ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... נופלין, חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי ... עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, רחמנא לצלן ואפילו כשיש לאדם יסורים אם אין בהם עוונות, אינם נחשבים ליסורים כלל . 'אין יסורים בלא עון' שכשאין בהם עוון אינם יסורים כלל כי עקר היסורים הם רק כשנופלים ... תלמיד כדי שישאר דעתו למטה שיאיר בבני עולם הזה השפל כי כשנשאר דעתו למטה על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם וכל אדם יכול לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה להפך דהינו כשאחר כך הוא מקבל מחברו איזה דבור אזי נעשה הוא בבחינת ... יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן נחשב העולם כתהו ובהו ועל זה נאמר: לא תהו בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם ... זה נעשה חברו בחינת תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ימיו ויגיע זמן הסתלקותו אזי יתלבש בזה הדבור שהכניס בחברו ויהיה נחשב כאלו הוא בעצמו ממש קים בזה העולם כמו שכתוב: "אשר אין חליפות למו" 'חד אמר בן, וחד אמר תלמיד' ... אחריו על ידי בן או תלמיד כנ"ל כי עקר הוא הדעת וכשנשאר הדעת אחריו על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא ממש נשאר קים בעולם וזה חליפות ראשי תבות: פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות כי עקר הוא ... וגם התלמיד הוא בחינת בן, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו עשאו' כי נחשב כאלו עשה את הגוף של התלמיד גם כן כי מקדם לא היה נקרא בשם אדם כלל מאחר שלא היה ... רק דמות אדם נמצא שעל ידי שלמד עמו תורה והכניס בו דעת על ידי זה נעשה אדם על כן נחשב כאלו עשאו ממש על כן גם התלמיד הוא בחינת בן ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים ... שבן ותלמיד כלו חד כנ"ל כי הבן הוא גם כן תלמיד, כנ"ל והתלמיד הוא גם כן בחינת בן, כי נחשב כאלו עשאו כנ"ל אף על פי כן יש הפרש בין בן לתלמיד כי הבן שהוא תלמיד הוא במעלה יתרה ... בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת מלכות כמו שכתוב: "לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון" ופרש רש"י: 'מלכות' לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה ...