... שיש בתורה הוא מצווה ממש. והשי"ת מקיים את התורה לפי הפירוש שלה באין סוף. כי בוודאי שהשי"ת לא מניח תפילין ולא מכבד הורים כפשוטו בצורה ממשית, אלא יש כאן בחינה פנימית שבה השי"ת מקיים את כל המצוות ממש. ועל ...

... על פי שאני כמו שאני אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל ולקים כמה מצוות בכל יום ציצית ותפילין וקריאת שמע וצדקה וכיוצא. ואף על פי שעשית המצוות הם כמו שהם אף על פי כן על כל פנים ...

... שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר ... באותו עניין: והאבות גם הם קיום המצוות שלהם היה ברובו בבחינה הנ"ל. כי בוודאי שאף אחד מהם לא הניח תפילין כפשוטו שבו יהיה כתוב שבניו של יעקב ירדו למצריים וכולי, כי זה עוד לא קרה וכולי. ובזוהר מובא, כי יעקב קיים את מצוות תפילין כאשר הוא "פיצל ברהטים". כי האבות ידעו לקיים את התורה באמצעות הצורה הרוחנית שלה וכולי. ועוד יש להוסיף, כי ...

... המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות למשל ששער בדעתו מצות תפילין שהמצוה הזאת צריך להיות כך הינו ארבע פרשיות וארבע בתים של עור כתובים ורצועות של עור כי כך שער ...

... 'אליהו כופתו, והקדוש ברוך הוא רוצעו' זה בחינת מחין, ובחינת מותרי מחין "מלך אסור ברהטים", ברהטי מחין, שהם בחינת תפילין כמובא 'רוצעו', זה בחינת מותרי מחין, בחינת רצועות, שהן בחינת מותרי מחין [זאת התורה של חמר אסור גזלה, והתורה ...

... שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה' 'ואמלא' דיקא, בחינת הבתים, שהמחין ממלאין ... לכל המתאבל על ציון לשום לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה בחינת המחין בחינת תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית ...

... תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת ... שאמרו חז"ל: "והיו חייך תלואים" זה התולה תפיליו: 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" בשביל זה, נקראת ארץ החיים כי תפילין נקראים חיים, כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" וזה שבחה, "אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" כי לפעמים אדם אוכל ... ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות ... שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו ... השכינה בגלותא שמשם עקר העניות של ישראל בגלות, כמבאר בתקונים וזהו: "כי היא כסותה וכו' היא שמלתו לעורו", 'דא תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות הגונין, ... לכמה גונין, ככרום. ואנחנו בני ישראל, מקבלין השפע דרך ארץ ישראל ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי תבות אשה וזה "ראה חיים" דיקא, כי תפילין נקראים חיים וזה: "נפתלי אילה שלוחה" וכו', נפתלי אותיות תפילין וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ ישראל ואחר כך אנו מדברים הלולו של הקדוש ברוך הוא בזה הכח ... אכלת", כלומר שאכילתה והשפעתה הוא מבחינות יושביה שהוא בחינות "וישב יעקב", שהוא מדת אמת כנ"ל והוא גם כן בחינות תפילין, שנקראים פאר, שהוא מדת יעקב ועל כן נקראת ארץ ישראל "אילה שלוחה הנותן אמרי שפר", כמו שדרשו רז"ל כלומר ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר והינו "ראה חיים", כי תפילין נקראין חיים "ה' עליהם יחיו", דדרשו על תפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וכו' והינו "ראה חיים", שהוא תפילין "עם אש"ה", ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר שהוא גם כן בחינות תפילין כנ"ל וזהו,: "ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם" כלומר 'ארץ', שהוא בחינות אמת ואז הוא בבחינות הארת פנים ... נקראת ארץ ישראל, ארץ החיים כי השפעתה ממדת יעקב, שנאמר עליו 'יעקב אבינו לא מת' והוא גם כן בחינות תפילין שנקראים חיים נמצא, כי האוחז במדת אמת, אזי פרנסתו ברוח כי ההשפעה ממדת אמת כנ"ל: קשטא קאי כי רז"ל ... מן הפלטר' זהו שאמרנו, כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, ושניהם דבר אחד כי מאחר שהוא תולה תפיליו, ופוגם בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב ...

... נעשה על ידי נשמות ישראל שהשם יתברך מתפאר בהם, בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" ועל ידי ההתפארות נעשין בחינת תפילין, שנקראין פאר והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ... אדרבא השכינה צועקת: 'קלני מראשי, קלני מזרועי' הינו שצעקתה, שנתקלקל ונפגם בחינת ההתפארות שאינו יכול להתפאר בהם ונפגם בחינת התפילין, שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה: 'קלני מראשי, קלני מזרועי', 'מראשי' 'מזרועי' דיקא בחינת תפילין [שמניחין על הראש ועל הזרוע] וכנ"ל רק כשאחד מישראל נתקרב להשם יתברך ונתוסף עוד ישראל שרוצה לעבדו יתברך וכל ... אליו אזי נתגדל ונתוסף יותר התפארותו יתברך שהוא יתברך מתפאר בעמו ישראל המתקרבים אליו ועל ידי זה ההתפארות נעשין תפילין מחין ומזה נעשה קדשת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' על ידי עיני השגחתו כנ"ל אך מי שיכול ... השם יתברך בעמו ישראל אזי הוא מקבל בחינת פאר ומחין מן זאת ההתפארות שרואה ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין ונכנסין לפנים כנ"ל ובוקעין בעינים כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל ... מי שמסתכל באמת בזה הצדיק האמתי אזי הוא גם כן מקבל מן ההתפארות הזאת ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין מחין כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן כנ"ל בבחינת עיני ה' ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל, נעשה גם ...

... כלפידים ממש ומחמת ההתלהבות תסמר שערות ראשו, והשליך הכובע עליון מעל ראשו, והתחיל לדבר בלשון זה. הידעתם סוד כונות התפילין ? השיב לו הנ"ל קצת כונות אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפילין וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפילין אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל ועכשו אתחיל לגלות לכם איזה רמז מזה ויהי כאשר התחיל לדבר ...

... השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה להמלך מאד, מחמת שבכל מדינתו אינם רשאים להיות יהודים אבל לא היה לו בררה מחמת השבועה בבקר הלך האנוס והניח טלית ותפילין בפרהסיא אחר כך מת המלך ונעשה בנו מלך והוא התחיל להנהיג מדינתו ברכות מחמת שראה שרצו להכרית את אביו ... קבלה מאביו שיש שם אש כנ"ל בתוך כך ראה האש וראה שהיו הולכים דרך האש, מלכים ויהודים מעטפים בטלית ותפילין וזה היה מחמת שהיו אצל אותן המלכים יושבים יהודים במדינתם על כן היו יכולים לילך דרך האש ואמר החכם ... וזרעו ענה האנוס ואמר: על ידי נכרת כי החוזי כוכבים ראו, ולא ידעו מה ראו כי שור עושין מעורו תפילין, ושה עושין מצמרו ציצית לטלית ועל ידיהם נכרת הוא וזרעו כי אותן המלכים שהיו יהודים דרים במדינתם, שמלבשין בטלית ותפילין היו הולכים דרך האש ולא היו נזוקים כלל והוא נכרת על ידי שלא היו רשאים יהודים שלובשין טלית ותפילין לישב במדינתו ועל כן היו השור ושה שבמזלות שוחקים ממנו כי החוזי כוכבים ראו ולא ידעו מה ראו, ונכרת ... כל זה שמעתי עוד מצאתי קצת רמזים מהמעשה זו בקפיטל הנ"ל "ננתקה את מוסרותימו" מוסרות הם של עור, בחינת תפילין "עבותימו" עבות הם חבלים, בחינת ציצית, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה פסוק זה במסכת עבודה זרה על ציצית ותפילין "יושב בשמים ישחק", כי השור ושה שבשמים שחקו ממנו "אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו" הכעס והבהלה והפחד הנ"ל ... יחד כל אפסי ארץ, הינו כל שבעה חלקי עולם וכל המלכים והגוים לנחלה תחתיו "עבדו" זה ציצית "ביראה" זה תפילין וגילו ברעדה רעדה הנ"ל