... קדם מתן תורה שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן כמו יעקב אבינו שקים מצות תפילין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה עד שהשיג איך לקים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס ...

... שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר ...

... פניו, דהינו בושה כי אפילו כשעושין מצוה, צריך שיהיה לו גם כן בושה גדולה כנ"ל כי איך באים לחטף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה ...

... בדעתו. וכי אין לו רק זאת ? [דהינו געגועים הנ"ל] הלא יש כמה עבדות אחרות שצריך לעשות כגון ציצית ותפילין ושאר מצוות ?! והסכימו להעביר הגעגועים מדעתם בתוך כך בא איש ישראלי אחד עם עגלה והביא להצדיק פרנסה ועל ...

... מסגל לגדול בנים. ט. צניעות שבאשה מזכה לה לבנים הגונים. י. על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת תפילין כראוי, תלד אשתו בנים זכרים. יא. לפעמים מי שאין לו בנים, וכשמתפללין עליו שיהיה לו בנים, הוא מת. יב. ...

... "מחיתי כעב פשעיך" 'ינוקא', היא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה 'לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' הינו רצועות של תפילין כמו שאמרו חז"ל,: 'בשכר שאמר אברהם מחוט ועד שרוך הנעל זכו בניו לשני מצוות, לחוט של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפילין הינו שתמשיך חשמ"ל מבינה לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר ...

... השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה להמלך מאד, מחמת שבכל מדינתו אינם רשאים להיות יהודים אבל לא היה לו בררה מחמת השבועה בבקר הלך האנוס והניח טלית ותפילין בפרהסיא אחר כך מת המלך ונעשה בנו מלך והוא התחיל להנהיג מדינתו ברכות מחמת שראה שרצו להכרית את אביו ... קבלה מאביו שיש שם אש כנ"ל בתוך כך ראה האש וראה שהיו הולכים דרך האש, מלכים ויהודים מעטפים בטלית ותפילין וזה היה מחמת שהיו אצל אותן המלכים יושבים יהודים במדינתם על כן היו יכולים לילך דרך האש ואמר החכם ... וזרעו ענה האנוס ואמר: על ידי נכרת כי החוזי כוכבים ראו, ולא ידעו מה ראו כי שור עושין מעורו תפילין, ושה עושין מצמרו ציצית לטלית ועל ידיהם נכרת הוא וזרעו כי אותן המלכים שהיו יהודים דרים במדינתם, שמלבשין בטלית ותפילין היו הולכים דרך האש ולא היו נזוקים כלל והוא נכרת על ידי שלא היו רשאים יהודים שלובשין טלית ותפילין לישב במדינתו ועל כן היו השור ושה שבמזלות שוחקים ממנו כי החוזי כוכבים ראו ולא ידעו מה ראו, ונכרת ... כל זה שמעתי עוד מצאתי קצת רמזים מהמעשה זו בקפיטל הנ"ל "ננתקה את מוסרותימו" מוסרות הם של עור, בחינת תפילין "עבותימו" עבות הם חבלים, בחינת ציצית, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה פסוק זה במסכת עבודה זרה על ציצית ותפילין "יושב בשמים ישחק", כי השור ושה שבשמים שחקו ממנו "אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו" הכעס והבהלה והפחד הנ"ל ... יחד כל אפסי ארץ, הינו כל שבעה חלקי עולם וכל המלכים והגוים לנחלה תחתיו "עבדו" זה ציצית "ביראה" זה תפילין וגילו ברעדה רעדה הנ"ל

... ידי גאוה כנ"ל ועל ידי שהם מכניעין זאת התאוה שהוא בחינת חותם דסטרא אחרא על ידי זה נעשה בחינת תפילין, מחין, שהם בחינת חותם דקדשה בחינת: "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" כי עקר תקון המחין על ידי ... עקר המחין על כן על ידי המגנים הנ"ל שמכניעין תאוה זו על כן הם עושין על ידי זה בחינת תפילין, מחין כנ"ל כי הם מעלין לחות הגוף מבחינת החתים בשרו עושין מזה מחין בחינת תפילין כי תפילין הם התנוצצות המחין ועל כן נקראו התפילין יקר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ויקר" אלו תפילין כי התפילין נעשין על ידי תקון תאוות ניאוף שהיא בחינת: "אשת איש נפש יקרה תצוד", כנ"ל ועל כן נקראין התפילין פאר כי נעשין על ידי תקון הגאוה וההתפארות, שמביאין הגרים כנ"ל וזה בחינת: "ומשה היה רעה" משה הוא הדעת בחינת מחין, תפילין הוא רועה דקדשה, הפך "רעה זונות" וזה בחינת שבעה רועים דקדשה בחינת משה היה רועה בחינת תפילין שין של שלשה ראשים, שין של ארבעה ראשים שהם בחינת שבעה רועים הנ"ל שדי של תפילין, זה בחינת הצמצום שצריך כל אחד ואחד לצמצם את מחו ושכלו שלא להניח את המח לצאת חוץ לגבול שיש ... ועל כן כשהמחין זכים, נעשין דבורים כשרים ובהם משיבין את הנשמות הנפולות, בבחינת: שבעה משיבי טעם הינו על ידי תפילין מחין שהם בבחינת שבעה רועים על ידם נעשין שבעה משיבי טעם, הינו בחינת דבורים כשרים הנ"ל שבהם משיבין הנשמות ... צדיק וקם . אמרות ה' אמרות טהורות מזקק שבעתים הינו בחינת האמרות טהורות שנעשין על ידי זכוך המחין, בחינת תפילין שהם בחינת שבעה רועים שעל ידי זה נעשה שבעה משיבי טעם כנ"ל וזהו: מזקק שבעתים, כנ"ל ט. וזה בחינת ... זה בחינת בהמה בבחינת "ושד בהמות יחיתן" וזה בחינת: אדם ביקר בל ילין הינו כשאינו לן וישן ביקר בבחינת תפילין כנ"ל הינו שאינו מזכך המחין בבחינת תפילין אזי: נמשל כבהמות נדמו הינו אז הכח המדמה בבחינת בהמה בחינת חלום על ידי שד שזה בחינת בהמה כנ"ל ... אותיות מלאך ראשי תבות: "כי לאלהים מגני ארץ" כי על ידי מגני ארץ נעשה המלאך על ידי שמתקנין המחין והתפילין כנ"ל שעל ידי זה נעשה בחינת חלום על ידי מלאך כנ"ל י. אבל יש גם להמאכלים חלק בחלום כי ... בכל אקלים גדלים פרות אחרים, כפי הממנה ועל כן הם נחלקים לשבעה אקלימים כנגד בחינת שבעה רועים, שהם בחינת תפילין שמשם נעשין בחינת המלאכים כנ"ל והשפע כשיורדת, מקבל אותה תחלה המלאך הממנה שם ואחר כך יורדת דרך השדים השוכנים ... המלאכים נקרא שחקים על שם שחוק ושמחה כי עקר חזוק המלאכים על ידי שמחה כנ"ל וזה בחינת השמחה של תפילין, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, [שרב] הוה בדח טובא, ואמר תפילין קא מנחנא הינו, כי על ידי תפילין מחין נעשה בחינת המלאך כנ"ל ועל כן צריך שמחה כדי לתן חזוק להמלאך כנ"ל ועל כן כשחלם לאדם חלום ... משם אהבות נפולות ועל ידי האהבות הנפולות בא, חס ושלום, החמום והטומאה הנ"ל ועוות המשפט נעשה על ידי בחינת תפילין רעים כי יש בחינת תפילין מחין שיש בהם פסלת כי התפילין מחין נעשין על ידי שמעלין הלחות ושמנונית הגוף מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדשה בחינת תפילין מחין כנ"ל ויש לחות שצריכין לצאת בבחינת טפת עשו וישמעאל וכשמעלין בחינת אלו השמנונית מבחינת החתים בשרו אל המח אזי נתערב פסלת בהמחין והתפילין ועל ידי זה נעשה קלקול המשפט בבחינת: "רשע מכתיר את הצדיק" הינו הפסלת שמתערב ומסבב את המח על ידי ... תבונה" שעל ידי זה הוא תקון האמונה, על ידי 'איש תבונה' כנ"ל תרועה זה בחינת: "ומשה היה רעה" בחינת תפילין הפך רעה זונות כנ"ל שברים זה בחינת חלומות צודקים ואמתיים בחינת: "את מספר החלום ואת שברו" דהינו חלומות צודקים ... יום הכפורים' וזה בחינת 'חוש המשוש' נמצא שבראש השנה הוא תקון המחין כנ"ל ועל ידי תקון המחין נעשין בחינת תפילין דמכסין על מחא כי תפילין הם התנוצצות המחין וזהו בחינת עשרת ימי תשובה כי תשובה היא בחינת "אם תוציא יקר מזולל" וזהו בחינת תפילין שנקראו 'יקר', כמו שאמרו: "ויקר" אלו תפילין כנ"ל [כי התפילין נעשין על ידי תקון המחין שהם נעשין על ידי שמתקנין ומעלין מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדשה בחינת מחין תפילין כנ"ל וזהו בחינת: "אם תוציא יקר מזולל", שהוא בחינת תשובה. והבן. נראה לי] וביום כפור, אז הוא גמר תקון חותם דקדשה שהוא בחינת תפילין, הפך חותם דסטרא אחרא כנ"ל בבחינת: 'וביום צום כפור יחתמון' הינו שבעשרת ימי תשובה נעשה בחינת תקון התפילין כנ"ל וביום הכפורים אז הוא גמר תקונם כי אז נגמר גמר תקון חותם דקדשה, שהוא בחינת תפילין כנ"ל סכה זה בחינת תקון המלאך כי סוכה בגימטריא מלאך בחינת חלום על ידי מלאך, שנעשה על ידי תקון המחין והתפילין כנ"ל ועל כן סוכות הוא זמן שמחתנו, בחינת שמחה של תפילין לתן חזוק להמלאך כדי שלא יזיקו המאכלים לקלקל את החלום כנ"ל כי סוכות הוא חג האסיף, שאוסף כל מיני ... כנ"ל שהם הכניעו וסלקו אותה וזהו: 'וסלק ענני' זהו בחינת תקון הברית שמסלקין ומעלין בחינת החתים בשרו לבחינת מחין תפילין כנ"ל "והיתה הקשת בענן", בחינת תקון הברית כנ"ל ענן ראשי תבות "נדיבי עמים נאספו", בחינת גרים כי על ידי ... הגרים נעשה תקון הברית כנ"ל ואזי כשנעשה תקון הברית דהינו שמעלין בחינת החתים בשרו לבחינת מחין אזי נעשה בחינת תפילין דמכסין על מחא וזהו 'וכסי ליומא, דהינו שמשא' הינו בחינת תפילין דמכסין על מחא שהוא בחינת שמשא בחינת משה, בחינת: 'פני משה כפני חמה' כי משה הוא הדעת, וכנ"ל וכשנתתקן המח בבחינת משה, בחינת תפילין כנ"ל אזי גם בבחינת הסתלקות משה, דהינו כשנסתלקין המחין אזי גם הרשימה שנשאר שהיא בחינת שנה היא טובה גם ...

... כי זאת התורה מדברת מהעלמת הפאר וכו' והצדיק הנ"ל היה נקרא בפי רבנו זכרונו לברכה, פאר של ישראל, בחינת תפילין כמבאר במקום אחר וכן באותה השנה לא היו אתרוגים מצויים ואחר כך באו אתרוגים על פי נס ואמר רבנו ...

... התגלות ההתפארות של ישראל שהם מתפארים עמו יתברך על ידי זה נופל יראה כי ההתפארות של ישראל הוא בחינת תפילין שנקראים פאר ועל ידם נתגלה יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מנין שהתפילין הם עז לישראל, שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"' נמצא, שעל ידי התגלות ... יתברך על ידי זה נופל יראה כמו כן על ידי התגלות ההתפארות של השם יתברך שמתפאר בישראל שזה בחינת תפילין של השם יתברך כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה [מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין וכו' ואיתא שם שהתפילין של השם יתברך כתוב בהם ההתפארות שהוא יתברך מתפאר עם עמו ישראל, כדאיתא שם שתפילין דמארי עלמא כתיב בהו: ומי כעמך ישראל וכו', כי מי גוי גדול וכו'] על ידי ההתפארות הזאת מתגלה היראה ... וזהו: "על ישראל גאותו" כשנגלה גאותו ותפארתו על ישראל אזי: "ועזו בשחקים" 'עז' זה בחינת יראה כנזכר לעיל מנין שהתפילין הם עז וכו' דהינו שנתגלה יראתו אפילו על שנאני שחק כי מתפעל נפש הרואה כנ"ל ועל ידי התגלות ההתפארות ...