... בתפילתו כן זוכה לזווגו והתפילה הם שתים עשרה נסחאות לפיכך הזווג כקריעת ים סוף שהם שנים עשר וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפילתם כמו שכתוב: "ויעמידה ליעקב לחק" 'וחק לשנא דמזונא הוא' 'ואין עמידה אלא תפילה' וזה פרוש: "שמרו ... לשם ה'" גם אמרו חכמינו זכרונם לברכה 'אין עדות אלא בעמידה' ועמידה זה תפילה שאנו מעידין על אחדותו וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפילתו כן נותנין לו פרנסתו וזה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' הינו מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים לפי שתים עשרה תפילות שבטי יה וצריך ... כי מטה לשון זווג כמאמר הסמוך: על מטתי שתהא נתונה וכו' ומטה הוא בחינת זווג גם מטה היא בחינת פרנסה כמו שכתוב: "בשברי לכם מטה לחם" כי שנים עשר מטות גורמין זווג ומפרנסין כנ"ל 'קשה זווגן וקשין מזונותיו' וכו' גם התפלל על שבטו שיזכו לשני שלחנות וזהו: 'ועל מטתי שתהא נתונה בין ...

... וישב עצמו, כי היה פילוסוף בר הבנה. מה לי לעבודה זו? הלא העקר הוא רק בשביל התכלית, לשא אשה ולהתפרנס עדין איני צריך להסתכל על זה על זה יהיה פנאי להבא, בשנים הבאות כעת טוב לי להיות משוטט בארץ, ... הנ"ל למד מלאכת סנדלרות ומחמת שהיה תם למד הרבה עד שקבל ולא היה בקי בהאמנות בשלמות ונשא אשה, והיה מתפרנס מן המלאכה ומחמת שהיה תם, ולא היה בקי בהמלאכה כל כך על כן היה פרנסתו בדחק גדול ובצמצום ולא היה לו פנאי אפילו לאכל כי היה צריך תמיד לעסק במלאכה מחמת שלא היה יכול ...

... אלא אחר העובד]. חלק שני א. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, על ידי זה נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה שיפרנס איזהו בעלי חיים. ב. התפילה מעלה [מועילה], כשפניו כלפי מעלה. ג. מי שמבקש רחמים על בני דורו, זוכה לגלוי ...

... דע שהתנא היה צדיק גמור ותורתו זכה מבלי פסלת ומה שנראה בה משמעות ערמומיות זה, כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת תורתו לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחינת שמאלה כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה כדי שעל ידי זה בחינת שמאלה יקבל שפע ופרנסתו לעולם ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש ועל זה צריך ...

... "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ואלו בני אדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסבה קלה ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלי לחם בעצבון כמו שכתוב: "בעצבון תאכלנה" ועצבות הוא מרה שחורה אלו בני אדם נקשרים בפנים ... בפני עצמך' 'בפני' זהו בחינת פנים דסטרא אחרא הבא מחמת תאוות ממון שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול ... ברית "שלחתי אסיריך מבור" בור דא טחול מרה שחורה "בעצבון תאכלנה" כי ברית הוא בחינת מלח הממתיק מרירות ועצבון הפרנסה כמובא בזוהר: 'אלמלא מלחא, לא הוי עלמא יכלי למסבל מרירותא' וזהו: "ברית מלח עולם הוא" "אל תשבית מלח ברית ... שכתוב: "ויקרא שמו זרח" וכו' "כי החשך יכסה ארץ ועליך יזרח ה'" כי חשך הוא בחינות בעצבון דאגת ותאוות הפרנסה צער כפלים כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך יזרח ה'' אמונת אלקות אור הפנים "ויחן פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'היורד לפרנסת חברו כאלו בא על אשתו' ופרנסה שהוא בעצבון היא בחינת 'מוצא אני מר ממות את האשה' [בחינת מרירותא דעלמא שצריך להמתיקה על ידי מלח כנ"ל 'אלמלא מלחא לא הוי יכיל עלמא למסבל מרירותא' ועל כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה שהוא בחינת: "שמח זבולון בצאתך" הוא בחינת 'מצא אשה מצא טוב' הינו ברית כמו שכתוב: 'אמרו צדיק כי טוב' ... זוזי ? מפני שזזין מזה לזה' "והיה שדי בצריך", הינו על ידי מזוזה "וכסף תועפות לך" על ידי זה פרנסתו מעופפת לך כמו שכתוב: "אני אל שדי פרה ורבה" וזה שדרשו חז"ל . שעשרת הדברות הם בקריאת שמע ודבור ... כי המשקע בתאוות ממון, אינו בוטח בה' כי הוא עובד כל עכו"ם אך: 'ואני אבטח בך' שתוכל להזמין לי פרנסתי בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו ... "מוצא אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא טחול' וכו' אך פרנסה דקדשה הוא בחינת "מצא אשה מצא טוב" וכו' שהוא בחינת הצדיק כנ"ל כי הצדיק האמת נצול מזה כי אין ... זכרונם לברכה . 'ואת כל היקום אשר ברגליהם' זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ועל כן עקר המעמד פרנסה הינו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו הוא על ידי אמת שהוא בחינת שבירת תאוות ממון כנ"ל וזה בחינת ...

... 'הזהרו בורידין כרבי יהודה' כי הדם הוא הנפש שבא בגלגול וצריך השוחט לכון להעלות הנפש שבדם גם עקר חסרון הפרנסה שנתמעט בדורות הללו אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהגנים 'אם אין תורה אין קמח', 'תורה' היא בחינת נפש כנ"ל על ידי זה אין קמח, הפרנסה נתמעט ובשביל זה החליף נקרא מאכלת, כמו שכתוב: "ויקח את המאכלת" כי יש שוחט הגון מאכיל ומפרנס לישראל כי השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, ... במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את הנפש, בבחינת מיין ... . גם על השחיטה גימטריא תל"ז ובזעת אפיך תאכל לחם ראשי תבות גימטריא תל"ז [עם הארבע תבות] לרמז חסרון הפרנסה על ידי שוחטים שאינם מהגנים וזה פרוש: "טרף נתן ליראיו" כי טרף יש לו שני משמעות, לשון טרפה,: ולשון מזון לרמז, כשישראל שומרים את עצמם מטרפה על ידי זה יש להם פרנסה וזה פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך הוא בחינת ורידין, בחינת רי"ו דין וצופים, אלו נביאים שיניקתם מבחינת כרבים, ... כשדבורו והבלו של השוחט אינו בבחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל על ידי זה, "אכלי עמי", הפרנסה נתמעט כי כשיש להשוחט בחינת הבל שאין בו חטא בחינת חרב לה', בחינת צדקה דארץ ישראל, בחינת נפש, בחינת ...

מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף? breslev.eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו תכף ומיד, לחם מזמן היה אפשר שיראה את המלך בשעת קטנות כגון בשעה שמקטין את עצמו ומחשב את עצמו שקפה של שרצים תלויה מאחוריו וכיוצא כנ"ל אבל עכשו שנותנין הפרנסה על ידי סיבובים נמצא שבאה בעתים מיחדים כי לכל סיבה צריכה עת מיחד, עד שתצא הפרנסה אליו ועל כן לא יבוא לראות את המלך בקטנותו, רק ביפיו כנ"ל כי אין נותנין לו הפרנסה תכף רק בעת מיחד באפן שלא יראהו רק ביפיו, בבחינת: 'מלך ביפיו' וכו' כי על ידי הפרנסה רואין המלך בעטרה כנ"ל ******** והשאלה היא פשוטה. בהנחה שהמלך זה השי"ת, אז מה הפשט של שלא יבוא לראות ... מאחר שהשי"ת תמיד הוא המלך בלי קטנות וגדלות אלא רק תמיד גדלות, אז אדרבה היה ראוי לאדם שיקבל את פרנסתו תכף ומיד כאשר הוא מבקש אותה. אז מה פשר העניין הזה? * התשובה בפשיטות היא כדלקמן: מצד האמת השי"ת נותן לאדם פרנסה תמיד בכל מקום ובכל זמן, גם בלי שהוא בכלל מבקש. אלא מה? שהאדם מצד העוונות שלו לא זוכה להנות ... אילו היה ממליך האדם את השי"ת בשלמות, הרי שהוא תמיד היה רואה את המלך עם הכתר, ותמיד היה מקבל פרנסה בלי שום התערותא דלתתא כלל. כי המלך בוודאי שמצידו אין אצלו שינוי והוא תמיד עם כתר וכולי. אלא שכל ... המלך. וכל דברי רבי נחמן מברסלב בתורה הנ"ל, עניינם סובב סביב השגת האדם את המלך. דהיינו שעל ידי חיפוש הפרנסה של האדם, על ידי זה האדם עצמו עושה בירורים מסויימים, ועל ידי זה לבסוף הוא רואה את הכתר של המלך שכבר נמצא שם כל הזמן, ואז הוא מקבל את פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליו בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת הנשמה ורפואתה, שזה כמובן העיקר והתכלית של האדם. ולזה זוכה האדם רק כאשר הוא עושה את כל הבירורים וזוכה ...

... השם יתברך בדבורים כאלו אות רמ שמעתי שפעם אחת היה איש אחד מאנשי שלומנו קובל לפניו מאד על חסרון פרנסתו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה איני יודע איך יש לכם לב כזה לבלבל אותי בהבלי עולם הזה הלא אני ...

... אתכם אלי" שנתקרבו אליו יתברך כי עקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר ... כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' שזה בחינת תקון הברית שבזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף ... ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" שהם גורמים בחינת נחש משיך לה לגבה וגורמים שליטת השפחה בישא, שהיא עת ... רעה של הכ"ח עתים וכנ"ל. וזה שבקש יעקב: "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש" כי זה תלוי בזה כי פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי ...

... כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל ...