... יקר", הינו כבוד "מזולל" מזילותא דגלותא וזה: "רם על כל גוים ה'" הינו כשהעכו"ם מודין ומשבחין לה אזי "על השמים כבודו" אזי נתעלה הכבוד מהחשך ואי אפשר לבוא להתעוררות התשובה הן לרשעי ישראל, הן לגרים אלא על ידי התורה ... דנשקי ארעא ורקיעא זה בחינת שלום בעצמיו ארעא זה בחינת גוף רקיעא זה בחינת נשמה כמו שכתוב: "יקרא אל השמים מעל" זה הנשמה "ואל הארץ" זה הגוף וכשיש ביניהם שלום על ידי זה עבידי כוי על ידי זה נעשה ... ביניהם וזה: "ורחמיו על כל מעשיו" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כל המרחם על הבריות, מרחמין עליו מן השמים' כמו שכתוב: "ונתן לך רחמים ורחמך" ואחר כך מפרש הפסוק איך יזכה לתפילה על ידי שלום בית יהא שלום ...

... אותם וימשיך שפע וזה: 'אכלו מיניה' ו'שיתין מחוזא' רמז על בחינת ששים גבורים, שמשם בא פרנסה כמו שאמרו 'גבורות גשמים' ומלחו מינה שיתין מחוזא זה רמז על תקון שני מדות רעות 'דומם צומח' על ידי קרבתו להצדיק כי הצדיק ...

... נתלבשים בתוך התפילה, ונתחדשים שם בבחינת עבור כמובא בגלגולים שכל הנשמות באים בתוך המלכות בבחינת עבור ונתחדשים שם וזהו: "השמים מספרים כבוד אל", הינו התורה שהוא אש ומים, הינו בחינת הנשמות ובאים בתוך התפילה, שהוא בחינת כבוד אל כמו ...

... סגור ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות בלי ערך והיה פחד גדול מרעש הרעמים והגשמים ושאון הגלים ומחמת פחד לא היה באפשרי לישן בלילה וכו' ואחר ארבעה ימים באו לסטנבול וישבו על הספר כי ... להתם כי הוא מהחולקים ורוצה לעשות גרוש שם חס ושלום ואם תוכל לעשות לו איזה רעה שכרך כפול מן השמים ורבנו, זכרונו לברכה, והאיש שהיה עמו לא ידעו מזה

... ושלום וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה לענין מלחמה: שתחלת מפלה ניסה, רחמנא לצלן "כי אנה מפניך אברח אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו' כי השם יתברך בכל מקום כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כמבאר ...

... אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו דמגליא לה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זקוקין ...

... תוכל הפרי להמשיך לעצמה חיות נפשו ויוכל לאבד נפשו ועם כל זה, אם מברך הברכה של הפרי בכונה וביראת שמים אזי יוכל להנצל מזה וגם אם הוא חזק ביותר בעבודת ה' יוכל גם כן להוציא עוד חיות מהפרי ולמצא ...

... קטנות ובזה תוכל להעלות אותו על העליה. כמו כן השם יתברך צוה עלינו שנשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים ולבבנו הוא לב האבן. והוא אבן גדול וכבד מאד ואי אפשר להרים אותו להשם יתברך בשום אפן רק על ...

... המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא לשם שמים שהוא באמת דעת גדול מאד, יותר מהדעת של שלום כי באמת זה המחלקת, היא אהבה ושלום גדול כמו שאמרו ... "את והב בסופה" 'לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה' וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים' הינו שבאמת היא אהבה כנ"ל וזה 'סופה להתקים', בחינת אהבה כמו שכתוב: "את והב בסופה" כנ"ל וזה בחינת משה כי משה הוא בחינת הדעת שהוא בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי עקר הגאלה על ידי הדעת כמו שכתוב "וידעתם כי ה' ... "אנשי מצתך יהיו כאין" וזהו: 'שהוציאו ממצרים', 'שהוציאו' דיקא כי במצרים שהיה הדעת בגלות בודאי לא היה מחלקת לשם שמים, כי זה תלוי בדעת כנ"ל וזה: 'עוגה שהוציאו ממצרים' הינו שהמצה, שהיא בחינת מחלקת שהוציאו ממצרים, ששם היה הדעת ... לאחר שהוציאו בחינת המחלקת מן הגלות מצרים היה בהם טעם מן, שהיא בחינת דעת גדול שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל וזה בחינת: "לחם מן השמים" הנאמר במן "לחם את לחמי" בחינת מחלקת הינו שהמן, שהוא הדעת, הוא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל ועל כן דתן ואבירם שחלקו על משה שהוא הדעת פגמו גם כן בהמן, והותירו ממנו כי המן הוא בחינת הדעת, בחינת משה כנ"ל וזה שכתוב בזוהר הקדוש כי 'מצה היא אסותא' כי מצה שהיא בחינת מחלקת לשם שמים בחינת דעת, בחינת שלום כנ"ל הוא רפואה כי שלום הוא רפואה, כמו שכתוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ... ככה דל בן המלך" 'ומצה היא אסותא' כנ"ל וזה: "לחם עני", שהוא רפואה להעני כנ"ל. ט. ולבוא למחלקת לשם שמים, צריך לזכך ולטהר את השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח הדופק, שהיא מתחלת התולדה והוא נושא עליו כל הלחות, וכל ... הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו שכתוב: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל ושם כל הדבורים בחינת: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" כנ"ל נמצא שמקבלין הדבורים מהידים וזה בחינת: "כאשר דבר ה' ביד", הנאמר במשה ובשאר נביאים כי שם כל הדבורים, ומשם מקבלין אותם כנ"ל. וכל הדבורים שמקבלין משם, הינו מבחינת ידים בחינת שמים, בחינת רעמים אין לגנות את המקבל, אף אם אין הלכה כמותו מאחר שקבלם מן השמים ועל כן באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים ומה שאין הלכה כמותו, זה אי אפשר לנו להבין ולהשיג כי ... כי הם בחינת דרכי ה', בחינת רעמים שהם נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג ועל כן כשמקבלים דבורים מן השמים מבחינת ידים, בחינת רעמים כנ"ל אין לגנות אותו, אף אם אין הלכה כמותו כי זה בחינת מחלקת לשם שמים שבאמת אלו ואלו דברי אלהים חיים רק שאי אפשר להשיג זאת כי הוא נפלאות תמים דעים, בחינת רעמים כנ"ל וזה פרוש: "ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח, הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם הידים בבחינת "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה ...

... להאי ומהאי להאי, ונקט תרי כסא דחמרא בידה ומורק מהאי להאי, ולא נטפי מניהו נטפא לארעא. ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה, ושמעת מלכותא וקטלה רשב"ם: הורמיז שד הוא, כדאמרינן בסנהדרין: מפלגך לתתאי דהורמיז אקופא דשורא על שני ... נשפך אפילו טפה אחת, ואף על פי שהיה אותו היום רוח סערה, שהיו עולים יורדי הים באניות עד לב השמים ויורדים עד תהומות מכח הרוח, ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ יעלו שמים וגו' פסוק הוא גבי יורדי הים בתהלים שמעת בי מלכא וקטלה מלכא דשידא, שאין דרכו של שד להראות לבני ... פה היא בבחינת חבוק בבחינת "אני חבצלת" ירקה כחבצלת שיהיה החבוק בשלמות ולא נטפא מניהו לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה הינו, שהשכינה ישבה בין תרין צדיקיא צדיק עליון זה בחינת "יעלו שמים" "ירדו תהומות" זה בחינת צדיק תחתון זה בחינת נשיקין בחינת "נטפות מור עבר" כנ"ל ועל ידי מה נעשית בחינת ...