... יכולים להתלבש בשום דבר מגבל בשום גוף אלא במי שמשחיר פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת ... הנקרא דבר כי עקר הדבור שם הוא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעים' משה הוא בחינת דעת וזה: 'אשר תדבר' דיקא וזה: "כי יהיה להם דבר בא אלי" שישראל שהם בחינת משפט כנ"ל הם מעלין ומקשרין [היראה] לבחינת משה לבחינת דעת וזה: אל בני ישראל דיקא כי הם בחינת משפט כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" נמצא, שעל ידי ...

... מכתבי האר"י זכרונו לברכה, שאינם מצויים שמדבר מהשתלשלות והמדרגות שקדם האצילות שהוא עולם המלבוש וכו' כמו שכתוב בספר "ויקהל משה" וכו' ודבר עמי מזה ונפלאתי מאד על זה מה שיש למוד בקבלה גם למעלה מאצילות ונדמה לי שאין גבוה ...

... לשים לב כי יש לאדם בחירה לעשות כרצונו. כאן breslev.eip.co.il/?key=460 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה' מובא שכל דבר שהאדם שומע אותו מהשי"ת ישירות (דהיינו וודאי לאדם שעליו לעשות כך), ...

... הפרי יש דברים אבודים, דהיינו הכוח המנוגד לכוח החזק הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי. לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך ... או בתלוש אך לא בביתו של האדם, היינו כי כל העניין הנ"ל צריך להעשות ממילא. היינו בחינת החטא של משה רבנו כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21 - מה היה החטא של משה רבנו? היינו שתהליך בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, ...

... ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נראה כלפי חוץ כעוסק במשהו אחר. דהיינו הוא בהתבודדות כל הזמן באופן רציף. קול דממה דקה, היינו בחינת שתיקה ללא דיבור, שזו בחינת ההשגה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר ... על הכסא" בחינת: "כמראה אדם עליו מלמעלה" ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה שהשמש מאיר ללבנה ונעשה יחוד בין משה ויהושע כי 'פני משה כפני חמה' ודא נקדה העליונה בחינת כסא בחינת משה כמו שכתוב: "וכסאו כשמש נגדי" בחינת: "וממעל לרקיע דמות כסא" והנקדה התחתונה היא יהושע בחינת לבנה בחינת: "ותחת רגליו ... "פן יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב" ואלו השלש בחינות הם נקדת סגו"ל 'וסגול דא חמה' הינו פני משה כפני חמה ו. וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן במדברא, וחזינן הני אוזי דשמיטין ... כתר כי על ידי השתיקה זוכין לתשובה שהיא בחינת כתר, כנ"ל] וזה לשון דשמטין כמו שכתוב: "שמוט כל בעל משה ידו" הינו שלא יתבע עלבונו וזה בחינת: 'סיג לחכמה שתיקה' 'סיג' דיקא זה בחינת כתר שהוא בחינת סיג וגדר ... חיריק נקדה התחתונה של אלף שהוא בחינת: "ותחת רגליו" בחינת: "והארץ הדם רגלי" "יבחר לנו את נחלתנו", זה בחינת משה בחינת נקדה העליונה של האלף בחינת: "וממעל לרקיע דמות כסא" "וכסאו כשמש" פני משה כפני חמה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'ר' שמעון אומר: נחלה זו שילה' 'שילה דא משה' "את גאון יעקב" זה בחינת וא"ו שבתוך אלף בחינת אהל בחינת אור שמשה מאיר ליהושע כמו שכתוב: "ויעקב איש תם יושב אהלים" וזה בחינת: 'שלשה דברים שנצטוו ישראל' 'שיכלו זרעו של עמלק', ... 'ולמנות להם מלך', זה בחינת "גאון יעקב" בחינת: "דרך כוכב מיעקב", בחינת מלך 'ולבנות להם בית הבחירה', זה בחינת משה, בחינת דעת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' וזה בחינת: "יבחר לנו את נחלתנו" [מסימן ד' עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] וזה פרוש: "ויאמר ה' אל משה: קרא את יהושע" משה הוא נקדה העליונה ויהושע הוא נקדה התחתונה "והתיצבו באהל" זה בחינת הרקיע בחינת הוא"ו שבתוך האלף "ואצונו" כי משה היה צריך אז למסר הכל ליהושע "ואין שלטון ביום המות" כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ... עמלק' היא בחינת יהושע, נקדה התחתונה כמו שכתוב: "צא הלחם בעמלק" וכמבאר בזוהר הענין 'ולבנות בית הבחירה' הוא בחינת משה, נקדה העליונה כי 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' ומשה הוא בחינת הדעת 'ולמנות מלך' הוא בחינת רקיע הוא"ו שבתוך האל"ף כמו שכתוב: "דרך כוכב מיעקב" שקאי על שיקום ... הראשונה, שהוא בחינת כבוד העולם הבא, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר", זה בחינת נקדה העליונה, בחינת כתר, שהוא בחינת משה, בחינת סגול וכו' והבן הדברים היטב, איך כל הדברים הנאמרים שם, בהתורה הנ"ל, נקשרים ונכללים אחר כך ביחד בקשר ...

... חלוק גדול ביותר ******** פירוש 1: היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו עצמו שקיבל את התורה ישירות מהשי"ת. הלא כבר יש לנו את התורה שהוא גילה לנו אותה. אז מפני ... ממש וכולי) ? ועל כך עונה רבי נחמן מברסלב, כי אינו דומה וכולי. כי באמת הדיבור שיצא מפי השי"ת למשה רבנו לפני אלפי שנה, הדיבור הזה עבר גלגולים רבים וכולי, ובכל פעם הוא יורד מדרגה לדרגה. ועל האדם לקבל ...

מה היה החטא של משה רבנו? כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל ... וזהו: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" שצריך לדבר תחנונים בשעה שרוצה לומר הינו קדם הדרוש וזהו טעות שטעה משה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה. "קח את המטה והקהל את העדה ודברת אל הסלע לעיניהם" שיקח ממשלת עזו שיש לו ממצוות וממעשים טובים שלו ... טובו וצדקתו בשעת תפילתו שלא השתמש עם המטה בשביל הקהל אלא השתמש עם המטה בשעת תפילתו וזה בחינת: "וירם משה את ידו" ידו זה תפילתו כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: פרישן בצלו שהרים את תפילתו ולא קשר את ... ולא בקש מתנת חנם כנ"ל והכאה אחת כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם זמנו דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ביקש לזכות להגיע לארץ ישראל בזכות המצוות והמעשים טובים שלו, ולא במתנת חינם לגמרי. ומעין זה מובא גם: ... אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל ******** ושורש העניין הוא, כי משה רבנו רצה להגיע לארץ ישראל, מאותה הסיבה בגללה רצה רבי נחמן מברסלב להגיע לארץ ישראל, היינו כדי להיות יהודי. ... כי ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה. בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו השגת השכל שיש מעבר לחלל הפנוי. והנה משה עצמו ביקש הראני נא את כבודך. אך הקב"ה סירב לכך. ומשה לא זכה לכך בחייו, אלא רק במותו, כאשר הוא הסתלק בבחינת רעווא דרעווין, שזו בחינת השגת הא"ס. ומשה רצה להגיע לארץ ישראל, כדי לזכות לדעת מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. כמובא על השאלה שהוא שאל לגבי רבי עקיבא וכולי. ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה **** והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם. ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם הזה... והוא בהחלט היה יכול לזכות לכך, ... - תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג. כמ"ש ואזי כשאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט ... לו יתברך איזה נחת אזי הוא טובה להמחין כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת ... אבל על ידי שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות כנ"ל על ידי זה ... עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן הינו שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' שגם משה בחייו לא השיג זאת וזהו בחינת: וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו 'העבד אתו' דיקא הינו ... לו' כנ"ל. וכדי לזכות לבחינה הזאת, אין הדבר אפשרי אלא על ידי תיקון ושלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ומשה ביקש לזכות לבחינה ולשכל הנ"ל בכוח מעשיו ומצוותיו. ולכן הוא לא זכה להגיע לארץ. כי ארץ ישראל, היא שלמות ...

... למחרת יום הכפורים על שבת כי למחרת יום הכפורים נתרצה השם יתברך לישראל והזהירם על מלאכת המשכן ואזי הקהילם משה והזהירם על שבת כדי שלא יטעו לומר שמלאכת המשכן דוחה שבת נמצא שתכף למחרת יום הכפורים הזהרו על שבת ... נוגע את עצמו יתברך, כביכול כי עקר הענש נוגע בהחיות שהוא השם ושמו משתף בשמנו כנ"ל ועל כן כשאמר משה: "ואם אין מחני נא" והשיבו השם יתברך: "מי אשר חטא לי אמחנו" וכו' בקש משה, שיעשה למען שמו הגדול המשתף בשמנו כי מאחר ששמו יתברך משתף בשמנו נמצא כשיעניש אותם, נוגע את עצמו יתברך ...

... לתוכו אז "יקם סערה לדממה" ג. וצריך להעלות את הדבור לשרשו שהוא הזרוע שהם חמש אצבעין שביד שמאל שהם חמשה גבורות שהם בחינת חמשת מוצאות הפה כי עקר הדבור על ידי חמשת מוצאות הפה שהם הגבורות: "מי ימלל גבורות ... הינו בושה ויראה וזה בחינת: "וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך" הינו שנמשך עליהם גם כן יראה ו. ומשה זכה לאור התפילין כמו שכתוב בזוהר: "ויתנצלו את עדים" דא תפילין "ומשה יקח את האהל" שלקח אותן האורות, מלשון: "בהלו נרו עלי ראשי" "כי קרן עור פניו" על שם קרן אחת ... ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ידי הלוחות כמובא 'כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", זכו לחגירת זינא עלאה' ומשה זכה לקרון עור פנים, מאור הלוחות כי הם המחין בעצמן כי על ידי חדוד השכל בתורה, נתחדדו המחין ונתוסף ... כמו שכתוב:"והנה טוב מאד" 'דא מלאך המות' והשתלשלותם מגבורות עלאין, כי הוא טוב מאד וזהו שסערה בזרוע זרוע, אלו חמשה גבורות, שמשם חיותו עד זמן בלע המות לנצח וזה פרוש "מרכבת פרעה וחילו", הינו בחינת תפילין, כמובא בזוהר שפרעה ...