... ואין כח במשפט הנ"ל, להכניע הרע שלהם וכשאין משפט, אזי בא קלקול גדול הן במלאכים הנעשים על ידי משפט הנ"ל הן בעגולא ורבוע הנ"ל וזה פרוש,: 'מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות' 'תרמוד', זה בחינת רשעים שאין מקבלין גרים מהם [כמו שאמרו רבותינו, ... גרים מן התרמודיין'] וכל המקרבם, עיניהם 'טרוטות' זה בחינת קלקול שבת 'שין', תלת גונא דעינא 'בת', בת עין בחינת קלקול החומה ובית הנ"ל, שהם בחינת עינים כי עין על שם החכמה נאמר, כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" ועל הנפש נאמר,: "טוב מראה עינים מהלך נפש" וזה בחינת פגם הכעס בחינת: "עששה מכעס ... משפט כנ"ל ומחמת שמרום משפט מנגדם על ידי זה בחינת העינין בקלקול [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [תלת נפקין מחד שבסימן נ"ח, וזאת התורה של היכל הקדש שניהם נאמרו כאחד בתורה אחת, על פסוק: "אשרי העם ידעי תרועה" אך אחר כך כשכתבם חלקם לשני ...

... ברשע, כל שכן ברשע שהשעה משחקת לו. קה. מתר שלא להודות על האמת ולחלק עליו, כדי דלא לטעי כלי עלמא בתרה. קו. בעוון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו. קז. חרב ובזה רבה בא בעוון ענוי הדין ועוות וקלקול הדין וביטול תורה. קח. אשה נדה ...

... נגונים של יללה כנ"ל ומה שדרך בני אדם למשך אל נגונים הללו כי יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר כמו שכתוב "יהי מארת" חסר דא לילית ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה ואז כשנולד לוי ... דבי שמשא' נמצא שבשבת האור בשלמות בבחינת: "פוסעים בו פסיעה קטנה" ואזי מעלין הנגונים הנ"ל שיניקתם מקלקול הראות כנ"ל על ידי שבת שהוא בחינת תקון הראות בשלמות כנ"ל ...

... התורה לכסיל דהינו תלמיד שאינו הגון ועל ידי זה מקלקל הגשמים וזהו: "כמטר בקציר" הינו קלקול הגשמים שיורדין שלא בעונתן כי בשעת הקציר, אזי אדרבה, מזיק המטר כן לא נאוה לכסיל כבוד כי על ידי זה בעצמו הוא קלקול הגשמים כנ"ל וזה שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי ...

... ומשכיל והללויה וכו' ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל, לבטל כח הקלפה הנ"ל כי כל אחד מאלו הלשונות, הם הפך הקלפה הנ"ל כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות הפך הקלפה הנ"ל שעקר כחה מקלקול הראות, מבחינת "ותכהין עיניו מראות" בבחינות "יהי מארת" חסר, ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דא לילית' נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה וכן משכיל כי היא בחינת משכל, ומשכיל הוא הפך מזה וענין זה עין במקום אחר [לעיל ...

... קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה לגמרי צריכין אפילו למסר נפשם ממש אפילו על דבר קל כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל ויש כמה בחינות בקטני אמונה כי יש אפילו צדיקים שהם ...

... ובפרט הגדולים במעלה שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה הם מפקירים הכל ובאים על ידי זה לקלקולים רבים ובפרט כשבאים על ידי זה לידי מחלוקות וכו'. אות תקעג אמר המעתיק שמעתי שבשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה מאמר נכספתי מאד להמשיך העולם על העשיה וכו' והפליג אז בשבח עסק ...

... עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה ...

... צריך שמירה יתרה שלא יתקלקל הינו שלא יתקלקל האמונה כי כשחס ושלום נתקלקל החותם החיצון יוכלו להתקרב לחותם הפנימי ויקלקלו החותם הפנימי על ידי קלקול החותם החיצון שהוא האמונה וכשחס ושלום נתקלקל זה החותם הידים נעשה מזה כפירות שהיא הפך האמונה ונעשה אמונות כזביות כי עקר העבודה זרה אין לה כח אלא על ידי שמקבל ... כנ"ל וזה פרוש: אלעזר זעירא הוה סים מסאנא אכמא. אמרו לה, מה עבדת ? אמר: קא מתאבלינא על ירושלים כי היה מתאבל על ירושלים קריה נאמנה הינו על קלקול האמונה ועל כן סים מסאנא אכמא להורות שנתקלקל חותם הרגלין ונעשה מ'חותם' 'דם נדת' וזה: 'מסאנא אכמא' שנתקלקל הרגלין ונעשה נדת כי 'האי שחר אדם הוא' וזה נעשה על ידי קלקול האמונה כי עקר היא האמונה, כמבאר למעלה [שעל ידי קלקול האמונה שהוא בחינת חותם הידין נתקלקל ממילא חותם הרגלין כי עקר הוא האמונה כנ"ל] אמרו לה: מי חשיב את לאתאבולי וכו' הינו שחשדוהו שיש לו גדלות ועל כן על ידך נתקלקלו ... שאגים לטרף" ושאל: מאי משלם מי שפגם בזה העזות ? והשיבו: משלם כופרא כמו שפגם ישלם ושאל: והא קא הוי תמרי כי על ידי זה שפגם בעזות יכול לבוא לקלקול האמונה תמרי, בחינת: "ההימיר גוי אלוהים, ועמי המיר כבודי" וכו' ישלם תמרי כמו שמגיע על קלקול האמונה והא לא הוי תמרי כי אף על פי כן עדין לא בא לכפירות בששים הינו גיהנום 'שכל העולם אחד מששים לגיהנום' כי 'עז פנים לגיהנום' כי הענשים של כל הדברים החליף אברהם ...

... - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו ...