סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה... מחו הוא צריך לעבודת ה', שיהא הולך מלבש במלבושי זהב, היה מספיק לו וכן להפך שלפעמים נתקרב אליו איזה עשיר, והיה מוציאו מן הישוב כנ"ל והיה מבין שזה העשיר צריך לילך בבגדים קרועים ונבזים היה מנהיגו כך הכל כפי שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק ... כי היה להם תענוג מן הסגוף או מתענית גדול יותר מכל התענוגים שבעולם ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים אך היה דרכם והנהגתם זר ומשנה מאד כי הכל היה מתנהג אצלם כפי העשירות שהיה ערך מעלת כל אחד ואחד כפי העשירות שלו שמי שיש לו כך וכך אלפים או רבבות יש לו מעלה זו ומי שיש לו כך וכך ממון ... כל אחד יהיה רוצח וגזלן כדי שיהיה נעשה אלוק על ידי הממון שיגזל אך אמרו שמאחר שהוא אלוק [דהינו העשיר בעל הממון הוא אלוק], הוא ישמר מגזלות ורציחות ותקנו עבודות וקרבנות, שיהיו מקריבים ומתפללים אל האלקות הנ"ל גם היו מקריבים בני אדם והיו מקריבין את עצמן אל האלקות הנ"ל, כדי שיהיה נכלל בו ואחר כך יתגלגל ויהיה עשיר כי עקר האמונה היה אצלם הממון כנ"ל והיה להם עבודות וקרבנות וקטרת שהיו עובדים בהם את האלקות הנ"ל [דהינו ... גבוריו כשהיה עדין רחוק ממנה הרבה חמשים פרסאות שיכניעו עצמן תחתיו והיה כובש מדינות כנ"ל והסוחרים של המדינה של עשירות הנ"ל שהיו סוחרים במדינות אחרות כנ"ל באו למדינתם, וספרו מהגבור הנ"ל ונפל עליהם פחד גדול ואף על פי שהיו ... שכל בני המדינה הם כלם אלקות, ונוסעים עם מלאכים דהינו שכל אנשי אותה המדינה מקטן ועד גדול הם כלם עשירים מפלגים, עד שהקטן שבהם הוא גם כן אלוק לפי טעותם [כי הקטן שבהם הוא עשיר מפלג ויש לו כל כך כשעור הקצוב לאלוק אצלם וכנ"ל] וגם נוסעים עם מלאכים כי הסוסים שלהם הם מכסים בעשירות גדול בזהב וכיוצא עד שכסוי של סוס אחד עולה לסך של מלאך שלהם נמצא שנוסעים עם מלאכים שקושרים שלשה ... אך לא מצאו תכף איש כזה שלא יהיה נזון ממזונות של שאר בני אדם ובחרו להם לפי שעה איש עשיר שיש לו שפע מזונות הרבה עד אשר ימצאו איש כרצונם, דהינו שלא יהיה נזון וכו' כנ"ל ולפי שעה עשו את העשיר למלך, עד אשר ימצאו איש כנ"ל אז ירד העשיר מן המלוכה ויקבלו את אותו האיש למלך ובחרו להם ארץ גורמת לזה, והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שיפת ... בתפילות שלהם שהיו מתפללים לאלקותם הנ"ל ונסכם ביניהם שהם מכרחים [לקים עצתם הראשונה דהינו] לשלח אל המדינה שיש בה עשירות מפלג כנ"ל אשר לפי דעתם היו כל בני אותה המדינה כלם אלקות כנ"ל והם יושיעו אותם בודאי כנ"ל מאחר ... עולה יותר מכל אלקותם הינו שהמקל שלו היה עם אבנים טובות יקרים אשר זה המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כל אלקותם הנ"ל [הינו, בין האלקות שבמדינתם ובין האלקות שהלכו אצלם כי המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כלם] גם היה הולך בכובע, שהיה קבוע בו אבנים טובות שהיה שוה הון רב ותכף ומיד נפלו לפניו בכריעה והשתחויה כי לפי דעתם היה האדם הזה אלוק על כל אלהים שלהם מאחר שיש לו עשירות מפלג כזה [והאדם הזה שפגעו הוא היה הממנה על האוצרות של המלך הנ"ל] ואמר להם האדם הזה: זה הוא חדוש אצלכם [בלשון תמה] בואו עמי ואראה לכם עשירות והוליך אותם אל ההר שהיה מסדר שם אוצר המלך והראה אותם את האוצר ותכף ומיד נפלו בכריעה והשתחויה כי זהו אלוק על כל אלהים, לפי דעתם [הסכלה והנבוכה, שהיה אצלם עקר האמונה הממון והעשירות כנ"ל] אך קרבנות לא הקריבו שם [כי לפי דעתם הנ"ל שהוא אלוק על וכו', בודאי היו מקריבים את עצמן ... אלו השלוחים קרבנות לזה הממנה הנ"ל אבל זה היה ברור אצלם, שהוא אלוק על כל אלהים מאחר שיש לו עשירות עצום ורב כזה ונתישבו אלו השלוחים. למה להם לילך אל האלקות הנ"ל דהינו אל המדינה שהיו עשירים מפלגים מאד, שהם אצלם כלם אלקות כנ"ל כי הלוא אצל זה האיש בודאי יוכלו לקבל ישועה כי הלוא זה האיש הוא אלוק גדול על כלם [לפי דעתם הרעה הנ"ל] מאחר שיש לו עשירות עצום ומפלג כזה [כפלי כפלים יותר מכלם] על כן בקשו מזה האיש שילך עמם למדינתם ונתרצה להם והלך עמם ... כזה כי היו בטוחים שעל ידו יהיה להם תשועה בודאי מאחר שהוא אלוק כזה [לפי דעתם] כי יש לו עשירות עצום כזה וצוה זה האיש [שהוא הממנה של המלך הנ"ל, שקבלו אותו בני המדינה הזאת לאלוק] שקדם שיהיה סדר ... ובודאי היה ביניהם שמחה גדולה, שמחות ובכיות כנ"ל והלכו שלשתן יחד דהינו הממנה והגבור והבעל תפילה והאלקות הנ"ל דהינו העשירים גדולי המדינה הנ"ל [שהם נקראים שם במדינתם אלהים כנ"ל] הלכו עמהם ויתהלכו באשר יתהלכו ובאו למדינה אחת והיו שם ... שמי שיש לו שפע מזונות, ואינו נזון ממזון של שאר בני אדם הוא ראוי להיות מלך וקבלו לפי שעה עשיר אחד למלך אחר כך מצאו אדם שהיה יושב בים של חלב והוטב בעיניהם מאד כי זה האדם הוא נזון ... כי הוא הוא המלך בעצמו וגדל השמחה שהיה שם בודאי, אי אפשר לשער במח ואלו האלקות השוטים הנ"ל, [הינו העשירים, גדולי המדינה של עשירות, שהיו במדינתם אלקות], הלכו עמהם ולא ידעו כלל מחיותם מהו השמחות הללו והנה עתה חזרו ונתקבצו כל הקבוץ הקדוש ... הגבור] בכן, תוליך אותם [הינו את אלו האנשים הנ"ל שנפלו בעבודה זרה של ממון, שהם האלקות של המדינה של עשירות הנ"ל, שהלכו עמהם כנ"ל] תחלה נגד הרוח, כדי שיגיע אליהם ריח המאכלים הנ"ל אחר כך, כשתתן להם מן המאכלים הנ"ל בודאי ישליכו תאוה זו של ממון וכן עשה הגבור ולקח את האנשים הנ"ל, דהינו גדולי המדינה של עשירות, שהם אלקות במדינתם, כנ"ל כי אלו האלקות היו בכאן, כי באו עם הממנה על האוצרות לכאן, ככל המבאר למעלה ... והקברים הנ"ל] ואמר להם: בואו עמי! כי עתה אינכם צריכים להתירא עוד מן הגבור [שהיו כל בני המדינה של עשירות מתיראים ממנו כנ"ל] כי אני אני הוא הגבור [כנ"ל] ובקשו מן הגבור שיתן להם מן המאכלים הללו, כדי להוליך ... שלהם ותכף כשנתנו להם מאלו המאכלים התחילו תכף להשליך את כספם וזהבם כנ"ל וטמנו עצמן במחלות עפר מגדל הבושה והעשירים הגדולים והאלקות הנ"ל, נתבישו ביותר וגם הקטנים שהיו נקראים אצלם "חיות רעות" כנ"ל, נתבישו בעצמן גם כן על שהיו ... לעזרה ועל סוסים ישענו ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח". הינו בחינת המדינה שסמכו עליה המדינה של עשירות שהם יושיעו אותם כי לפי טעותם סברו שהם כלם אלקות וסוסיהם הם מלאכים כמבאר לעיל בתוך המעשה עין שם ...