... לו חלון שפנה לים והוא היה תמיד מתעלס ומשמח נפשו עם המרגלית ובפרט בעת האכילה היה משתעשע עמה כי השמחה והרחבת הלב טובה ורפואה שיתעכל המאכל בנקל פעם אחת כשישב לאכול כהרגלו והמרגלית היתה מונחת על השלחן בשביל להתעלס ...

... דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת ואנחנו מחיבים לקבל הירשה הטובה הזאת בשמחה גדולה כמו שכתוב "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירשתנו" וכו' רק הפסוקים מזהירים אותנו לקח ...

... כל המעשה של יום השלישי ושם מבאר קצת מעין שספר קדם ואחר שסים המעשה של יום השלישי שנעשה שם שמחה וכו' אז אמר בזו הלשון [זייא האבין אה הילוא גיטאן] ואחר כך תכף ספר המעשה של יום הרביעי ותכף ...

... מפיו הקדוש דבורים וגלה קצת ראשי פרקים מהתורה קרטליתא ולא גלה לנו כל התורה אז בפרוש, רק ראשי פרקים בשמחה גדולה גם אחר כך דבר עמנו עוד בזמנים אחרים כמה פעמים מענין החיים הנ"ל שהכל נקרא חיים. וגם בענין ...

שיחות הר"ן - אות יא אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ...

... וברורה, כי מה שלא יהיה, יהיה רק טוב. בטחון עצמי אמיתי נובע מההשענות של האדם על הפנימיות שלו. כאשר השמחה של האדם תלויה בדברים חיצוניים, הרי שהוא אינו יכול להיות באמת בטוח בכך שהמציאות החיצונית תמיד תהיה כרצונו. וגם ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף המרה שחרה ומכניס אותה בעל כרחה לתוך השמחה, כמשל הנ"ל וזה בחינת: "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" שהיגון ואנחה בורחים ונסים מן השמחה כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד מן הצד כנ"ל אבל צריך לרדף אחריהם דיקא ולהשיגם ולהגיעם, להכניס אותם דוקא לתוך השמחה כנ"ל וזהו "ששון ושמחה ישיגו" וכו' שהששון ושמחה ישיגו ויתפסו את היגון ואנחה שהם נסים ובורחים מן השמחה להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדשה ועל כן הם בורחים מן השמחה על כן צריך להכריח אותם לתוך הקדשה דהינו השמחה בעל כרחם, כנ"ל

... בארץ ישראל תכף זכה להשיג כל מבקשו וחפצו שנסע בשבילו לארץ ישראל וגם שמעתי מפיו הקדוש מעין זה מגדל השמחה והנחת שהיה לו תכף כשבא לארץ ישראל שנתמלא רצונו ותשוקתו וכו' אות קלה אמר אז לרבי יודל שרוצה לנסע ...

... וזה מחמת שהמת הוא בעצבות ומרה שחורה מאד על כן אינו יודע משמו והכלל שצריך לזהר מאד מאד להיות בשמחה תמיד ואפילו אם הוא כמו שהוא, דהינו שהוא, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך אף על פי כן יש ... כמבאר במקום אחר וגם אותה השעה אסור שיהיה לו עצבות רק לב נשבר אבל שאר כל היום יהיה רק בשמחה גם על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר כי יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים רחמנא לצלן ואי אפשר להם לספר ...

... ומחפשים תמיד אחר אבדות והם תוקעים תקיעה תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה וכשהם מוצאים איזה אבדה, נעשה רעש ושמחה גדולה כי יש כמה דברים אבודים הינו מה שאובדים אבדות הרבה על ידי התאוות בבחינת: "תאוות רשעים תאבד" ...