ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם... ושקלית לסלתאי, ואנחתיה בכותא דרקיע זה פרנסה כמו 'מי שיש לו פת בסלו' הינו שלא רצה לעסק בשום עסק מעסקי עולם הזה רק בשביל נשמתו גם כל תפילותיו לא היו אלא בשביל לקשר נשמתו אפילו אלו תפילות המפרשים בתפילה שהם לצרך ... בשביל גופו אלא בשביל נשמתו שהיה מכון לפרנסת נשמתו ולרפואתה ושקלית לסלתאי ואנחתיה בכותא דרקיע ששקל לתפילה שהוא לצרך הגוף ואנחה בתפילה הכל לצרך נשמתו כי ממילא כשנתקן שם ברוחניות נתקן גם בגשמיות ועד דמצלינא בעותי לא אשכחה הינו אחר כך לא מצא כדי פרנסתו אף על פי שתקן ברוחניות אף על פי כן לא נמשך לו שפע בגשמיות אמר: איכא גנבא הכא שגונבים השפע שלי השיב לו גלגלא דרקיעא דהדרא הינו גלגולין דנשמתין היא הגורמת שאין לצדיק כדי פרנסתו כמו שכתוב גבי רבי פדת 'אי בעית דאחרוב עלמא, ואפשר דאיברית בשעתא דמזונא' . וזה: "קנים תעשה לתבה" איתא במדרש: 'מה קנים מטהרין את המצרע, אף תבתך מטהרתך' 'המצרע' זה נרגן ... שהקדוש ברוך הוא טוב לכל הן לרפואה, הן לפרנסה, הן לכל הדברים כשמאמין כך בודאי יהיה עקר השתדלותו בתר קדשא בריך הוא ולא ירדף אחר תחבולות רבות כי מי שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא צריך להשתדל אחר תחבולות רבות למשל, כשצריך ...