סיפורי מעשיות - מעשה י - מבערגיר [סוחר] ועני מעשה, פעם אחת היה סוחר גדול [בערגיר] והיה עשיר מפלג מאד והיה לו סחורות רבות מאד וכיוצא והיו הוועקסלען [שטרות] והבריב [מכתבים] שלו הולכין על העולם והיה לו כל טוב ולמטה ממנו היה דר עני אחד שהיה עני גדול מאד והיה לו כל ההפך מן הסוחר העשיר ושניהם היו חשוכי בנים: לזה לא היה בנים וכן לזה פעם אחד חלם להסוחר שבאו אנשים ועשו חבילות חבילות, ... באותו הלילה פלונית שאמרה לו? השיב לה: הן, ומה בזה? השיבה לו: באותו הלילה חלם לי גם כן שאני עשירה גדולה ובאו אנשים לתוך ביתי ועשו חבילות חבילות ושאלתים: להיכן אתם נושאים? השיבו: אל אותו העני, הינו להסוחר הנ"ל, ... חלום, הלא אף אני בחלומי? והוא נבהל ונשתומם עכשו יותר ויותר על ששמע עוד את חלומה שהדבר נראה, שישאו עשירותו ורכושו אצל העני ודלות של העני ישאו אצלו, ונבהל מאד מאד ויהי היום, ונסעה אשת הסוחר עם עגלות צב ... מאד נכנס ושאלו: מה אתה מתמרמר ובוכה כל כך? השיבו: וכי לא אבכה? ומה נשאר לי? יש שנשאר להם העשירות או בנים אני אין לי כלום, וגם אשתי נלקחה ממני, ומה נשאר לי? ונכמר לבו של הסוחר על העני ...

... להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים. ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו. כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית הכנסת האורחים כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו. ותיכף בהיכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורחים איך שהעני מתאנח ואומר אני עבדתי היום קשה שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו וספר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורח ואמר לו "רבי יהודי עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם"! ...

... גדולים וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו מי שהיה רוצה ממון, היה נותן לו ממון ומי שהיה רוצה כבוד היה ...

... דובר שקר אם לאו. י. הסימן של השקר כשלא יסכימו עליו רבים, והוא משלשה שהקדוש ברוך הוא שונאן. יא. עשיר מכחש אין הדעת סובלו והוא נבזה בעיני עצמו. יב. תקון לפה שיתן צדקה. יג. על ידי אמת העולם נשמר ...

... א. דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה כמו כן להתבוננות הזאת, שהוא גדול מאד צריך שיהיה לו עשירות גדול מאד שיהיה לו הון רב, ולא תחסר כל בה כי צריך כל הון דעלמא, להתבוננות הזאת ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות בבחינת: "ומבני יששכר יודעי בינה" לא זכו לזה, כי אם על ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד כדי לבוא על ידו להתבוננות הזאת ומחמת שיש בהתורה התבוננות הזאת על כן נקראת התורה הון וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה היה להם עשירות גדול מאד דהינו משה רבנו שהביא התורה לישראל היה עשיר גדול כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן רבי שסדר וחתם המשניות וכן רב אשי שהיה חתימת התלמוד, וסדר את כל התלמוד שגם כן היו עשירים גדולים מאד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי מחמת שתקנו וסדרו את כל התורה שבעל פה ועבר דרך ידם התורה, על כן היו גם כן עשירים כנ"ל כי צריך עשירות גדול להתבוננות הנ"ל וזה בחינת: "פסל לך" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'הפסלת יהיו שלך וכו' כי כמו שבפשטי התורה ... מקדם, ולסבב בכמה סיבובים, עד שבאים אל המכון והעקר הוא המכון וכל אלו הסיבובים, הם בחינת פסלת והם בחינת עשירות שעל ידו באים אל ההתבוננות וזה בחינת: "פסל לך" 'הפסלת יהיה שלך', משם נתעשר משה כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסיבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות והם בחינת עשירות כנ"ל, שעל ידו באים אל ההתבוננות כנ"ל וזה אותיות ממון ראשי תבות משם נתעשר משה וי"ו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה כי הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל ב. ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תקוני עתיק בחינת אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו כי כל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד ... ימיו מתרחבין בתוספות קדשה וזה בחינת אריכות ימים ואברהם שזכה לבחינת זקן בחינת אריכות ימים על ידי זה זכה לעשירות בחינת: ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל וזה בחינת: מזקנים אתבונן שעל ידי בחינת זקן הנ"ל בא להתבוננות שהוא בא על ידי עשירות שנמשך לתוך אריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם ... היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה, ... כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ידי זה שהמשיך אריכות ימים, זכה שם לעשירות כמו שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו ... על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" כי עשירות והבל היפי, הם שני הפכים כי עשירות, הוא מאריכות הנשימה ויפי, הוא מהפסק הנשימה כי בשעת יציאת הטפה זרעיות אזי צריך להיות הפסק הנשימה, משני טעמים ... הוא כפי ההבל כנ"ל ועל כן מי שחומד יפי הנשים נמצא שמקבל בחינת הפסק הנשימה ועל כן הוא בהפך מעשירות שהוא בחינת אריכות הנשימה כי כל מיני עשירות דהינו כל מיני דגן, וכל האילנות ועשבים, וכל מיני מתכות הם רק על ידי גשמים וכן כל האוצרות הם ... מבחינת הנשימה שמכניסין ומקבלין אויר מן החוץ כמו שכתוב: "מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק" וזה בחינת: "הון עשיר קרית עזו" הינו שהעשירות הוא על ידי בחינת הנשימה שהוא אויר הקר שמקבלין בכל רגע מן החוץ כנ"ל וזהו 'קרית עזו', בחינת: "גשם ... תבונה" על ידי קר רוח, שהוא רוח הקר של הנשימה על ידי זה זוכין להתבוננות הנ"ל, שבא על ידי עשירות כנ"ל וזה בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר ההתבוננות על ידי הנשימה, בחינת קר רוח כנ"ל כי עקר תקון ... ה' שהוא השכל הוא על ידי הנשימה כנ"ל נמצא שעל ידי יראה זוכין לאריכות ימים שעל ידי זה נמשך העשירות שעל ידו באים להתבוננות כנ"ל ד. ושלמות היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ... 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך שתתפשט היראה על כל חלקי עשירות, שהם נחלת אבות כנ"ל 'לעולם ישלש אדם מעותיו 'שליש בפרקמטיא', 'ושליש בקרקע', 'ושליש בידו' ושלשה חלקים אלו שיש בעשירות הם כנגד שלשה פעמים עשירות שנזכר בתורה כי בכל התורה כלה לא נזכר עשירות, כי אם שלש פעמים אלו "ולא תאמר אני העשרתי את אברם" "כי כל העשר אשר הציל אלהים" וכו' ואצל שקלים, כמו שכתוב: "העשיר לא ירבה" כי שליש שבפרקמטיא, הוא כנגד העשירות שנזכר אצל סדום כי בסדום כתיב,: "הנשכחים מני רגל" כי הם רצו לבטל המשא ומתן, שהוא בחינת רגל כמו שכתוב: "שמח זבלון בצאתך" על כן צריך דוקא משא ומתן וזהו, 'שליש שבפרקמטיא'. 'ושליש שבקרקע', הוא כנגד העשירות שנזכר אצל רחל ולאה כי באמת עקר העשירות, הוא רק בשביל התבוננות אבל בלא זה העשירות הוא רק בשביל נשים, וקטני הדעת כמותן וזהו שאמרו: "כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו" הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו אבל אתה, "ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה" דהינו שאתה צריך להעשירות בשביל התבוננות בגדלת ה' וכנגד זה הוא בחינת 'שליש שבקרקע', בחינת: 'אשה קרקע עולם'. 'ושליש בידו', הוא כנגד העשירות שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות ... לבחינת שנה מכל השבעים פנים שהם בחינת שבעים שנים כנ"ל חזא לחמרה, דקא ילדה לה רמכי רמכי הינו בחינת עשירות, בחינת: "יששכר חמור גרם" כיעל ידי זה נמשך עשירות גדול כנ"ל כי על ידי ספורי מעשיות הנ"ל שעל ידי זה מעוררין מהשנה כנ"ל על ידי זה 'להתיר פה ... זה נתגלה יראה ועל ידי היראה נמשך אריכות הימים בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק כנ"ל ועל ידי זה נמשך העשירות לתוך האריכות ימים כנ"ל וזה, פתח רבי שמעון ואמר: "עת לעשות לה'" וכו' דא תורה דלעלא דמתבטלא אי לא ...

... כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב ... שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" בחינת: "ברכת ה' היא תעשיר" וכו', כנ"ל "וקרא שם בבית לחם" "כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם" וגם היראה שבלב היא גם כן ...

... בו שנוי שנשתנה פניו בעת שנשתנה לבישת המלבוש. ואפילו אם יהיה אותו האדם חכם הגדול שבגדולים ואפילו אם יהיה עשיר מפלג שאין המלבוש חשוב אצלו כל כך ואפילו מלך אף על פי כן בכל עת שלובש מלבוש חדש בהכרח ...

... משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח ...

... הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון ... כמה פעמים גדל גנות תאוות ממון רק להתאוות ולאהב המקום שהממון בא ומשתלשל משם כנ"ל ובבחינה זו, 'רבי מכבד עשירים' כמו שאמרו רבותינו ז"ל מחמת שיש להם ממון שהוא בא ממקום גבוה כנ"ל ודע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ... זהב יאתה" וכתיב: "מצפון תפתח הרעה" הינו בחינת כעס, כמו שכתוב: "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך". כי הממון והעשירות היא בחינת חומה כמו שכתוב: "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו': "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו" והבעל דבר כשרואה שיורד לאדם ...

... ובפרט עליו שהיו מקשים קשיות הרבה ענה ואמר בדרך צחות הלא על ידי הקשיות שמקשים עלינו יש לנו פרנסה ועשירות. כי העשירות והפרנסה של הצדיקים העוסקים בתורה לשמה הוא רק על ידי קשיות. כי רבותינו זכרונם לברכה אמרו: 'ארך ימים בימינה ...