... מה שהצדיק מקטין את עצמו, בבחינת מה בשלש בחינות צריך להקטין את עצמו כמו שכתוב: "אל יתהלל חכם, גבור ועשיר" נמצא שבכל בחינה מאלו שלש בחינות הוא נעשה מה ועל ידי זה יש לו התפשטות הגשמיות ומדבק באור אין ...

... בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואין אץ להעשיר כי נגינה זה משא ומתן כ"ש שאו זמרה ותנו תוף וחדוה זה ששמח בחלקו וזה בחי' קטורת לשון קשר ...

... אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: ...

... דלת, זה בחינת דלת כנפות בחינת מכנף הארץ יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא, בחינת זמרת שמענו וזה פרוש "ועשירית האיפה סלת למנחה" וכו' כי עקר כח הכלה, הינו כח בחינת תכלת היא מקבלת בבחינת אמא אוזפת מאנהא לברתה ... אל לבו" בבחינת דינין מתערין מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת ... אחר להורות ותרנות גדול בזה שמחלקין מעות להורות שהכלה היא בחינת ה"א שמדל"ת נעשית ה"א שעל ידי זה בא עשירות גדול, בבחינות: 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם' וכו' שמחלקין המעות מורה שהגיעו לזאת הברכה, עד שהמעות אין חשוב אצלם וזה פרוש: "ועשירית האיפה" 'עשירית', שהוא בבחינת אי פה, הינו שבלו פיהם מלומר די, שיש להם כל כך עשירות וזה מחמת שנעשה מרביעית ההין, מדל"ת ה"א כנ"ל [מסימן ל"ב עד כאן, כל זה הוא לשון רבנו ז"ל לבד ...

... בגזרות שמד שמי שירצה לשאר במדינה ימיר דתו ואם לאו יהיה נתגרש מהמדינה והיו קצת מהם שהפקירו כל רכושם ועשירות שלהם ויצאו משם בדלות כדי לשאר באמונה שיהיו ישראלים וקצת מהם חסו על רכושם ועשירותם ונשארו שם והיו אנוסים בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים [לנהג כמו יהודים] ומת המלך, ונעשה ...

... ממש, משום שהוא "אין" לגמרי ולכן הוא יכול להיות "גם וגם". ומעין מ"ש לגבי מי שרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין, כי אצל הצדיק הוא יכול להיות גם בצפון וגם בדרום בו זמנית. וכיו"ב הצדיק משיג את התכלית בכל ...

... הצדיקים ומבגדים לבנים וזה: "כס'ף נבח'ר לשו'ן צדי'ק" סופי תבות פרנק. באותה העת שאמר מאמר הנ"ל היה לאיש אחד עשיר מאנשי רבנו זכרונו לברכה איזה עסק עם אדונים בויניציא מאנשי חיל של הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] הינו שהעמיד להם ...

שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים והמלכים שכבודם מרבה מאד, כבודם רחוק מהם עוד יותר כי המלך או ...

... בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר כי הממון והעשירות שלו הוא בבחינת: "בעצבון תאכלנה" שהוא בחינת עצבות ומרה שחורה אנפין חשוכין, מיתה כנ"ל ועל כן כל מה שיש לו ממון ועשירות יותר יש לו עצבות ומרה שחורה ודאגות יותר כי הממון שלו הוא מבחינת עצבות ומרה שחורה וכו' כנ"ל וזהו: 'מרבה נכסים מרבה דאגה' כי בודאי הוא מרבה דאגה ועצבות על ידי רבוי הנכסים והעשירות כי הנכסים שלו הם בעצמו בחינת עצבות כנ"ל ועל כן כל מה שמתרבין יותר נתרבה העצבות והדאגות ביותר כנ"ל ועל כן הממון והעשירות הוא מקצר ומכלה ימיו וחייו של האדם כי אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות כידוע לחכמי הרופאים והממון והעשירות הוא מרבה דאגה ועצבות כנ"ל על כן הוא מפסיד ומכלה חייו כי הוא מקשר בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים ... כנ"ל. וזה שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך" עפר זה בחינת הממון כמו שכתוב: "ועפרות זהב לו" הינו שהממון והעשירות שהוא בחינת עפר 'תאכל כל ימי חייך' כי הממון היא אכלת ומכלה כל ימי חייו של האדם כנ"ל כי ... ועל כן אי אפשר להמשיך שפע ומזונות ולהרויח ממון הנקרא ממון דהינו ממון דקדשה שיהיה 'שמח בחלקו' שזהו עקר העשירות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'איזהו עשיר השמח בחלקו' כי אם על ידי שבירת תאוות ממון שהוא בחינת אמת שמשם עקר ההשפעה כנ"ל ועל כן 'קשים ... תאוות ממון כנ"ל] שם מבאר שהממון הוא בחינת פנים וכו' עין שם ועל כן אמרו רז"ל: 'פני הארץ הם העשירים' כמו שפרש רש"י על פסוק: "והרעב היה על כל פני הארץ" 'מי הם פני הארץ ? אלו העשירים' כי הממון והעשירות הוא בחינת פנים כנ"ל. שם תאוות ממון הוא בחינת חשך, אנפין חשוכין וכו' עין שם 'קץ שם לחשך' וכו' ... כי מזוזה דיקא מבטל חמדת הממון ועל כן שלח לו מזוזה דיקא כי ארטבן שלח לו מרגליתא טבא הינו עשירות וממון כי היה שוה ממון הרבה ועשה עקר החשיבות מזה על כן שלח לו רבי כנגד זה מזוזה דיקא כי מזוזה מבטל חמדת העשירות כנ"ל מלחא כי סריא זה שנפל לסרחון תאוות הממון וכו' ועל כן אפקוהו בלשון כי סריא שהוא לשון הנאמר ...

... כך היה כי נתאכסן שם בבית איש נכבד אחד מהמקרבים להרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה. והאיש היה עשיר נכבד. וקבלו בכבוד גדול ועשה סעדה עבורו. והיו שם עוד אנשים חשובים מהמקרבים להרב הנ"ל ונתנו לו יין לשתות ...