... זאת התורה שבעל פה זה צדיק עליון וצדיק התחתון זה שלומד החדושין ותורה שבעל פה הינו שכינתא כמו שכתוב: 'מלכות פה, ותורה שבעל פה קרינן לה' וכשהשכינה הנקרא תורה שבעל פה באה בתוך תלמיד חכם שד יהודי זה נקרא ... כסא דחמרא בידה ומורק מהאי להאי, ולא נטפי מניהו נטפא לארעא. ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה, ושמעת מלכותא וקטלה רשב"ם: הורמיז שד הוא, כדאמרינן בסנהדרין: מפלגך לתתאי דהורמיז אקופא דשורא על שני החומה, והאי עבדא, להודיע צדקותיו ... של שד להראות לבני אדם, והרגוהו מפני שהיה מגלה סודם ואית דאמרי: בי מלכא קיסר, שהיה ירא שלא יטל מלכותו, שהיה אותו שד מאדם שבא על שדה, והיה דר בין האנשים לדידי חזי לי הורמיז פרש רבנו שמואל: שד ... התקון לכל הנ"ל ונקיט תרי כסא דחמרא בידה כי יש שני בחינת יין בחינת תורה שבעל פה בחינת יין מלכות רב ובחינת בינה לבא שמחת הלב "ויין ישמח לבב" גם הוא בחינת יין ומורק מהאי להאי שימשיך קו ירק ... עבר" כנ"ל ועל ידי מה נעשית בחינת נשיקין בחינת "נטפות מור עבר" ? על ידי החכמה כנ"ל וזה: ושמע מלכותא וקטלה הינו שישכיל וישמע את התורה שבעל פה הנקרא מלכות פה וישכיל מצרופיו היוצאים מתלמיד חכם, שד יהודי ישמע וישכיל בשעה ששומע החרופין והגדופים היוצאים מפה תלמיד חכם שד ...

... מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' דלת 'בגין דלית לה מגרמה כלום' כי אי אפשר לבוא ליראה כי אם על ידי התבוננות השכל בגדלתו ...

... באור הענין אך עינתי ומצאתי קצת כי עקר הכונות של לולב הוא להמשיך כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת ... לתוך החסדים שבגוף שהם בחינת כלליות המדות שבכלם מלבשים חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא אלקותו בכל לשונות העכו"ם ובכל הדברים גשמיים ובכל מדורי הקליפות כנ"ל שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל משלה" וכל זה נעשה על ידי הצדיק שכופה יצרו שהוא בחינת הלולב, שהוא בחינת צדיק כידוע בחינת "צדיק כתמר יפרח" כי בסוכות אנו עוסקין לגלות מלכותו לכל באי עולם ואפילו לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד השבעים פרים שמקריבין בשבילם בסוכות וזהו שאנו אומרים אחר ...

... מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את ... "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל יתגלו פעלותיו ועל ידי פעלותיו ומדותיו הטובים, יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וזה פרוש: "ושרים כחוללים" וכו' 'ושרים', זה בחינת התגלות מלכות, בחינת 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "ואני תפילה" ועקר התפילה תלוי בלב, שישים כל לבו עליה "בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני" כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו בתוך החלל הפנוי, בתוך המדות, בתוך העולמות. ג. וזה בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת ... וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" זה בחינת: "היא העולה": בחינת: "מי זאת עולה" 'מי עם זאת עולה' והם שני בתים ... ואיתא בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שהכונה על פי סוד הוא שבינה אמא עלאה, ביתא עלאה, היא בחינת ירושלים שלמעלה ומלכות, ביתא תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי עם זאת עולה וכו' היא בחינת ביתא עלאה, בחינת מי ומלכות, היא בחינת ביתא תתאה, בחינת זאת ועל ידי בחינות אלו הנ"ל הנאמרים בתורה הזאת על ידי זה יש לשני ... שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת מלכות כי נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה ואז יש עליה לבחינת מלכות, שהיא ביתא תתאה אזי דיקא עולה גם ביתא עלאה, שהיא בחינת בינה לבא כי באמת שניהם אחד, ואחת תלויה ... כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי העולמות כי אין מלך בלא עם ובשביל זה היה הצמצום של החלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות ... עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה כנ"ל כי על ידי שזוכה לפעלות ומדות טובות על ידי כל הנ"ל על ידי זה מקבל עליו על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך על ידי מעשיו ומדותיו הטובים שנתגלו בתוך החלל שבלבו כנ"ל זהו בחינת עלית שני הבתים הנ"ל מי עם זאת ביתא עלאה וביתא תתאה כנ"ל כי התגלות המלכות, זה בחינת ביתא תתאה ותחלת הצמצום שהוא החלל הפנוי שבלב, זה בחינת ביתא עלאה שעקר כונת הצמצום היה בשביל עבודת השם יתברך כדי לזכות לגלות מלכותו יתברך ועל כן אין נשלם תקון ועלית ביתא עלאה עד שעולה ביתא תתאה דהינו עד שנתגלה מלכותו יתברך שזה עקר תכלית כונת הבריאה ואז כשנתגלה מלכותו יתברך, אז דיקא יש עליה לביתא עלאה כי אז דיקא עולים שניהם יחד, ביתא עלאה וביתא תתאה בבחינת מי ... שאין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים שלמעלה, שהיא בינה לבא וכו' כנ"ל עד שיבנה ירושלים שלמטה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך כנ"ל וכל זה הוא בחינת תפילה, שהיא עבודה שבלב כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו, שבתוך חלל הפנוי שבלב כנ"ל והבן מאד, כי הדברים עמקים מאד מאד ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, ... עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות "אחות לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש לה, תקבל עצתה וזה עליות התפילה שהיא בלחש ... העולם, בחינת שיר שלעתיד ז. וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שהוא בחינת תכלת דאכלי ... מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים להיות אחד ביתא עלאה סלת ... ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים אלקיך שמן ששון" רביעת ההין, נעשה מדלתין ההין וזה פרוש: לשמש שם ...

... לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו ... ב"פרי עץ חיים", על פסוק: "שימני כחותם על לבך", שעל ידי למוד התורה בלילה, אזי כאור הבקר עולה ראש המלכות [שהוא בחינות הדבור כנ"ל], ויושבת בזרוע דזעיר אנפין, ומקבלת הרשימו שבחזה דזעיר אנפין. וזעיר אנפין מקבל הרשימו שלו. ועל ... אור שרש של הגבורות, הינו חמימות הלב [וזה בחינת רשימו שבלב זעיר אנפין שנכנס בראש דברך אמת, הינו בראש המלכות, כשהיא יושבת בזרוע שמאלי] כי שרש הגבורות הם בלב כמו שכתוב: "חם לבי בקרבי בהגיגי" וכו' ושם שרש אמתי ... שכלו וידיעתו על ידי רוח שטות שבקרבו כמו שאמרו: 'אין אדם עובר עברה' וכו' [וזה בחינת שזעיר אנפין מתקנא במלכות ולוקח לעצמו הרשימו שלו] אבל אחר כך כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות ונתוסף בו שכלו אזי הוא מתביש ביותר, ...

... הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב: "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק ...

... יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . "מלכותך מלכות כל עולמים" הינו שמדת מלכות התלבש בתוך עולמות כדי שנוכל לקבל ואין מי שיקבל על מלכותו לכן יוצאות נפשות ישראל, שיקבלו על מלכותו כי אין מלך בלא עם ומאין יוצאות נפשות ישראל ? מעולם הדבור "נפשי יצאה בדברו" הינו שנפשות ישראל יוצאות מעולם הדבור והדבור הוא בחינת מלכות כמו שאמר אליהו 'מלכות פה' ובחינות שכינה גם כן כי שוכנת אתם תמיד בלי הפסק רגע כמו שכתוב: "השוכן אתם בתוך טמאותם" והוא ... וזהו בחינת גלות השכינה שהדבור שהוא בחינת השכינה, בגלות "נאלמתי דומיה": "האמנם אלם צדק תדברון" הינו כי צדק זה מלכותא קדישא כנודע ומלכות, הוא הדבור כנ"ל כשהוא בגלות הוא אלם ולכן במה שפגם יתקן, הינו ודוי דברים "קחו עמכם דברים" שיתודה תמיד ... בריך הוא ושכינתה כנ"ל אזי "ונגלה כבוד ה'" 'כבוד', זו שכינה כנודע הינו, שנתגלה ונתגדל הארת השכינה, שהוא בחינת מלכות כי עכשו נקטן אורה ונחלש כחה כמו שכתוב בזוהר הקדוש שהשכינה צווחת: "סמכוני באשישות וכו', כי חולת אהבה אני" הינו אהבת ישראל, שאני שוכן אתם אפילו בתוך טמאותם וזהו גלות השכינה אבל כמו שאמרנו [שעל ידי] שיתקן פרצוף מלכות וייחד הדבור, שהוא בחינת מלכות ובחינת שכינה עם ה' יתגלה ויתגדל אורה של פרצוף מלכות "באור פני מלך חיים" הינו [שעל ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם נשימות ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם ... לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח של שטות כי דבוק אל ... עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל להפך, נכנס בו רוח הקדש ורוח הקדש הוא בחינות מלכות כמו שאמר הכתוב "ותלבש אסתר מלכות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלבשתה רוח הקדש' ובחינת תחיה גם כן כמו שפרש רש"י על פסוק: "ותחי רוח ... בחינה של משיח כי כתוב אצלו: "לא למראה עיניו ישפט" וכו' אלא הכל ברוח הקדש כי אזי יתקן פרצוף מלכות בשלמות ונתקבץ כל הבחינת מלכות אל שרשו "והיתה לה' המלוכה" "והיה ה' למלך על כל הארץ" ונוכל להכיר את בוראנו למעלה מכל העולמות בלא שום לבוש וציור ותמונה "כי ה' וכו' מלך גדול על כל הארץ" הינו כשמדת מלכות יהיה גדול ויתעלה אורה מחמת תקון מעשינו אזי נוכל להכיר את בוראנו 'על כל' דהינו למעלה מכל העולמות ולא כמו עכשו כי עכשו הוא בהתלבשות עולמות כנ"ל וזהו: "ויתן עז למלכו" הינו כשיתן עז והארה למדת מלכות אזי "וירם קרן משיחו" כי כל אחד יתקן בחינות משיח שלו וילך ממדרגה אל מדרגה מעט מעט עד שיתקן הארת פרצוף מלכות בשלמות וזהו בחינות משיח כנ"ל. [גם דברים אלה אינם מסדרים יפה, וחסר בהם גם כן וכפי הנראה המכון מהם ...

... ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי ...

... הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל ... בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך הכבוד כנ"ל

... ההנהגה ובזאת הרחמנות הם מנהיגים את העולם בבחינת: "כי מרחמם ינהגם" נמצא שזאת הרחמנות היא עטרתם שמעטר אותם במדת מלכות ומנהיג וזה בחינות: קרטליתא דמקבעי בה אבנים טובות קרטליתא פרש רש"י: 'ארגז' ארגז זה בחינות רגז הנ"ל 'ואבנים טובות' ... להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ד. ודע, שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה ודע, שעקר המלכות שרשה בחכמה בשביל כדי לידע איך להנהיג ולמלך לכן יש לכל מלך חכמים ויועצים כי בזה תכון מלכותו ויתקים מדינתו וזהו: "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם" הינו, על ידי ראשי עם, שהם המחין והחכמה על ידם תכון בחינת המלכות ועל ידי אהבת החכמים, תכון המלכות וכשבא למלך איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו המלכות וההנהגה והוא אין ראוי לה אזי האמונה שסביב ההנהגה המחזיק בההנהגה שלא יגע בה זר הוא מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות אזי יכול להיות שיתקים המלכות בידו כי אין מי שיפיל אותו לשנאת חכמים כי האמונה נפרדה מהמלכות וזה: ונחית בר אמוראי לאתויי, ובעי דנשמטה לאטמה בר אמוראי זה שאין לו אמונה בשלמות כנ"ל אטמה זה בחינת: ... יתחמץ לבבי" על ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל ולא נגעו בה כי מי שרוצה לגע בה זה וזה לא נתקים בידם הינו אפילו מלכותם על האמות העולם נטלה מהם כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וזה שכתוב במפלת מצרים: "נואלו שרי צען" על ידי אולת הינו נפילת חכמתם נפלה מלכותם וזהו שאמרו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות את וכלבא שוה הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו כי אמונתנו סובבת את המלכות ושומרת אותה מלגע בה זר ומפיל את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא שתקפה יד המינות על האמונה עד שמפיל את האמונה ואז יכול לקבל מלכותנו, חס ושלום בבחינת "וזרק חלא ונחת" כנ"ל ו. אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ... כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות פה' כי עקר ההנהגה על ידי הדבור כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית ... ה"משתעי", אשר הסתירו בהם גנזיא דמלכא כלהו תנאי וכלהו אמוראי כען אציתו למלוי דנפקין בהדרתא, שפר עלה לחוויה באפי מלכותא בחכמתא יגלה לכון קצת להודעותא, גדלת הבורא גניזין עלאין הצפונים ב"ספרא דצניעותא" אתיא ותמהיא די עבד עמנא אלקא שמיא ...