... הר"ן - אות כה כלל הדברים שבכל עניני קדשה ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש ...

... שבא לזסלב ושם נפטרה אשתו, ואחר כך נשתדך מבראד עם אשתו השניה ואז כשבא לביתו לפה ברסלב דבר הרבה משדוכים ואמר שאין מי שיודע מענין זה של שדוכים. וכבר נרשם מעט מזה במקום אחר. ואמר שכשהיה בקהלת קדש ראדוויל בשביל להשתדך עם אשתו השניה מקהלת קדש בראד, אז באו כמה עגלות עם נשים שבאו בשביל להשתדך עמו. ואמר ...

... הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי [טבק להרחה] שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה אז דבר מזה וענה ... אחת היו שמחים והתחיל לספר המעשה וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור וכל זה היה בליל שבת קדש ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב ואחר כך ביום שלישי בא חברי לביתו וספר לי מעשה זאת ועמדתי מרעיד ומשתומם כי אם אמנם כבר שמעתי ממנו מעשיות נוראות ... רביעי נכנסתי אצלו ודברתי עמו הרבה וספרתי לו מעשיות מהעולם ששמעתי בסמוך ואחר כך דבר עמי מענין המעשה הנ"ל שספר בליל שבת קדש ואמר שהוא חפץ מאד לידע [כלומר לספר] הסוף דהינו מה שנעשה בכל שאר שבעת ימי המשתה וגם כל סוף גמר המעשה של הבן מלך שקבל המלוכה מאביו בחייו שממנו ... שאנו עמדים ביום השני ענה ואמר: ביום השני חזרו ונתגעגעו וכו' וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי ואחר כך ביום שלישי שלאחריו המעשה של יום ששי ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו ...

... קצר כי צריך להתחיל מעט מעט ואחר כך מתרחב והולך בעבודתו וצריך האדם לראות להגדיל ולהרחיב ולהאריך כל שעה ושעה שבא אחר כך להגדילה ולהרחיבה בתוספות קדשה וכן כשבא יום השני, יהיה הולך ומתרחב בתוספות קדשה יתרה וכן בכל פעם ופעם יהיו ימיו מתרחבין בתוספות קדשה וזה בחינת אריכות ימים ואברהם שזכה לבחינת זקן בחינת אריכות ימים על ידי זה זכה לעשירות בחינת: ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את ... בחינת זקן הנ"ל בא להתבוננות שהוא בא על ידי עשירות שנמשך לתוך אריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם כנ"ל הוא על ידי יראה שהיראה מביאה תוספות קדשה בכל יום ויום שעל ידי זה נתארכין ונתרחבין הימים, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" "יראת ה' היא אוצרו", בחינת: 'עשאה כאוצר' שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה כי התחלת הימים הם קצרים ואחר כך מתרחבין והולכין, בתוספות קדשה על ידי היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה ... אשה יראת ה' היא תתהלל" ועל כן אברהם ויצחק, כשבאו למקומות שלא היו שם יראות ותכף כשרצו לכנס לשם, הרגישו זאת על ידי שהתחילו להרגיש לפי ערך גדל קדשתם, יפי הנשים ועל כן הרגישו שאין שם יראה ועל כן אסרו על עצמן זווג נשותיהן כאחותו כמו שכתוב: "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום ... זה נופל מחו לבחינת שנה כי כמו שבגשמיות יש מאכלים שמרבים שנה, ויש שממעטים שנה כמו כן ברוחניות יש מאכלים שלא נתבררו, שמפילין לבחינות שנה וכשאוכל בקדשה ובטהרה, אזי הוא בחינת: "לחם הפנים" כי השכל הוא הפנים, כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" אבל כשאין אכילתו בקדשה, אזי אובד פניו, הינו השכל ונופל לבחינת שנה כי עקר המאכל הוא להחיות הלב, כמו שכתוב: "ויאכל וישת וייטב לבו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'פתא סעדא דלבא' וכשאין המאכל מברר, ואין אוכל אותו בקדשה אזי מביא רע אל הלב ועל ידי רע הלב, נתקלקל הפנים, כמו שכתוב "מדוע פניך רעים, אין זה כי אם רע לב" וכן להפך, בקשת הפנים דהינו ... ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא ועל זה שוברין הכלי חרס, בבחינת: "ותבטחו בעשק ונלוז וכו' ושברה כנבל יוצרים, ולא ימצא במכתתו חרס" וכו' כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות כנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא שהוא בבחינת שבירת כלי חרס כנ"ל וגם מרמזין להם, שאם לא יתנהגו בקדשה, ויבגדו, חס ושלום בבחינת הבטחון בבחינת ההולדה אזי יהיו בבחינת שבירת כלי חרס שזה נעשה על ידי מבטח בוגד כנ"ל וזה: "אל תבטחו ... "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" כמובא כי על ידי השופר, הוא התגלות היראה כנ"ל שעל ידה זוכין לאריכות ימים דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה יתרה בכל עת שזהו בחינת 'קצר מלמעלה ורחב מלמטה' בחינת: "יראת ה' היא אוצרו" בחינת 'עשאה כאוצר' וכו' כנ"ל וזה בחינת תקוני עתיק, ... ענני במרחב" וכו' שמתחלה היא קצרה ואחר כך הולכת ומתרחבת הינו כנ"ל כי זקן היא בחינת אריכות ימים הנ"ל דהינו שמאריכין ומרחיבין ימיו בכל עת בתוספות קדשה כנ"ל שזה זוכין על ידי יראה כנ"ל שכל זה הוא בחינת שופר כנ"ל נמצא שעל ידי השופר, שהוא בחינת התעוררות השנה ועל ידי זה נעשה פקידות ...

... הכלי שלו, הינו כפי תפיסתו, תפיסת המחין שלו דזה הוא כלל גדול שאי אפשר לשום אדם להשיג ולתפס בדבורו של הצדיק אם לא שתקן תחלה אות ברית קדש כראוי ואזי יכול להבין ולתפס דבורו של הצדיק דאיתא בזוהר: 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא' שהם בחינת חכמה ובינה, שהם י"ה, שהם מחין נמצא כשתקן אות ברית קדש כראוי אזי המחין שלו בשלמות, ויכול להבין דבורו ... עד אבא ואמא', הינו בחינת שמי מעיד עליהם וזה בקרב עלי מרעים, 'תרין רעין דלא מתפרשין', הינו המחין "אכלו רעים", הינו התחזקותם הוא בשר קדש , הינו לאכל את בשרי, שהוא בחינת סלוקא דיסודא ... שהיא סוד כונות קדוש, ויתבאר במקום אחר אם ירצה השם [עיין בס' חיי מוהר"ו שי"א שאמר זאת על מאמר בקרוב בסי' ק"א] עוד מצאתי מכתב יד קדש של אדוננו מורנו ורבנו, זכרונו לברכה, מענין ... כשמפסיק הנקדה מהדל"ת של אחד והנקדה היא אות ברית אזי נעשה אחר הינו כשמכניס בריתו בזונה, הנקראת מלכות הרשעה, הנקרא אל אחר אבל מי שמקדש את עצמו מזאת התאוה אזי הוא נתקשר במלכות שמים הנקרא אני כמו שכתוב: "קדושים תהיו כי קדוש אני" ובכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה תמצא קדשה 'אבל מאן דגלי עריין, הכי איהו אתגלי בין אנון ...

... ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר ...

... האמת בבחינת בשר הנ"ל, אף על פי כן אם יכריח עצמו הרבה ויטה אזנו היטב היטב בכח גדול לשמע קול הנשמה וקול הצדיקים אמתיים יש לו גם כן תקוה לשמע קול דקדשה בעצמו רק שצריך להטות אזנו היטב. ... אם יכריחו עצמם ויטו אזנם היטיב יוכלו לשמע הקול בעצמו כנ"ל אבל מי שזוכה שהוא בבחינת בשר אינו צריך הבחנה כלל כי בודאי ישמע בחינת הקול שופר שהוא הקול דקדשה בעצמו והבן. כן נראה לעניות דעתי [לענין המבאר במאמר הנ"ל שכל הקולות הם בחינות עזות וכו' אמר אז שאפילו קול קשקוש המטבעות של נתינת הצדקה הם גם כן בחינת עזות דקדשה וכו'] אות יח מאמר אמצעותא דעלמא ...

... הר"ן - אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ...

... הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר הקדוש כמו שכתוב שם זכאה מאן דאחד בידא דחיבא וכו' וקדשא בריך הוא משתבח בה בכל עלמין. והוא זכרונו לברכה האריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה וזרז אותנו לזה מאד ...

... לברכה. אות תקסז פעם אחת מכלל דבריו הקדושים הייתי שומע שעקר שם עשיה דקדשה הוא צדקה. אות תקסח עקר התקוה על ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגים הצדיקים שהם ...