... גדולים וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו מי שהיה רוצה ממון, היה נותן לו ממון ומי שהיה רוצה כבוד היה ...

... מאד לקנות ספריו. כי אפלו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל ישראל ולא לכבודו חס ...

... דלת, זה בחינת דלת כנפות בחינת מכנף הארץ יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא, בחינת זמרת שמענו וזה פרוש "ועשירית האיפה סלת למנחה" וכו' כי עקר כח הכלה, הינו כח בחינת תכלת היא מקבלת בבחינת אמא אוזפת מאנהא לברתה ... אל לבו" בבחינת דינין מתערין מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת ... אחר להורות ותרנות גדול בזה שמחלקין מעות להורות שהכלה היא בחינת ה"א שמדל"ת נעשית ה"א שעל ידי זה בא עשירות גדול, בבחינות: 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם' וכו' שמחלקין המעות מורה שהגיעו לזאת הברכה, עד שהמעות אין חשוב אצלם וזה פרוש: "ועשירית האיפה" 'עשירית', שהוא בבחינת אי פה, הינו שבלו פיהם מלומר די, שיש להם כל כך עשירות וזה מחמת שנעשה מרביעית ההין, מדל"ת ה"א כנ"ל [מסימן ל"ב עד כאן, כל זה הוא לשון רבנו ז"ל לבד ...

... ראשי תבות אלמ"ו. והדברים סתומים אות תע אמר, עכשו התאוה של ממון והנהגות העולם הינו התאוה שיהיה לו ממון ועשירות, וינהיג העולם בכבוד זאת התאוה היא גדולה עכשו מתאוות ניאוף. וזה שאנו רואין בחוש, שגם הקלי עולם, כגון העוסקין ...

... למטתי', למטה שלו 'ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום' כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' ובכל דבר, טוב הממצע כידוע כי 'טוב תורה עם דרך ארץ' [הינו חכמה ועשירות] והינו בין צפון לדרום, שתהא ממצע בין שניהם, התפילה שהוא בחינת מטתו כנ"ל [הינו בין חכמה ועשר, שהן בחינת צפון ודרום כנ"ל 'הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין'] ופתח התבה בצדה תשים שתתפלל דבורי אמת, שיעלו למקומם לשער שבט שלו בצדה תשים שתשים הפתח התבה, הינו ...

... גדול ממנו, אינו יכול להשיג עבודתו. קכד. מה שהצדיקים נוסעים ממקום למקום בשביל ממון, כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר. קכה. אריכת ימים של תלמיד חכם בא, כשמכבדין זה את זה. קכו. אינה דומה תפלת צדיק בן ... ספורי מעשיות מצדיקים על ידי זה זוכין להתקרב להם. קנח. לפי רוח הקדש, שהקדוש ברוך הוא נותן לצדיק כן העשירים סומכים אותו ולפי סמיכתם אותו כן יכל להחזיר הרשעים בתשובה. קנט. היסורין שבאין על הצדיקים. בשביל כדי שלא יהרהרו ...

... מה שהצדיק מקטין את עצמו, בבחינת מה בשלש בחינות צריך להקטין את עצמו כמו שכתוב: "אל יתהלל חכם, גבור ועשיר" נמצא שבכל בחינה מאלו שלש בחינות הוא נעשה מה ועל ידי זה יש לו התפשטות הגשמיות ומדבק באור אין ...

... לשני שלחנות וזהו: 'ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום' ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים וכו', הרוצה להעשיר' וכו' ויעקב, שהוא כלול כל השנים עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו בשביל זה כתיב בה: "ויאסף ...

... להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים. ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו. כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית הכנסת האורחים כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו. ותיכף בהיכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורחים איך שהעני מתאנח ואומר אני עבדתי היום קשה שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו וספר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורח ואמר לו "רבי יהודי עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם"! ...

... בגזרות שמד שמי שירצה לשאר במדינה ימיר דתו ואם לאו יהיה נתגרש מהמדינה והיו קצת מהם שהפקירו כל רכושם ועשירות שלהם ויצאו משם בדלות כדי לשאר באמונה שיהיו ישראלים וקצת מהם חסו על רכושם ועשירותם ונשארו שם והיו אנוסים בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים [לנהג כמו יהודים] ומת המלך, ונעשה ...