ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא לשם שמים שהוא באמת דעת גדול מאד, יותר מהדעת של שלום כי באמת זה המחלקת, היא אהבה ושלום גדול כמו שאמרו ... "את והב בסופה" 'לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה' וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים' הינו שבאמת היא אהבה כנ"ל וזה 'סופה להתקים', בחינת אהבה כמו שכתוב: "את והב בסופה" כנ"ל וזה בחינת משה כי משה הוא בחינת הדעת שהוא בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי עקר הגאלה על ידי הדעת כמו שכתוב "וידעתם כי ה' ... "אנשי מצתך יהיו כאין" וזהו: 'שהוציאו ממצרים', 'שהוציאו' דיקא כי במצרים שהיה הדעת בגלות בודאי לא היה מחלקת לשם שמים, כי זה תלוי בדעת כנ"ל וזה: 'עוגה שהוציאו ממצרים' הינו שהמצה, שהיא בחינת מחלקת שהוציאו ממצרים, ששם היה הדעת ... לאחר שהוציאו בחינת המחלקת מן הגלות מצרים היה בהם טעם מן, שהיא בחינת דעת גדול שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל וזה בחינת: "לחם מן השמים" הנאמר במן "לחם את לחמי" בחינת מחלקת הינו שהמן, שהוא הדעת, הוא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל ועל כן דתן ואבירם שחלקו על משה שהוא הדעת פגמו גם כן בהמן, והותירו ממנו כי המן הוא בחינת הדעת, בחינת משה כנ"ל וזה שכתוב בזוהר הקדוש כי 'מצה היא אסותא' כי מצה שהיא בחינת מחלקת לשם שמים בחינת דעת, בחינת שלום כנ"ל הוא רפואה כי שלום הוא רפואה, כמו שכתוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ... ככה דל בן המלך" 'ומצה היא אסותא' כנ"ל וזה: "לחם עני", שהוא רפואה להעני כנ"ל. ט. ולבוא למחלקת לשם שמים, צריך לזכך ולטהר את השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח הדופק, שהיא מתחלת התולדה והוא נושא עליו כל הלחות, וכל ... הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו שכתוב: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל ושם כל הדבורים בחינת: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" כנ"ל נמצא שמקבלין הדבורים מהידים וזה בחינת: "כאשר דבר ה' ביד", הנאמר במשה ובשאר נביאים כי שם כל הדבורים, ומשם מקבלין אותם כנ"ל. וכל הדבורים שמקבלין משם, הינו מבחינת ידים בחינת שמים, בחינת רעמים אין לגנות את המקבל, אף אם אין הלכה כמותו מאחר שקבלם מן השמים ועל כן באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים ומה שאין הלכה כמותו, זה אי אפשר לנו להבין ולהשיג כי ... כי הם בחינת דרכי ה', בחינת רעמים שהם נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג ועל כן כשמקבלים דבורים מן השמים מבחינת ידים, בחינת רעמים כנ"ל אין לגנות אותו, אף אם אין הלכה כמותו כי זה בחינת מחלקת לשם שמים שבאמת אלו ואלו דברי אלהים חיים רק שאי אפשר להשיג זאת כי הוא נפלאות תמים דעים, בחינת רעמים כנ"ל וזה פרוש: "ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח, הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם הידים בבחינת "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה ...