ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא... הוי ? שתין בתי = תלמודא קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש . מפני מה מצרע טהרתו תלויה בשתי צפרים חיות טהורות ? יבוא קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר ... שהתורה שבעל פה היא בחינת לילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני" 'זה תלמוד בבלי' וזהו: "ולחשך קרא לילה" הינו על ידי שילמד ש"ס יתקן השית עיזקאין שבקנה, שמהם יוצא הקול וזהו: "קומי רני בלילה" הינו שתהיה תקומה להרנה הינו על ידי הלילה שהיא גמרא ש"ס אך כשלומד שלא לשמה, הינו בשביל שיתקרא רבי הלמוד אינו בחשיבות כל כך וכשלומד בלילה חוט של חסד נמשך עליו ומגן עליו ... רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות' כי על ידי ששומע הנגינה כנ"ל הוא מתקן בנין המלכות שלו וזה 'עשה לך רב', הינו שיתקן בחינת מלכות וזה על ידי 'קנה לך חבר' הינו על ידי קנה, שהקול יוצא ממנו שמחבר השני כרובים להיות פנים בפנים "כמער איש ולויות" 'בזמן שישראל עושין רצונו של מקום' ואזי כשיתקן בחינת מלכות שלו ויוכל למשל בכל מה שירצה ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה ונמצא עולם ... הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדשה ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל [שיך לעיל] "כי גדל מעל שמים חסדך" 'שמים' הוא בחינת קול, כמו שכתוב: "משמים השמעת קולך" כי על ידי החסד הינו בחינת חוט של חסד, הנמשך על ידי שלומד תורה בלילה על ידי זה נתתקן הקול כנ"ל וזהו: "כי גדול מעל שמים חסדך" כנ"ל השתי צפרים דקדשה, שמשם הנבואה נמשכת, הם בנין מלכות דקדשה ועל כן העמדת מלך היה על פי נבואה ככל מלכות בית דוד שהיה על פי נבואה והנבואה נמשכת מן הכרובים ...