ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי... שמתפלל עמהם יבטל הרע שלהם, ויעשה מהרע כסא לקדשה ועפר שבתפילה, הינו שיקשר את עצמו בכלל ובפרט עם נפשין ורוחין ונשמתין של שוכני עפר ויעורר אותם בתפילתו שיתפללו עמו, בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזהו: "יתן בעפר פיהו" כלומר ... זהו בחינת עפר 'רשעים', זהו בחינת אפר כנ"ל ולעורר שוכני עפר, זה יש בפרט ובכלל בפרט, הינו חלקי נפש רוח נשמה שלו שבאו כבר בגלגול ונתקן נפש רוח נשמה של שוכני עפר אחרים לעורר אותם שיתפללו עמו וזהו בחינת שבעה שבעה הנאמר בפרה, שכל ענינה שבעה שבעה ...