... לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא' שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא לאדבקא ... תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות ...

... 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: "והריחו ביראת ה'" שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה הוא ... תפילה כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים ועקר הרחמים תלוי בדעת כמו שכתוב: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי לעתיד יגדל הדעת, ואז לא יהיה שום הזק ואכזריות ... וזה בחינת: "גם תנים חלצו שד" זה בחינת רחמנות דסטרא אחרא, בחינת: "כשד משדי" כי שדי הוא בחינת רחמנות דקדשה בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" שהוא בחינת תפילה, שהוא שדוד המערכות ועל ידי "שד משדי", בחינת הרחמנות דסטרא ... הם יונקים, חס ושלום, מפגם הדעת בבחינת: "והנחש היה ערום" הינו דעת דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה ... היא עומדת לו בצוארו, בבית הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן הקאות הינו שהסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא כל הקדשות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדשה שבלע אף גם הוא מכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ממש בבחינת: "מבטנו יורישנו אל" הינו שמוציא ומקיא עצמות חיותו ממש וזהו בחינת גרים שמתגירין שהם היו תחלה מעצמות הסטרא אחרא ממש ועכשו חוזרין אל הקדשה כי הסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש שזהו בחינת גרים כנ"ל וזהו בחינת "מטה עזך ישלח ה' ... ערום", כנ"ל ועל ידי מטה עז הנ"ל, הינו התפילה של הבעל כח בחינת פינחס על ידי זה הוא מוציא קדשת הדעת והתפילות שבלע ומשבר ראשי תנינים על המים כנ"ל כי התפילה של הבעל כח, שהיא בבחינת דין בבחינת: "ויעמד ... הסטרא אחרא כדי שיהיה להתנין הינו כדי שיבלע התנין את התפילה הזאת כי על ידי זה מוציאין ממנו כל הקדשות שבלע כי היא עומדת בבית הבליעה שלו כנ"ל וזה בחינת: "וישמע יתרו" 'מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ... שברת ראשי תנינים על המים" הינו בחינת מטה עז הנ"ל שעל ידי זה מוציאין ממנו מימי הדעת, שבלע מן הקדשה כנ"ל וישמע יתרו, הינו בחינת גרים כי על ידי מטה עז הנ"ל שהוא בחינת קריעת ים סוף בחינת 'אתה ... בחינת רעמים כי על ידי גרים שנעשין על ידי מטה עז הנ"ל על ידי שהסטרא אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה עם עצמות חיותה כנ"ל על ידי זה נתרבה ונתגדל כבודו יתברך בבחינת: "הבו לה' משפחות עמים, הבו לה' ... "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת "אל הכבוד הרעים" כי הרעש והפרסום שנתפרסם ... ידה הרפואה ועל ידי התפילה נתכפרין העוונות כי התפילה מכפרת, כי היא במקום קרבן כמו שכתוב: "והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם" וכשנתכפרין העוונות, זה בחינת שהעננים כלים והולכים בבחינת: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך" וכו' ... מה שנתוסף אבן אחת נתרבין הבתים ביותר מאד מאד בכפלי כפלים כנ"ל והנפשות הם בחינת אבנים בבחינת "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והבתים זה בחינת: "כי ביתי בית תפילה" נמצא שכל מה שנתוסף ונתרבה נפש אחת להקבוץ של ישראל נתרבה ... הנביאים אדמה" כי עקר תקון וברור המדמה הוא כשהוא ביד הנביאים וכשנתתקן המדמה על ידי זה נתתקן האמונה האמתית דקדשה ונתבטל אמונות כזביות כי עקר האמונה תלויה בכח המדמה כי במה שהשכל מבין אין שיך אמונה ועקר אמונה היא ... המדמה ועל כן על ידי התפשטות הנבואה שעל ידי זה נתברר ונתתקן המדמה על ידי זה נתתקן האמונה האמתית דקדשה כנ"ל כי יש עשרה מדרגות בנבואה והם כנגד עשרת הדברות, שהם בחינת עשרה מדרגות של נבואה "פנים בפנים דבר ... בחינת רוח אחרת אשר מחמת זה נעשה הוא דיקא מנהיג לישראל וזה הרוח אחרת שיש להמנהיג הוא בחינת רוח הקדש, רוח נבואה אף על פי שעכשו אין נמצא רוח נבואה, רוח הקדש ממש אף על פי כן בודאי יש לו בחינת רוח אחרת, הנמשך מן הקדשה מה שאין נמצא בשאר ההמון שזהו גם כן בחינת רוח הקדש אף על פי שאינו רוח הקדש ממש לידע עתידות אף על פי כן הוא בבחינת רוח הקדש, רוח נבואה ועל ידי בחינת הרוח הקדש שיש להמנהיג האמתי שהוא בחינת רוח נבואה על ידי זה כל המתקרבים אליו נתחזק ונתתקן אצלם האמונה האמתית דקדשה כי כל מי שזוכה להתקרב למנהיג האמתי על ידי התקרבותו אליו נתתקן ונתברר אצלו בחינת המדמה על ידי בחינת ... כנ"ל ועל ידי תקון המדמה נתתקן ונתברר האמונה הקדושה כנ"ל על כן כל המתקרבים למנהיג אמתי, זוכין לאמונה ישרה דקדשה. אבל באמת צריכין לחפש ולבקש מאד מאד אחר מנהיג אמתי כזה וצריך לבקש מאד מהשם יתברך שיזכה להתקרב למנהיג ... אצלם וזכו לאמונה שלמה בה' ועל כן פסקה זהמתן, זהמת הנחש שהוא אמונות כזביות כי זכו לשלמות אמונה הישרה דקדשה על ידי ברור המדמה, שזכו על ידי רוח נבואה כנ"ל וזה בחינת ה דהששי, הנאמר במעשה בראשית כמו שכתוב: ... של ארץ ישראל כי אז יתגלה שהשם יתברך ברא הכל ואז יחדש כל העולם כלו בבחינת ארץ ישראל ועקר קדשת ארץ ישראל הוא, ששם הוא השגחתו יתברך תמיד בבחינת "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" ... יעקב' הינו על ידי התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט שהיא בבחינת מטה עז שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ומתפילות ישראל כנ"ל וזה בחינת תשרי בחינת "אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים" ים שברת ראשי תנינים ראשי תבות הוא צרוף תשרי ואז כשמחזיר קדשת הדעת שבלע, אז הדעת והמח בשלמות וזהו בחינת ראש השנה ראש דיקא בחינת תקון הראש והמח על ידי מטה ... נמצאין בה כל הבחינות הנ"ל כי זה הבעל כח הנ"ל, שמתפלל תפילה בבחינת דין שעל ידי זה מוציא כל הקדשה מהסטרא אחרא בחינת "ויעמד פינחס ויפלל" הוא בחינת 'ציר נאמן לשולחיו' כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל וזה בחינת ... המה מעשה תעתעים" הינו הבלי עולם של שטות וכשמקבלין אלו הבלים ומכניסין אותם בתוך תורה ותפילה ונעשה מהם הבלים דקדשה זה בחינת גרים כי מהבל מעשה תעתועים נעשה הבל דקדשה של תורה ותפילה שזה הוא בחינת גרים וזה בחינת: 'הבל נחית הבל סליק' הנאמר בהראה, שמקבלת הבל ומוציאה הבל ... בחינת גרים הנעשין על ידי שמקבלין הבלים של העולם שהם בחינת 'הבל המה מעשה תעתעים' ומעלין אותן לבחינת הבל דקדשה על ידי תורה ותפילה כנ"ל התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת: "כבד את ה' מהונך" 'אל תקרי מהונך, אלא מגרונך' ... עשר אמין ושור עשר אמין, ומחיה בקרסלה, וקטלה . כי עוג היה אחזתו בימין, כמובא והיה יונק מבחינת הדעת דקדשה כי 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' ועל כן רצה להתגבר על ישראל וזה שאמר. 'מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי מחנה ישראל זה בחינת קדשת המחנה של ישראל, בחינת "והיה מחניך קדוש" ועקר קדשת מחנה ישראל הוא על ידי שמירה מתאוות ניאוף מבחינת מקרה לילה, חס ושלום כמו שכתוב שם בפרשה ועקר השמירה ... מחין שכל אחד ואחד הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כנ"ל מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי הינו עקר הקדשה של מחנה ישראל, שיהיו קדושים מתאוה זו ממקרה לילה, חס ושלום הוא על ידי בחינת תלתא פרסי הינו תלת ... בפני התאוה ההיא כנ"ל אזיל ואעקר טורא בת תלתא פרסי, ואשדי עליהו זה בחינת התפילה בבחינת "והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי" וזהו 'בת תלתא פרסי' כי התפילה נמשכת גם כן משלש המחין שהם בחינת מחצות פרוסות שמשם ... אבל כשמוציאין ממנו בעל כרחו על ידי מטה עז כנ"ל אזי הסטרא אחרא נכנעת לגמרי ואז חוזר הכל אל הקדשה בשלמות, והבן. נראה לי] אזל עקר טורא בת תלתא פרסי ואותבה ברישה הינו שהתגבר ועקר תפילות ישראל שהם בחינת ... 'ונחת אצוארה' שהיא עומדת בצוארו, בבחינת "בצוארו ילין עז" כנ"ל וזהו: 'בעא למשלפה' כי הוא מכרח להוציא ולהקיא כל הקדשות של התפילות והדעת שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" כנ"ל משכוה שנה וכו' כי לא די שהוא מקיא ומוציא קדשת תפילת ישראל וכו' אף גם "מבטנו יורישנו אל" הינו שמכרח להוציא עצמות חיותו ממש שזהו בחינת גרים וזהו בחינת: ...

... זאת המהירות שלהבת הלב עולה תמיד מאליה ב. אבל להגיע לבחינת שפע אלקי הנ"ל אי אפשר לבוא לזה אלא שיקדש את פיו וחטמו ועיניו ואזניו והן הן מאירין לו שפע אלקי הנ"ל הינו, שישמר את עצמו מלהוציא שקר מפיו ... ופני המנורה הינו שפע אלקי הנ"ל ג. ושפע אלקי הזאת הוא בחינת סכה כי סכה הוא בחינת שסכה ברוח הקדש כי רוח הקדש הוא שפע אלקי וסכה הזאת היא בא על ידי שבעה עננים הינו בחינת שבעת הנרות כנ"ל שעל ידם האדם משיג פני המנורה הינו סכה הינו שפע אלקי ורוח הקדש נקרא על שם החכמה שהיא רוח חכמה הבא מקדש כידוע וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה מנין שאין מסככין אלא בדבר שאין מקבל טמאה ובדבר שגדולו מן הארץ ? ... הוא דבר שאין מקבל טמאה ואין גדולו אלא מן הארץ וכו' ואד הן הן אלו העננים הנ"ל והן בחינת קדש וגדלין מן הארץ כי צריך המקבל הזה להיות חכם כי הקדוש ברוך הוא 'יהב חכמתא לחכימין' בבחינת: "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" ד. וסכה הנ"ל הינו רוח הקדש הנ"ל שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת מקיפין שהשכל הזה הוא גדול עד למאד עד שאין המח יכול לסבלו ואין ... מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה ה. וזה בחינת קדושין בחינת חפה כי שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת קדש בחינת חפה מקיפין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כל צדיק וצדיק נכוה מחפתו של חברו' כי מקיף של ... עד כאן לשון רבנו זכרונו לברכה] [פרוש: כי מבאר לעיל שעל ידי הצעקה זוכין להוליד המחין מתעלומתן ועל ידי שמקדשין שבעת הנרות זוכין להכניס המקיפין לפנים כי צריכין שני דברים להשגת הדעת הקדוש בתחלה צריכין להוליד המחין כי לפעמים ... בהעלם וכו' כנ"ל ולזה צריכים צעקה כדי להולידם ואחר כך כשנולדים המחין עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו ... הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל זה זוכין על ידי שני בחינות הנ"ל שהם צעקה שעל ידי זה מולידין המקיפין וקדשת שבעת הנרות שעל ידי זה מכניסים המקיפין לפנים כנ"ל יאמר אלקיכם הינו בחינת אמירה בחשאי שזהו בחינת שמן שהוא ... שפע אלקי הינו השגת המקיפין השגת הדעת הקדוש על ידי זה נולד חם בלב וכו' נמצא שעקר החמימות וההתלהבות דקדשה הוא על ידי השגת המקיפין השגת הדעת כנ"ל ובזה מבאר היטב ענין זה: "כל צדיק נכוה וכו' מחפתו" וכו' ... אצלם השגה גדולה כשיבואו על סתם יהדות פשוט של איש הישראלי שיש לו בזה העולם הינו שידעו מעבודות ישראל ומקדשת המצוות שלהם שעשו בעולם הזה יהיה אצלם השגה מה שידעו וירגישו קצת קדשה כמו איש כשר פשוט שמרגיש בזה העולם בעבודה פשוטה בלי שום השגה וכשיבואו עכו"ם על זה יהיה אצלם השגה גדולה אבל אנחנו עם קדש אין ערך להשגתנו מכל שכן להשגה של הצדיק ושלמות הדעת הוא כשנעשה ממקיפים פנימיים ואז נצול מכל צרות למשל, ... וכבר מבאר באר היטב במה יזכה לזה הינו: על ידי צעקה בתורה ותפילה זוכין להוליד המחין מתעלומותן ועל ידי קדשת שבעת הנרות דהינו לקדש את עיניו שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו ...

... דבר, יזכר מיד בעלמא דאתי ואחר כך יעשה זאת בפרטיות כי כל העולם הזה הוא התלבשות מדרגות התחתונות של הקדשה הינו בחינת רגלין של הקדשה, בבחינת "והארץ הדם רגלי" אף שגם מדרגות העליונות של הקדשה יש מהם גם כן התגלות בעולם הזה אך שאין ההתגלות מתלבש בעצם בזה העולם כי אם הארה שמאיר בבחינת ... ולהגדיל מחשבתו בזה כדי להבין רמיזותיו של השם יתברך אך ההגדלות השכל בזה, צריך להיות במדה שלא יצא מגבול הקדשה רק לפי שכל אנושי שלו כן יגדיל המחשבה בזה וכן לא יסתכל בזה למעלה ממדרגתו כי 'במפלא ממך אל ... לו הסתפקות להסתפק מזה העולם, רק במה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וזה מחמת שני טעמים א מחמת שזאת הקדשה המלבשת בעסקי העולם הזה הוא בחינת רגלין: "עון עקבי יסבני" שהקליפות מסבבין אותה תמיד, ורוצין לינק מהם על כן הוא מקום מסכן בכן צריך להסתפק רק בהכרחיות ועוד, מחמת שיש עבודה גבוהה מזו, שהוא קדשה גבוהה ממנה וצריך לעבד השם יתברך באותן העבודות והקדשות הגבוהות מזה [הינו, שאפילו הצדיק והחכם שיש לו מח גדול עד שיכול להבין את הרמזים שהשם יתברך מרמז לו ... שני הטעמים הנ"ל א מחמת שזאת העבודה בעסקי העולם הזה הוא מקום מסכן מאד וכו' כנ"ל והב' מחמת שיש קדשה ועבודה גבוהה מזה, דהינו קדשת התורה והמצוות ועל כן אפילו מי שיודע הרמזים הנ"ל הוא צריך הסתפקות, להסתפק מזה העולם בהכרחיות לבד כנ"ל] וההסתפקות ... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ותפילה, הוא בחינת: "הוד והדר" הנ"ל הינו בחינת: "הארץ הדם רגלי" הנ"ל הינו בחינת רגלי הקדשה המלבשין בזה העולם כנ"ל. ומשא ומתן, היא בחינת: "נוטה שמים כיריעה" הנ"ל הינו בחינת יחוד צדיק וכנסת ישראל הנ"ל ... וחק לנערותיה" ויחוד של צדיק וכנסת ישראל נעשה על ידי משא ומתן כי כל דבר שבעולם, יש בו ניצוצות הקדשה שנפלו בשעת שבירה ושבירה, הוא בחינת אותיות שנשברו ונפלו לכל דבר ודבר מזה העולם וכל דבר יש לו שעה ... וכו' כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח ... מעם האלוהים, וממהר האלוהים לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" הנ"ל שהיה נכון הכל ערב שבת בין השמשות וקדש היום, ומהר אלהים לעשותו בלא גוף ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל וזה, "חלום פרעה ... הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל וזהו שסים שם בפסוק זה ... בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש ... נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, רוח הקדש כי אם על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" בחינת: ... לזכרון הנ"ל שהוא בחינת מה שיודע להבין כל הרמזים שיש בכל דבר שבעולם שהם בחינת חיות אלקות בחינת רגלי הקדשה, המלבשים בכל הדברים שבעולם כנ"ל וזהו: "מי הקים כל אפסי ארץ" שמעלה ומקים בחינת רגלי הקדשה המלבשין בזה העולם כנ"ל וזהו, ויהי מקץ שנתים ימים הוא בחינת מוציאי דבה, הנאמר בהם: "יום לשנה יום לשנה" שעל ידם נתקלקל ונפגם בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת: "וקמץ הכהן" כנ"ל מקץ, שהוא בחינת פגם הקמץ ופרעה חלם, הינו הכח המדמה כנ"ל והנה עמד על ... תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו הינו שבחצות לילה אז נתעורר בחינות הנגון דקדשה הנמשך מכנור של דוד שהוא בחינת ברור הרוח טובה וכו' כנ"ל ועל כן אז הזמן להתגבר בעבודת השם לקום ... נאמרה בשבת חנוכה ואחר שאמר התורה הזאת אמר: אני אמרתי עתה, איך מדליקין נר חנוכה בחינת 'לאמשכא משח רבות קדשא ולאדלקא בוצינא' "שמן משחת קדש", שהוא הדעת כידוע הינו בחינת הגדלת הדעת הנ"ל שהוא בחינת זכרון הנ"ל ולא באר יותר [שיך לעיל] מי אסף ...

שיחות הר"ן - אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על ...

... להסתכל באותו הדבר הטוב הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתם הינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדשה איזה מעט טוב כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב ... בחינת מנגן בכלי זמר שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדשה היא גבוה מאד מאד כידוע ועקר הנגון נעשה, על ידי ברור הטוב מן הרע שעל ידי שמבררין ומלקטין הנקדות ... נגונים כנ"ל ואזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה' מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים שרואה שהוא רחוק מאד מאד מן הקדשה באמת אזי על פי רב אינו יכול להתפלל כלל מחמת זה ואינו יכול לפתח פיו כלל מחמת גדל העצבות ... נקדות טובות כנ"ל ומחיה ומשמח את עצמו בזה כי בודאי ראוי להאדם, להגדיל שמחתו מאד בכל נקדה ונקדה טובה מקדשת ישראל שמוצא בעצמו עדין ואזי כשמחיה ומשמח את עצמו על ידי זה כנ"ל אזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות ...

... שהעברה נעשה על ידי בחינת חתוך הידים בחינת 'פותח את ידך' סופי תבות חת"ך ומנפילת חתוך והתפתחות הידים אלו שבקדשה, נעשה העברה בבחינות 'והמה מידך נגזרו', לשון חת"ך כנ"ל ועל כן מועיל תשובה על עברה כי עקר התשובה היא ... מכח אל הפעל כנ"ל. ולהמשיך נקדות אל האותיות הוא על ידי החשק והכסופין שחושקין לעשות המצוה או שאר דבר שבקדשה שאיש ישראלי חושק לעשות "נקדות הכסף", שעל ידי הכסופין והחשק נעשין נקדות כי אי אפשר לעשות שום דבר כי ... כשעושה איזה פעלה, אם לא היה לו חשק מתחלה לעשותה בודאי לא היה עושה אותה ועל כן כל דבר שבקדשה שהאדם צריך לעשות כגון לנסע להצדיק, או שאר דבר שבקדשה שהאדם צריך לעשות נותנין לו מתחלה חשק כדי שעל ידי זה יעשה הדבר ועקר גדל החשק נעשה על ידי ... לעשותה נמצא שהיא נמנעת מאד מאתנו על כן יש התגברות החשק אליה כנ"ל, בבחינות "ולחם סתרים ינעם" כמו כן בקדשה, כשיש מניעה לאדם החשק מתגבר ביותר וכל מה שהדבר הנחשק גדול ביותר, המניעה יותר גדולה כי יש חשק וחושק ... שהמניעה יותר גדול החשק מתגבר ביותר כנ"ל ועל כן ראוי לאדם לדעת כשיש לו מניעות גדולות מאד מאיזה דבר שבקדשה ידע ויבין מזה, שזה הדבר שרוצה לעשות הוא נחשק גדול מאד, ודבר יקר מאד שמחמת זה המניעה גדולה מאד ... מה לו לעשות כי יש לו אנס אבל מי שאינו רוצה לצאת רק שהוא רוצה המצוה בעצמה או הדבר שבקדשה שרוצה לעשות, הוא חפץ בהדבר עצמו אם כן מה מועיל לו, מה שמקלין לו שנחשב כאלו עשאה כי אינו ... המצוה בעצמה ולא לצאת עם ה"כאלו, שנחשב כאלו עשאה" כי באמת ראוי לאיש ישראלי שיגמר חפצו ורצונו בכל דבר שבקדשה מכח אל הפעל. ואזי, כשחושק מאד באמת ואינו מקרר דעתו כלל במה שנחשב עליו כאלו עשאה אזי בודאי יגמר ...

... אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד ...

... לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים ...

... אלו השקרנים המתדמים אליהם כי יש רשעים שנותנין צדקה לצדיקים ועל ידי הצדקה נעשה בחינת יבק הינו יחוד ברכה קדשה וכל שלש בחינות אלו נאמרו במים שהוא בחינת צדקה כנ"ל "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" 'ברכה' כמו שכתוב: "ישרצו המים שרץ נפש חיה" וכו' 'קדשה' כמו שכתוב: "מים קדשים" ומחמת זה נמצאים בעלי צדקה שהם נואפים כי הם יונקים מבחינת היבק הנ"ל ובחינת היבק בקדשה הוא בחינת זווגין דקדשה ואצלם נתקלקל זאת היניקה ונעשה אצלם ניאוף, רחמנא לצלן ועל כן הצדקה שלהם היא רעה אצל הצדיק כי הצדיק ...