... פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא בלקוטי א' בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאל קי בעודי אות קסח כשהיה ...

... רבים וכו' כי כל אחד לפי נשמתו ולפי עבודתו כך יש לו יסורים יש שיש לו יסורים מבניו ומאביו ומשכן ויש שהוא במדרגה גדולה ממנו ויש לו יסורים משכנים רחוקים ויש גדול ממנו ויש לו יסורים מכל העיר ויש גדול מאד ויש לו יסורים מכל העולם וכל אחד ...

... ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל ...

... ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין ...

... פי שנים סימן ס"ו נאמר אחר חנוכה תקס"ז. ובשבת נאמר מענין שבירת מניעות המבאר שם. ובמוצאי שבת נאמר מענין המשכת רוחו של משיח המבאר שם. ובאותו העת הינו באותו הלילה שהתחיל לומר המאמר הנ"ל בסעדת הערב, אז ספר קדם ... ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח, ואחר סוכות בנסיעתו ללבוב בשעה שלוו אותו מקראסנע גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, וקדם ...

... אותנו כשתבואו לשלום מלמברג ועתה אמרו לנו תורה. ענה ואמר אמר התחלה מן הנסיעה שלי ואמר אז לנו מענין המשכן שכל אחד מן הצדיקים בונים וכו' כמו שכתוב בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאלקי בעודי. כי התורה אזמרה אמר בשמיני ...

... אותו העסק והמלאכה, שהאדם עושה למטה בעולם הזה כי על ידי העסקים והמלאכות שעושים נעשה על ידי זה בחינת משכן כי כל המלאכות כלולים בל"ט מלאכות שהם אבות מלאכות 'אבות מכלל דאיכא תולדות' כי כל מיני מלאכות ועסקים שעושין כלם כלולים בל"ט מלאכות שהם האבות, והשאר הם תולדות ול"ט מלאכות הם כנגד מלאכת המשכן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי, כנגד מלאכת המשכן' 'וציורא דמשכנא כציורא דעבדא דבראשית' והאדם עושה המלאכה, 'וציורא דגופא כציורא דמשכנא' נמצא שעל ידי האדם שעושה המלאכה והעסק על ידי זה נעשה בחינת משכן כשעושה המלאכה והעסק כראוי, כמו שצריך לעשות ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם נמצא ...

... בפושעי ישראל כנ"ל ודע שיש בכל דור ודור רועה, והוא בחינות משה, שהוא רעיא מהימנא וזה הרועה הוא עושה משכן ודע שתנוקות של בית רבן מקבלים הבל פיהם שאין בו חטא מזה המשכן ועל כן התינוק כשמתחיל לקרות ולהכנס בתורה הוא מתחיל מן "ויקרא אל משה" שהוא אלף זעירא כי "ויקרא" מדבר מגמר הקמת המשכן שאז קראו השם יתברך והתחיל לדבר עמו מהמשכן ועל כן משם מתחילין התינוקות, כי משם מקבלין הבל פיהם כנ"ל ומשם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה ודע שכל ... הוא בחינת רועה כי בכל אחד ואחד יש בו בחינת משה וכל אחד ואחד לפי בחינתו, הוא עושה בחינת משכן, שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם כנ"ל וכל אחד לפי בחינתו, לפי בחינת המשכן שהוא עושה כמו כן יש לו תינוקות שהם מקבלין משם נמצא שיש לכל אחד ואחד מצדיקי הדור סך תינוקות ... בחינתו כנ"ל וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: שתינוקות נתפסין על עוון הדור שנאמר: "ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" שמתמשכנין על הרועים וזהו: "על משכנות הרועים", שהם מקבלין הבל פיהם מבחינת המשכנות של הרועים דהינו הצדיקים שבדור שכל אחד עושה משכן כנ"ל. אך לידע כל זאת דהינו לדעת כל צדיק וצדיק, איזה הם התינוקות השיכים לו וכמה הם מקבלין ממנו ...

... לתאוות הממון כלל כלל לא. ולכן הוא בחינת החידושים של השי"ת. כי אחד החידושים של השי"ת, הוא שכל השינויים נמשכים מאחדות הפשוט ללא שום שינוי. וכן הוא אצל הצדיק, שהוא אוחז בממון שהוא בחינת קליפות / דינים / גבורות ... הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל היינו שעיקר השלמות היא דייקא שגם אם עושה את ה - לט מלאכות, הרי שהם אצלו כמלאכת המשכן. כי סודות התורה מלובשים במעשה הבריאה דייקא כמובא. והצדיק האמת מקבל את חיותו מהסודות האלו גם כאשר הוא עושה ... אותו העסק והמלאכה, שהאדם עושה למטה בעולם הזה כי על ידי העסקים והמלאכות שעושים נעשה על ידי זה בחינת משכן כי כל המלאכות כלולים בל"ט מלאכות שהם אבות מלאכות 'אבות מכלל דאיכא תולדות' כי כל מיני מלאכות ועסקים שעושין כלם כלולים בל"ט מלאכות שהם האבות, והשאר הם תולדות ול"ט מלאכות הם כנגד מלאכת המשכן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי, כנגד מלאכת המשכן' 'וציורא דמשכנא כציורא דעבדא דבראשית' והאדם עושה המלאכה, 'וציורא דגופא כציורא דמשכנא' נמצא שעל ידי האדם שעושה המלאכה והעסק על ידי זה נעשה בחינת משכן כשעושה המלאכה והעסק כראוי, כמו שצריך לעשות ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם נמצא ...

... להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם" בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות בבחינת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" 'נהר יוצא מעדן' זה בחינת: 'צדיק יסוד עולם' שהוא בחינת יסוד הפשוט אשר "משם יפרד והיה לארבעה ראשים" הינו בחינת הארבעה יסודות, שנמשכין מן הצדיק כנ"ל וכשמתקרב אליו על ידי זה ראוי לו להסתכל בעצמו על כל המדות, איך הוא אוחז בהם כי כל המדות נמשכין מן הארבעה יסודות, כידוע [עיין בלקו"א סי' ד' אות ה'] והארבעה יסודות נמשכין מן הצדיק כנ"ל ועל כן כשנתגלה זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות, שנמשכין מארבעה יסודות שהם נמשכין מהצדיק כנ"ל וגם יכול לראות ולהסתכל בגדלת השם ולהסתכל בעולם על ידי שנפתחו עיניו על ידי התגלות הפאר של ... השם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך משתלשל לארבעה יסודות ומקדם משתלשל לבחינת: 'צדיק יסוד עולם', שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות 'ראו' דיקא כי על ידי שנתגלה ונתגדל שם בצלאל על ידי זה 'ראו' כי על ידי ... שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו" וכן בכל מקום שהזהיר על מלאכת המשכן, הזהיר מקדם על שבת כי שבת מאיר להבית המקדש כי המקדש הוא גם כן בחינת עינים, כמו שכתוב: "גאון ... חס ושלום ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור חס ושלום שהם בחינת מאור העינים בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, שנמשכין משם ה' כנ"ל וכשנכנעין מאורי אור, אזי מתגברין מאורי אש ומזה באין שרפות בעולם, חס ושלום על ידי שמתגברין ... שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת: "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה" 'יסודותיה' זה בחינת ארבעה יסודות שנמשכין מבחינת מאורי אור מבחינת תלת גונין דעינא ובת עין שנאכלו ונשרפו על ידי 'ויצת אש בציון' על ידי ההתגברות ... 'אלה' הם התולדות והבנים של הצדיק, בחינת נח שנסתלק ואלה הם התולדות היתומים שנשארו כי דע, שכל הדרות כלם נמשכין מן הצדיק שהוא הראש בחינת ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם כנ"ל בבחינת: "קורא הדרות מראש" שכל הדרות נמשכין מן הראש דהינו הצדיק הנ"ל ואזי כשיש זה הצדיק שהוא הראש בית אזי יש בחינת 'ראש' ויש בחינת 'בית' ... על התולדות שנשארו כנ"ל וזהו: "נח איש צדיק תמים היה", הינו שהיה ונסתלק וכו' כנ"ל. והנה כל הדרות כלם נמשכין מן הצדיק שהוא הראש, בחינת "קורא הדרות מראש" כנ"ל וזה בחינת: "אלה תולדת נח" שכל התולדות, דהינו הדרות, כלם נמשכין מן נח שהוא בחינת הצדיק, בחינת הראש, בחינת 'קורא הדרות מראש', כנ"ל ודע, שגם הדור האתרוג נמשך גם כן ...