... אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר השכל מהביטול אל המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל ...

... אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עמהם ואחר כך "וירד עז מבטחה" בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" 'רצוא' בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט ... עלינו ישוב על ידי ההכאה ישוב הראות לעיניו ואז: 'וראה' כי הראיה על ידי השבת ההבטה וזה בחינת: "והחיות רצוא ושוב" והחיות הינו התורה שהיא החיים 'רצוא' בבחינת הבטה מעלא לתתא 'ושוב' בבחינת הכאת הראות בדבר הנראה ונחזר לעינים ונצטיר ...

... בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ובשביל זה צריך שלא ישאר ... אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת ... והמטיב נמצא כשהצדיק עושה עצמו מה מדבק את עצמו לעינא חד דרחמי הינו לאין סוף ואחר כך כשחוזר בבחינת רצוא ושוב אז ממשיך מאור אין סוף האחדות הרצון הפשוט שם דרך המה שלו ונעשה ממה מאה כמו שנאמר: 'אל תקרי ...

... אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר השכל מהביטול אל המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל ... בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ובשביל זה צריך שלא ישאר ... אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת ...

... דהיינו על ידי זה שהאדם זוכה להשיג את השכל הנקנה, על ידי זה הוא יודע את מהות השי"ת בבחינת רצוא ושוב, ועל ידי זה הוא נכלל בא"ס בבחינת אילו ידעתיו הייתי, שזאת בחינת כמוני ממש. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 - להכלל ...

... שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב. כלומר כי בעבודת השם יש בחינת רצוא ושוב וזאת הבחינה היא אצל כל אדם אפילו אצל הפחות שבפחותים. כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך בפרט בשעת ... גם כן כל זמן שהוא צריך לחיות כי אם לאו חס ושלום יסתלק בלא עתו ועל כן בהכרח שיהיה רצוא ושוב אות רנג אמר כל מה שרוצין לעשות בשבילי יש על זה כמה וכמה מניעות. כי כמה וכמה עומדים ואורבים ...

... 2 - שכל של מלאך. 3 - שכל שהוא בחינת מה, שאין תפיסה והשגה כלל. וההשגה שלו היא רק ברצוא ושוב. ובלשון רבי נחמן מברסלב : 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של ... עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם ...

... שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב. כלומר כי בעבודת השם יש בחינת רצוא ושוב וזאת הבחינה היא אצל כל אדם אפילו אצל הפחות שבפחותים. כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך בפרט בשעת ... גם כן כל זמן שהוא צריך לחיות כי אם לאו חס ושלום יסתלק בלא עתו ועל כן בהכרח שיהיה רצוא ושוב כי מצד טבעו האמיתי של הצדיק האמת, הוא כולו בבחינת שתיקה / לפני הבריאה / אין סוף / מעל ...

... שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה. וזה הטעם שבגללו רצה משה להגיע לארץ, כמ"ש הודיעני נא את ...

... אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון "החיות רצוא ושוב" שאין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור כשר ופסול, אסור ומתר וזהו בחינות ששת ימי חול אבל תשובה ...