה בחינת הדלת דהינו שהכבוד והמלכות אזלא ונדלדלה, ונפלה אל הסטרא אחרא שהן העזי פנים כנ"ל קוף, הינו כשהמלכות והכבוד אזלא ונדלדלה, היא כקוף בפני אדם דהינו שנתארך רגל ההא, ... וזה "והלך לפניך" 'לפניך' דיקא כי מעלין את הכבוד והמלכות, אל אור הפנים כנ"ל. ו. ואזי, כשמעלין את הכבוד והמלכות אזי יוצא הכבוד מן הסטרא אחרא, מבין העזי פנים הנ"ל וחוזר הכבוד אל המביני מדע הפך נפילת הכבוד אל העזי פנים שהם נקראים, 'המה רעים לא ידעו הבין' ועכשו חוזר אל המביני מדע. ואזי, כשחוזר הכבוד אל ...

... לברכה: 'איזהו יסורים של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" ותפילה הוא בחינת פנים כמו שכתוב: "ויסב חזקיה פניו ויתפלל" וזה שכתוב: "הסתרת פניך הייתי נבהל" וזה מה שפרש רש"י לפי שהיו ליצני הדור אומרים. מאבימלך נתעברה שרה, בחינת סטרא דמסאבא והקדוש ברוך הוא צר קלסתר פנים של יצחק דומה לו והיו הכל מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין, הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם, הוליד יצחק ובבחינת דין זה, שהוא ... של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר: "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" וזה שכתוב: "הסתרת פניך הייתי נבהל" 'פנים', זה בחינת תפילה, כמו שכתוב: "ויסב חזקיהו פניו וכו' ויתפלל" הינו כשהוא הסתרת פנים, חס ושלום דהינו ביטול תפילה, חס ושלום אז הוא דין קשה, חס ושלום, בחינת "הסתרת פניך הייתי נבהל" כנ"ל נמצא, שיצחק הוא בחינת דינא קדישא ... דמסאבא הינו, שהדין של יצחק שנולד משרה נמשך מסטרא דמסאבא, חס ושלום, שהוא בחינת אבימלך ועל כן צר הקדוש ברוך הוא קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם והיו הכל מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם בחינת חסד, נולד יצחק כנ"ל והמתקת ...