ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... ידי האש הזה ומטמאין, חס ושלום, בטומאה הנ"ל ועל כן צריכין לחזק את המלאך וחזוק המלאך הוא על ידי שמחה בבחינת לב שמח ייטב פנים זה בחינת המלאך, בחינת "ומלאך פניו הושיעם" שנתחזק על ידי לב שמח ועל כן מקום המלאכים נקרא שחקים על שם שחוק ושמחה כי עקר חזוק המלאכים על ידי שמחה כנ"ל וזה בחינת השמחה של תפילין, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, [שרב] הוה בדח טובא, ואמר תפילין קא מנחנא הינו, כי על ידי תפילין מחין נעשה בחינת המלאך כנ"ל ועל כן צריך שמחה כדי לתן חזוק להמלאך כנ"ל ועל כן כשחלם לאדם חלום לא טוב, התקון הוא תענית כי תענית הוא בחינת שמחה, כמו שכתוב: "שמחנו כימות עניתנו" שעל ידי תענית נעשה שמחה ועל ידי השמחה נותנין חזוק להמלאך ומתקנין ומכניעין את בחינת החלום רע שהוא בחינת חלום על ידי ש"ד שבא על ידי שאין חזוק בהמלאך כנ"ל ועל כן מי שאין רוצה להתענות על החלום אומרים לו המיטיבין: "לך אכל בשמחה לחמך" הינו שיהיה אכילתו בבחינת שמחה שעל ידי זה מחזק את המלאך ומכניע את השדים שעל ידם נתקלקל החלום על ידי המאכלים כנ"ל ועקר חזוק ... של השם יתברך, בחינת: "וכמצביה עבד בחיל שמיא" כי אז נותנין לכלם ההתמנות שלהם כרצונו יתברך ואז יש להמלאכים שמחה ונתחזקין כי אז, בניסן, הוא זמן הגאלה, כי 'בניסן נגאלו' וזה ידוע, שעקר גלות מצרים היה לתקן חטא אדם ... הוא בניסן כי אז הוא זמן תקון וחזוק שלהם כנ"ל אבל גם בכל השנה יכולין לחדש הרצון על ידי השמחה כי על ידי השמחה נותנין חזוק בהמלאכים כנ"ל ואזי נתעורר שמחה בהמלאכים כאלו נתחדש הרצון בחינת "וכמצביה עבד בחיל שמיא", באותו היום כאלו קבלו ההתמנות שלהם באותו היום אבל עקר ... בחינת חלום על ידי מלאך, שנעשה על ידי תקון המחין והתפילין כנ"ל ועל כן סוכות הוא זמן שמחתנו, בחינת שמחה של תפילין לתן חזוק להמלאך כדי שלא יזיקו המאכלים לקלקל את החלום כנ"ל כי סוכות הוא חג האסיף, שאוסף כל מיני מאכל ועל כן אז צריכין שמחה לחזק את המלאך, שזהו תקון המאכלים כנ"ל ועל כן הוא זמן שמחתנו כנ"ל שמיני עצרת זה בחינת מלכות בחינת: ... גם ראה על שם שהיא מאירת עינים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מאור עינים ישמח לב" הינו בחינת תקון השמחה, שהוא חזוק המלאך כנ"ל גם הראה בשלמות זה בחינת תקון המשפט כי מקום המשפט הוא בלב כמו שכתוב "ונשא ... חס ושלום ותקון זה, הינו תקון המאכלים נעשה על ידי חזוק המלאך שנתחזק על ידי התחדשות הרצון, על ידי השמחה כנ"ל וזהו: 'אדמיתינן ציבי' זה בחינת: "וכמצביה עבד בחיל שמיא" בחינת התחדשות הרצון הינו שהיינו רוצים להביא הרצון, בחינת ... מכח המלאך וכח השד מחמת שעדין לא נתתקנו המאכלים כנ"ל וטוינן לשון תענית הינו שהיינו מתענים כי התענית מביא שמחה שהוא תקון החלום כנ"ל כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא הינו כשחזרנו ובאנו לחדש ניסן שהוא אחר שנים עשר ...