ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ... "קחו עמכם דברים" שיתודה תמיד בכל לבו "נכח פני אדני" אזי, "ושובו אל ה'" שישובו כל הדברים שפגם אל שרשו וזהו בחינת יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי מיחד הדבור, שהוא בחינת השכינה כנ"ל, אל ה' וזהו גם כן ... "באור פני מלך חיים" הינו [שעל ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם נשימות ומה היא נשימה ... או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח של שטות כי דבוק אל "מלך זקן ... למראה עיניו ישפט" וכו' אלא הכל ברוח הקדש כי אזי יתקן פרצוף מלכות בשלמות ונתקבץ כל הבחינת מלכות אל שרשו "והיתה לה' המלוכה" "והיה ה' למלך על כל הארץ" ונוכל להכיר את בוראנו למעלה מכל העולמות בלא שום לבוש ...