... שם בסגיא זו. 'דכד הוה עיל לבי מדרשא, כל קשיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו כי לא היה שום פנים של תורה נסתר ממנו ועל כן שאל, מי איכא דנים שבעין שנין הינו שאיך אפשר לפל לבחינת שינה מכל השבעים פנים כי אף שאפשר לפל מפנים אחד או יותר אבל איך אפשר לפל מכלם חזיה לההוא גברא ...

... אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? ... חטיא' והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ובחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שהניח הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא נתן התורה אלא על הר סיני וחכמינו, זכרונם ... ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג וזה בחינת: 'סלק ויתב באילנא' ששם ... נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא הינו, כמה נפיש חילא דהאי ... וכו' וגוי קדוש זה בחינת בית המקדש בחינות תורה שבנסתר, הנקרא קדש ועל ידי מה זוכה לאלו הבחינות ? על ידי שיעלה ויקשר בחינת יראה לבחינת דעת על ידי בחינת משפט כנ"ל וזהו: אלה הדברים אשר תדבר זה בחינת יראה, הנקרא דבר ...

... שלום". והתורה, יש בה שני בחינות בחינות נגלה, ובחינות נסתר והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא ואזי כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה ...

... והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד ... אונקלוס: ויתגלי ה' וכו' 'ואין מים אלא תורה' והפרוש הוא, כשתרצה שיתגלה לך הנסתר מהתורה אתך אני, כלומר, תראה שתעשה הכלי שנקראת אני כנ"ל ...

... מורה על אמונה ואז נתקים "ויהי ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "חמוקי ירכיך" 'מה ירך בסתר' וכו' וכלליות התורה נקראת לב שמתחלת ב"בית" ומסימת ב"למד" ששם משכן הרוח דנשיב בשית פרקין דדרועין ושית פרקין דרגלין הינו בנגלה ובנסתר ח. וזה בחינת מרדכי ואסתר, והמן בחינות פורים בחינת גורל שהפיל המן בחינת עמר שעורים כי המן בחינת ... בחינת הצדיק אי אפשר להעלות ולהרים הידים והרגלים כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה התגלות הנגלה הוא במקום גבוה, דהינו הידים והנסתר ברגלין, שהיא למטה מידים והענין עמק אך הוא ענין שכתוב בזוהר, תנאים בשוקין ואמוראים בידין ואף ...

... בכל הארץ" נמצא הצדיק רואה עד היכן הפגם מגיע נתן עיניו בו, כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים ונעשה גל של עצמות גל מלשון התגלות ועצמות מלשון: "עוצם עיניו מראות ברע" דהינו שהוא רואה מה שפגם, שהיה נסתר ממנו מקדם ואין ענש גדול מזה, כשאדם רואה מה שפגם ...

... גדול זה הדרך והתגברות הזאת, היא בחינת ציצית, בחינת תכלת כנ"ל, בחינות מקיפים וזה מקצה השמים מוצאו ותקופתו, בחינות מקיפים ועם בחינת תכלת הזאת, מכלים ושצים העכו"ם, בבחינת: "כי אעשה כלה בכל הגוים" ואין נסתר מחמתו מחמתו זה בחינת כלה, כמו שכתוב: "כלה בחמה ...

... הם בחינת "בראשית ברא" כמובא בספרא דצניעותא בראשית דא מאמר ברא חצי מאמר דא עדן עלאה, עדן תתאה חכמה עלאה, חכמה תתאה אב ובן כי נעשה ונשמע הוא בחינת נסתרות ונגלות. נעשה הוא בחינת נגלות הינו המצוות שאפשר לכל אחד לקים לפי מדרגתו ונשמע היא בחינת נסתרות מה שהוא גבוה ונסתר ממנו שאינו יכול לעשות עבודה בזה למשל: אצל כל מצוה יש דברים שסביבות המצוה כי מלבד הצווי הנאמר בתורה לקים המצוה יש עוד לזה דברים בתורה כגון "וידבר ה' אל משה" ושאר דבורי התורה שסביבות המצוה ועבודה שיש בדבורי התורה הללו שסביבות המצוה הם בחינת 'נשמע', בחינת נסתר כי המצוה בעצמה אנו יכולים לקים אך העבודה שיש באלו הדבורים אין אנו יודעים וזה בחינת 'נשמע' בחינת נסתר וזה בחינת תורה ותפילה. 'נעשה' הוא בחינת תורה הינו הנגלות מה שיודע לקים ו'נשמע' הם בחינת נסתרות בחינת דבורי התורה שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה שהם בחינת נסתר כנ"ל שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפילה, שהיא דבקות כי 'שמיעה תליא בלבא' כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שמע" ועבודה שבלב זו תפילה הינו ביטול ודבקות לאין סוף כי אין סוף הוא בחינת מה שאין בו תפיסה ומאחר שאין לו תפיסה בזה [הינו בדבורי התורה הנ"ל כי הוא בחינת נסתר כנ"ל] הוא בחינת תפילה דבקות שהוא רק ביטול להאין סוף י. ויש בכל דרגא ודרגא וכן בכל עולם ועולם בחינת נעשה ונשמע כי כל אחד לפי מדרגתו יש לו בחינת 'נעשה' בחינת תורה, הינו הנגלות לו ובחינת 'נשמע', שהיא בחינת נסתרות, בחינת תפילה כנ"ל כי מי שבא למדרגה גבוה מהראשונה אזי נעשה מה'נשמע' שלו בחינת 'נעשה' ואזי יש לו בחינת נשמע אחרת וכן מדרגא לדרגא וכן כל אדם לפי מדרגתו יש לו בחינת נעשה ונשמע ... בחינת 'נשמע' הוא לעולם הגלגלים בחינת 'נעשה' ויש להם בחינת 'נשמע' גבוה ממנו וכן מעולם לעולם וזה בחינת תורת ה' ותורתו מתחלה תורת ה', שהוא בחינת נסתר "הנסתרת לה' אלקינו" ואחר כך כשהוא במדרגה גבוה ממנה נעשה תורתו שנעשה מה'נשמע' 'נעשה' שהוא בחינת "והנגלת לנו ולבנינו" וזה: הנסתרת לה' אלהינו זה בחינת 'נשמע' והנגלת לנו ולבנינו זה בחינת 'נעשה' "עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" שילך מדרגא לדרגא שיבוא לעולם שיהיה מה'נשמע' 'נעשה' לעשות את כל דברי התורה ... עולם' שילך מדרגא לדרגא ומעולם לעולם לעשות לעשות דיקא בחינת 'נעשה' את כל דברי התורה הזאת דברי התורה הם בחינת דבורי התורה שסביבות המצוה שהם בחינת הנסתרות, בחינת 'נשמע' כנ"ל יהיה נעשה מהם בחינת 'נעשה', בחינת נגלות כנ"ל וצריך כל אדם שילך מדרגא לדרגא ומעולם לעולם עד שיזכה בכל פעם לבחינת נעשה ונשמע גבוה יותר שיהיה נעשה אצלו בכל פעם מבחינת 'נשמע' בחינת נסתר בחינת תפילה בחינת דברי התורה שסביבות המצוה בחינת תורת ה' יהיה נעשה מזה בחינת 'נעשה' בחינת נגלה בחינת תורה בחינת תורתו ויהי לו בחינת 'נשמע' וכו' גבוה יותר וכן בכל פעם ילך מדרגא ... שהוא תחלת האצילות ושם יש גם כן בחינת נעשה ונשמע ובחינת 'נשמע' שיש שם הוא תורת ה' באמת כי בכל עולם ודרגא תורת ה' היא רק בשם המשאל כי רק מחמת שנסתר ממנו נקרא תורת ה' וכשבא לשם נעשה תורתו אך בחינת ה'נשמע' שבתחלת האצילות היא תורת ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ואחר כך כשנכלל באין סוף אזי ה'נעשה' היא בחינת תורת ה' ממש ... בן בחינות עדן תתאה בחינות חכמה תתאה בחינות חצי מאמר כנגד ה'נשמע' שהוא בחינות 'בראשית' מאמר השלם חכמה עלאה עדן עלאה בחינות אב בחינות תפילה בחינות נסתר כי כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה הוא בחינות חצי מאמר כמו האב כשמדבר מדבר מאמר השלם וכשבנו הקטן מדבר אחריו הוא מדבר רק חצי מאמר כן כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה היא בחינות חצי ... ידך אלו דברי תורה, שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם דברי תורה הם בחינת הדבורים שסביבות המצוה שהם "וידבר ה' אל משה" וכו' כנ"ל שהם בחינות נסתר בחינות 'נשמע' בחינות תפילה כנ"ל עומד עליהם זה בחינות תפילה כי אין עמידה אלא תפילה ולעשות מהדברי תורה שהוא בחינות 'נשמע' יהיה נעשה ממנו בחינות 'נעשה' עד שיהיה העמידה שהיא בחינות ...

... למדי' והוא פליאה נשגבה מאד, למה תפסו מדי דוקא אך דע, שהגמרא היא נעלמת ונסתרת מאד וזה כונתם האמת הגוזל וכו' יוליכנו אחריו אפילו למדי הינו למודי ה' הינו הבנים שצריך להחזיר לו אפילו הבנים שגזל ממנו, על ידי שגזל את ...

... עקר החיות ועל ידי זה הדעת יכולים לקרב ולהוכיח את מי שצריכין להוכיח כי יש שני הסתרות וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת גם כן קשה מאד למצאו אך אף על פי כן, כשהוא נסתר בהסתרה אחת אפשר ליגע ולחתר עד שימצא אותו יתברך מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר ממנו אבל כשהשם יתברך נסתר בהסתרה תוך הסתרה דהינו שההסתרה בעצמה נסתרת ממנו דהינו שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו אזי אי אפשר כלל למצא אותו מאחר שאינו יודע כלל מהשם יתברך . "ואנכי הסתר אסתיר" דהינו שאסתיר ההסתרה שלא ידעו כלל שהשם יתברך נסתר ואזי בודאי אינו יכול למצא אותו יתברך מאחר שאינו יודע כלל שצריך לבקש אותו יתברך כי אינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו כי ההסתרה בעצמה נסתרת כנ"ל אבל באמת אפילו בכל ההסתרות ואפילו בההסתרה שבתוך הסתרה בודאי גם שם מלבש השם ... הצרופים של התורה עד שנעשה מאסור התר כנ"ל עבר ושנה נעשה לו כהתר וזה בחינת הסתרה אחת וכשהשם יתברך נסתר ממנו בהסתרה אחת, דהינו בחינה הנ"ל שנעשה לו כהתר גם כן קשה מאד למצאו מאחר שכבר ... אפשר ליגע ולחתר עד שימצא אותו יתברך שמו מאחר שעל כל פנים יודע שנעשה לו כהתר על כן אף שהשם יתברך נסתר ממנו וכבר נעשה לו העברות כהתר עם כל זה אפשר שישיב אל לבו זה בעצמו דהינו מה שנפל ... שעל כל פנים יודע מזה שנעשה לו כהתר אבל דע, שיש עוד בחינת הסתרה בתוך הסתרה דהינו שההסתרה בעצמה נסתרת שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו דהינו שאינו יודע כלל שנהפך אצלו האסור להתר רק כל הדברים רעים דומות לו למישור גמור, חס ושלום הינו אם, חס ושלום, אחר שעבר ושנה עושה יותר עברות, חס ושלום אזי נסתר ממנו אפילו זאת שידע שנעשה לו כהתר רק שאינו יודע כלל משום נדנוד אסור והכל הוא ישר בעיניו וזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה שההסתרה בעצמה נסתרת כנ"ל ובאמת גם בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה גם שם מלבש השם יתברך, דהינו אותיות התורה ... הסתרה נעשה תורה כי באמת גם שם מלבש השם יתברך, הינו תורה כנ"ל רק מחמת שלא היו יודעין שהשם יתברך נסתר שם זה בעצמו הוא בחינת ההסתרות ותכף, כשיודעין שהשם יתברך נסתר שם על ידי זה בעצמו נתהפכה ההסתרה שבתוך ההסתרה ונעשה ממנה דעת והחזרה התורה שנסתר כאן, לדעת מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר שם וכיון שנחזר ההסתרה שבתוך הסתרה לדעת ונעשה ממנה תורה אזי התורה בעצמה מוכיחה ... ממשיכין החיות להימים והמדות כנ"ל חצר בית זה בחינת חיצוניות ופנימיות הינו מחשבות ודבורים שבכלם נסתר השם יתברך שם אף המחשבות והדבורים של הרחוקים מהשם יתברך וזה חצר בית הנשים מלשון ... בבחינת שכחה וכו' ויש שהם בבחינת נשתה גבורתם כנ"ל ועל ידי כל זה הם רחוקים מהשם יתברך והשם יתברך נסתר מהם בבחינת הסתרות הנ"ל ומרדכי, הינו בחינת המלכות הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ... דיקא, הינו סתרי תורה כי מחמת שהיא צריכה להתלבש במקומות נמוכים כאלו הינו אצל אלו שעברו הרבה עד שנסתר מהם בהסתרה שבתוך הסתרה על כן חשב השם יתברך מחשבות לבלי להלביש שם פשטי תורה לבל ... סתרי תורה על כן דיקא מההסתרה שבתוך הסתרה כשחוזר ומהפכה לדעת נעשה ממנה דיקא תורת ה' ממש כי שם נסתר תורת ה', סתרי תורה כנ"ל ה. וכנגד מלכות דקדשה יש מלכות הרשעה הינו מלכות המן עמלק ...