ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר... של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שהוא מוכיחם ... של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שמוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם ועל ידי זה הוא מחליש את הנשמות שלהם ועל ידי זה נפסק השפע מכל העולמות התלויים באלו הנשמות כי עקר יניקת הנשמה הוא מהריח 'מנין שמברכין על הריח, שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר: זה הריח' ועל כן, על ידי זה המוכיח, שהוא מבאיש ריחם על ידי זה נחלשת הנשמה, שיניקתה מהריח כנ"ל וממילא נפסק השפע מכל העולמות התלויים בהם אבל כשהמוכיח ראוי להוכיח אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי תוכחתו כי התוכחה צריכה להיות בבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל שעל ידי ... לברכה, בגמרא כי על ידי תוכחה של משה על מעשה העגל הוסיף ונתן בהם ריח טוב, שהוא בחינת מזונא דנשמתא כי עקר יניקת הנשמה היא מהריח כנ"ל כי על ידי קול המוכיח שהוא ראוי על ידי זה הוא נותן ריח טוב בהנשמות שהוא בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל כי יש מזונא דנשמתא ומזונא דגופא ועל ידי מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא כי על ידי מזונא דגופא, דהינו על ידי אכילה ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא ... ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: "והריחו ביראת ה'" שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה הוא על ידי בחינת קול כי בחינת קול הוא משקה את הגן, ששם גדלים כל הריחות והיראות ... זה הקול משקה את הגן שעל ידי זה גדלים שם כל הריחות שהם בחינת יראה כנ"ל שזהו בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל כי על ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא אחרא כי זה הקול הוא בחינת: "הקל קול יעקב" ... שמושכין ופושטין את הנימין כדי לנגן עליהם שיר הנ"ל נמצא שעל ידי קול המוכיח הראוי הוא נותן ריח טוב בהנשמות כנ"ל ב. אך לבוא לזה, לבחינת קול הנ"ל הוא על ידי תפילה כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים ועקר ... גם על ידי הנשימה נתקים כל השמנונית של הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ה' נשמת אדם" כי השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה ... והגרון הוא הראה כנ"ל, ושם הוא בחינת הנגון כנ"ל שהוא בחינת כשפר וכו' כנ"ל תקון הריח והיראה, שהוא מזונא דנשמתא שנתתקן על ידי כל בחינות הנ"ל, הוא בבחינת הראה כי צרוף הראה הוא סופי תבות ה' רעי לא אחסר "ה' רעי לא אחסר", זה בחינת מזונא דנשמתא וזהו: 'לא אחסר' בחינת: "כי אין מחסור ליראיו" הינו בחינת יראה, שהיא בחינת ריח, שהוא מזונא דנשמתא כנ"ל וזה פרוש מאמר רבותינו, זכרונם לברכה, על עוג מלך הבשן. אמר: מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי אזיל ...