... אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עמהם ואחר כך "וירד עז מבטחה" בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" 'רצוא' בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט ... עלינו ישוב על ידי ההכאה ישוב הראות לעיניו ואז: 'וראה' כי הראיה על ידי השבת ההבטה וזה בחינת: "והחיות רצוא ושוב" והחיות הינו התורה שהיא החיים 'רצוא' בבחינת הבטה מעלא לתתא 'ושוב' בבחינת הכאת הראות בדבר הנראה ונחזר לעינים ונצטיר ...

... בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ובשביל זה צריך שלא ישאר ... אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת ... והמטיב נמצא כשהצדיק עושה עצמו מה מדבק את עצמו לעינא חד דרחמי הינו לאין סוף ואחר כך כשחוזר בבחינת רצוא ושוב אז ממשיך מאור אין סוף האחדות הרצון הפשוט שם דרך המה שלו ונעשה ממה מאה כמו שנאמר: 'אל תקרי ...

... כל אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עמהם ואח"כ ויורד עוז מבטחה בבחי' והחיות רצוא ושוב רצוא בעליות הנפשות ושוב בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בזוהר רצוא דא נוריאל ושוב דא מ'ט"ט ש'ר ... שמביט משמים עלינו ישיב ע"י ההכאה ישיב הראות לעיניו ואז וראה כי הראיה ע"י השבת הבטה וזה בחי' והחיות רצוא ושוב היינו התורה שהיא החיים רצוא בבחי' הבטה מעילא לתתא ושוב בבחי' הכאת הראות בדבר הנראה ונחזר לעינים ונצטייר בעינים ...

... אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר השכל מהביטול אל המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל ...

... אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר השכל מהביטול אל המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל ... בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ובשביל זה צריך שלא ישאר ... אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת ...

... שלמות שאין שלמות אחריה מעל שלמות שאין שלמות אחריה. כי יש את ההשגה של "מה" של הצדיק, והיא השגה ברצוא ושוב. וגם הצדיק כאשר הוא חוזר למוחין בבחינת ושוב, אז גם הוא למרות הרשימו שלו מה"רצוא" שלו, הרי שגם הוא ...

... שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה. וזה הטעם שבגללו רצה משה להגיע לארץ, כמ"ש הודיעני נא את ...

... ואזי נתגלה ההתקשרות שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור האחדות שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל בבחינת 'והחיות רצוא ושוב' כנ"ל ובשביל זה שוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי כתיב "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" פרוש כאור היוצא מן החרסין דהינו הניצוץ שיוצא בשעה ששוברין כלי חרס שהוא רק לפי שעה ועל כן בשעת התקשרות השדוך שאז אור האחדות שלהם נתגלה בבחינת רצוא ושוב כנ"ל על כן שוברין כלי חרס זה מרמז על סוד 'והחיות רצוא ושוב' כמראה הבזק כנ"ל [ועין עוד טעם על זה לעיל בסימן ס' וב"לקוטי תנינא" בסופו]

... דהיינו על ידי זה שהאדם זוכה להשיג את השכל הנקנה, על ידי זה הוא יודע את מהות השי"ת בבחינת רצוא ושוב, ועל ידי זה הוא נכלל בא"ס בבחינת אילו ידעתיו הייתי, שזאת בחינת כמוני ממש. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 - להכלל ...

... 2 - שכל של מלאך. 3 - שכל שהוא בחינת מה, שאין תפיסה והשגה כלל. וההשגה שלו היא רק ברצוא ושוב. ובלשון רבי נחמן מברסלב : 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של ... עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם ...