... בזה וזה: "ורעה זונות יאבד הון" אל תקרי 'מהונך' אלא 'מגרונך' [בפסיקתא עצמה איתא ממה שחננך אם נתן לך קול ערב וכו'] שהוא בחינת לשון הקדש כי מי שפוגם בברית מאבד לשון הקדש וזהו: "כבד את ה' מהונך" כבד ... מעשיהם הטובים זוכים לשמע דבורים מהקדוש ברוך הוא נמצא שאלו הדבורים נתהוו ונבנו על ידם וזהו: "עשי דברו לשמע בקול דברו" כשרוצים לשמע דבור מהקדוש ברוך הוא הם עושים תחלה את הדבור בבחינת "עשי דברו" כנ"ל ואחר כך שומעים אותו הדבור מהקדוש ברוך הוא בבחינת "לשמע בקול דברו" כי בזה הדבור הקדוש ברוך הוא מדבר עמם ושלמות הדבור של לשון הקדש תליא ביראה בבחינת "עשאה כאוצר" ... הדבור של תורה מפי הקדוש ברוך הוא יש להדבור שלמות כי הדבור תלוי ביראה והוא שומע הדבור בבחינת "לשמע בקול דברו" נמצא מי ששומע מפיו בעצמו מקבל דבור לשון הקדש בשלמות הינו ביראה כי זה הלשון הקדש יש לו שלמות מחמת בחינת "לשמע בקול דברו" כי שלמות הדבור תליא ביראה והיראה תליא באודנין כנ"ל אבל מי ששומע מפי אחר הוא רחוק מזה השלמות ... כבר ירד ממדרגתו וזה: ה' שמעתי שמעך יראתי כשהשמיעה מפי הצדיק בעצמו שהוא שומע מפיך בבחינת "עשי דברו לשמע בקול דברו" שמעך, שהוא שומע ממך הינו מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו אזי יראתי כי עקר היראה תליא באודנין ואז ... משוך בערלתו נמשך על ידי לשון ארמית שהוא לשון תרגום כשאין מעלין אותו ללשון הקדש כנ"ל "עשי דברו לשמע בקול דברו" שהצדיק עושה הדבור וכו' כנ"ל וכשהלשון הקדש בא מלמעלה עדין הוא חסר תקון כי עדין צריך להעלות הטוב ...

... בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפילתו בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפילתו ובודאי היה מתפלל כראוי אך עקר בלבול התפילה, הוא ...

... גוהא ? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם מוריד שני דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם בין העכו"ם דיקא כי ... על ישראל, בחינת "והרשעים כים נגרש" ואזי נעשה בחינות גדול, בחינת השגחה, בחינות תפילה, שהיא בחינת גדול כנ"ל וזהו וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים ...

... הכתו את סיחון ואת עוג וכו'] [ודע אחי המעין שבענין השיר חדש שיתער לעתיד המבאר במאמר זה שהוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות שזה בחינת קול המוכיח הראוי שמוסיף ונותן ריח טוב בנשמות ישראל השומעין תוכחתו, שזה בחינת משיח בחינת ויהי למס עובד עין שם ... הקדושים בשעה שהזכיר הפסוק: "ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל" וכו'. ושמעתי שמתנועותיו הקדושות זכרונו לברכה אז ומנעימות הקול והנגון שאמר פסוק זה היה נראה כנותן בעצמו גם כן שבח והודאה להשם יתברך שנתן להם גואל כזה לעסק ...

... בבחינת ערלת לב ומקלקל את הבריאה, הינו החכמה שבלב "ומלתם את ערלת לבבכם" ותרגומו: 'ית טפשות לבכון' 'וטפשות', הוא קלקול הבריאה, שהיא על ידי החכמה נמצא כשאדם חושב מחשבות טובות בלבו איך לעבד את השם יתברך בזה נעשה לבו, ... הוא מקלקל החלל שבלב, שהוא סוד חלל הפנוי ואזי הוא מטמטם החלל שבלב, בבחינת ערלת לב וכנ"ל וזהו בחינת קלקול הבריאה, שהיה על ידי החכמה שבלב כנ"ל וכל עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים ... יוצא מהחפה והמכסה שהיה לו עד עכשו ישיש כגבור לרוץ ארח, כי הצדיקים הם "גברי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו" כי צריך התגברות כדי לרוץ ארח הזה שהיו יכולים לילך בזמן הזה שהיו ישראל נזופים ועכשו רצים במהירות ...

... מאד נפק ברת קלא ואמר, לא תחותו להכא לא תחותו להיות שפלים בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות דנפלה חצינא לבר נגרא הא שבע שנין, ולא מטיא לארעא שהבת קול הודיעה להם שרש הגדלות כדי שיתרחקו עד קצה אחרון ולא יחותו להכא שלא יהיו ענוים בשביל גדלות כמאמר חכמינו, ... אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור ...

... נתיבמה שם אות יז כשאמר הענין: על התוקע בבור אותם העומדים בחוץ עין שם בסימן כ"ב מענין התגלות סוד קול הברה עין שם. ואז אמר בעצמו שיש בזה קשיא לכאורה כי שם מבאר שמי שאינו בבחינת בשר אינו יכול לשמע הקול בעצמו כי אם קול הברה עין שם ומבאר זה בתוך המשנה הנ"ל שאמרה אם קול שופר שמע וכו' ואם קול הברה שמע וכו' וקשה לכאורה הלא הזכירה המשנה בתחלה אותן העומדים בחוץ אם קול שופר שמע וכו' ופרש רבנו זכרונו לברכה שם בעצמו אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר וכו' ואם כן קשה איך אותם שעומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר יכולים לשמע הקול בעצמו שהוא בחינת קול שופר ואיך אמר התנא על אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר אם קול שופר שמע וכו' הלא אותם שאינם בבחינת בשר אינם יכולים לשמע הקול בעצמו וכו'. אבל לא באר הענין לתרץ זאת בפרוש רק אמר בשיחתו הקדושה הלא גם כן אין מבינים ענין ... האמת בבחינת בשר הנ"ל, אף על פי כן אם יכריח עצמו הרבה ויטה אזנו היטב היטב בכח גדול לשמע קול הנשמה וקול הצדיקים אמתיים יש לו גם כן תקוה לשמע קול דקדשה בעצמו רק שצריך להטות אזנו היטב. והוא ממש כמו בענין דין המשנה הנ"ל לענין קול שופר בפשיטות שמי שאינו תוקע בבור בודאי אינו צריך הבחנה אם קול שופר שמע ואם קול הברה כי בודאי שמע קול שופר וכמבאר בשלחן ערוך: שרק מי שתוקע בבור וכיוצא צריך הבחנה אם קול שופר שמע אם קול הברה שמע. כמו כן הוא ממש בענין זה שאמר רבנו זכרונו לברכה בהמשנה הנ"ל שמי שהוא תוקע בבור, שמנח בבור תחתיות ושם תוקע ומתאנח וצועק על עוונותיו שאז צריכים הבחנה אותם שעומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמעו יצאו וכו' כי אף על פי שאינם בבחינת בשר אם יכריחו עצמם ויטו אזנם היטיב יוכלו לשמע הקול בעצמו כנ"ל אבל מי שזוכה שהוא בבחינת בשר אינו צריך הבחנה כלל כי בודאי ישמע בחינת הקול שופר שהוא הקול דקדשה בעצמו והבן. כן נראה לעניות דעתי [לענין המבאר במאמר הנ"ל שכל הקולות הם בחינות עזות וכו' אמר אז שאפילו קול קשקוש המטבעות של נתינת הצדקה הם גם כן בחינת עזות דקדשה וכו'] אות יח מאמר אמצעותא דעלמא סימן כ"ד ...

... שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספר לי אחד שהיה משיח עמו זכרונו לברכה, מענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן ולפעמים נעשה מזה פרוד לגמרי חס ושלום אמר שזה מעשה בעל ... הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום, על ידי זה כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם והאריך בשיחה זאת

שיחות הר"ן - אות קנו כשהיה באומאן שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין על קברי אבותם שדרכם לצעק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה. אבי, אבי, בקול מר מאד ובתו תחיה היתה עומדת אצלו אז ענה ואמר לה. האשה הזאת צועקת בכונה היטב אבי אבי אבל ...

... ביני בין קדם היותי בקאמיניץ ובין לאחר היותי שם ה' יצילנו אות קלב בעת נסיעתו לארץ ישראל נסע דרך ניקולאייב וחורסן לאדעס ושבת בחג שבועות בחורסאן ואמר שם תורות נפלאות על פסוק . "יקם סערה לדממה", ועוד כמה תורות. ... שהלך עמו אז למקוה בשבועות שאמר לו רבנו זכרונו לברכה בדרך הלוכו למקוה ושאל אותו בכל פעם אם שומע קולות והשיב שאינו שומע כלל. ונתפלא מאד על שאינו שומע ואמר איך אפשר לבלי לשמע קולות כעת. אחר כך אמר אפשר הוא קול הקאפליע [מקהלה] שאני שומע. והשיב לו האיש הנ"ל שהוא אינו שומע שום קול קאפעליע ולא שום קול כלל ותמה מאד. והבין האיש הנ"ל שהוא שומע קולות וברקים של קבלת התורה. אחר כך כשיצא מהמקוה אמר שנודע לי עכשו בעת קבלת התורה בענין הנאמר בזוהר הקדוש ...