ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִיםליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש ... מדרגה שלמעלה הימנה על כן, על ידי בחינת הנקבה בת זוגו, שהיא בחינת הנפש אצלו על ידה בא לו הממון כי עקר הממון תלוי בה, כמבאר במקום אחר כי היא בחינת רגלין כמו שכתוב בזוהר: "רגלי חסידיו ישמר" 'דא אתתא' "ואת כל היקום אשר ברגליהם", 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' כי עקר הממון בא מבחינת נפש, בחינת נקבה, בחינת רגלין 'השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה', הינו בלא ממון כי חומה היא בחינת הממון, כמו שכתוב: "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו' ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' . וכל אדם ואדם כאשר הוא בא לעולם הוא בא עם בת זוגו המיחדת לו ועם סכום ממון הקצוב לו, שיהיה לו בזה העולם וכמה פרות, הינו בנים שיהיו לו בזה העולם והם בחינת אילן וענפים ופרות הינו, שאור נפשה הוא בחינת עקר האילן שממנו יוצאים ומתפשטים ענפים הינו התנוצצות והתפשטות אורה הינו בחינת הממון כנ"ל, הוא בחינת ענפים של האילן ועל הענפים אלו גדלים הפרות, הינו הבנים נמצא כשאחד גוזל מחברו ממון הוא גוזל ונוטל ממנו ענפים של האילן שלו הינו התנוצצות אור נפשה, שמשם הממון כנ"ל על כן, על ידי זה הוא גוזל ונוטל ממנו נפש בניו ובנותיו שהם תלויים וגדלים ויונקים מאור הענף ... כי היא צריכה תמיד להשלים אורה וכל זמן שאין לה שלמות, אי אפשר לה להוליד ועקר שלמותה על ידי הממון, כי הוא בחינת התנוצצות אורה כנ"ל וזה שכתוב: "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ" שהפסוק מזהיר לעשות משפט ולחזק ... הבנים שגזל ממנו, על ידי שגזל את ממונו וזה למדי, בחינת למודי ה' הנ"ל ודע, שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון עם כל זה לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה ... הגזלן לא יוכל לינק ממנה, ולחסר אורה עד שלפעמים לא יוכל הגזלן להתגבר עליה לקבל מאורה ואף שגזל ונטל הממון ממנו עם כל זה כבר התגברה הנפש, וצמצמה ומשכה וקבצה אורה ולא הניחה לקבל מאורה וזה הממון שלקח הגזלן, אינו ממון כלל, רק עפרא בעלמא מאחר שאין בו אור כלל והממון הזה הוא בבחינת: "עפרות זהב" בבחינת: "אין כסף נחשב" מחמת שאין בהכסף והזהב שום אור כי התגברה ולא הניחה ... תכף אחר הקדושין, ומבטיח לה בכתבה, 'ואנא אפלח ואוקיר ואוזין ואפרנס יתך' שמבטיח לה להשלים אורה תמיד, על ידי הממון כנ"ל וזה בחינת ירשה ששיך לבנים כי כשהפרות יוצאין לפעמים עדין צריכין לענפיהם לינק מהם כנ"ל ועל כן כשנפטר, ואינם יכולים לינק עוד כי נפסק הנקת האילן על כן הם מקבלים ויורשים הממון השיך להם, להשלים אורם והיא מקבלת השאר מה שראוי לה לאורה וזה בחינת הכתבה שנוטלת ולפעמים אין צריכין הבנים ... עמהם בת זוגם, וממונם ובניהם הינו, האילן והענפים והפרות, והאב מקבץ אורם ועל כן אפשר שיהיה גם כן לאב ממון בשביל בניו על ידי שמקבץ חלקי אור שלהם ועל כן לפעמים הם נוטלים ירשה אף שאינם צריכים לאמן לקבל אור מענפיה אבל הם נוטלים ממון שלהם, שקבץ אביהם על ידם מחלקי אור שלהם ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה כי בודאי אינו שוה ... שעל ידי זה שגוזל את חברו הוא בא להרהורים כי בודאי הוא מתדבק ונכסף לאשת חברו שגזלו על ידי הממון שנטל ממנו, שהוא אור נפשה כנ"ל וכן היא מהרהרת אחריו, על ידי שמשך אותה אליו על ידי שמשך לעצמו ... אשת רעהו, על ידי הגזלה כנ"ל ולפעמים, יאבד הגזלן בת זוג שלו על ידי הגזלה כי מאחר שנתן עינו בממון חברו, הינו באור בת זוגו אם כן הוא ממאס בשלו, ופונה את עצמו משלו ואינו רוצה בחלקו, בממון שלו, באור בת זוג שלו על כן היא גם היא פונה את עצמה ממנו, ומתרחקת ממנו כמו שהוא התרחק ... וגם יוכל הגזלן לפעמים לגזל מחברו, אפילו הבת זוג של הנגזל והכל לפי תקף וחזק תאוותו וחשקו והתגברותו על ממון חברו בהרהור ובמעשה עד שאפשר שיתגבר ויקח גם בת זוג של חברו הנגזל כי מאחר שהתגבר וגזל ממון חברו, שהוא אור נפש בת זוגו כנ"ל על כן לפעמים נמשכת היא בעצמה גם כן אחר הממון שגזל זה הגזלן מבעלה ועל כן לפעמים הגזלן גוזל גם אשת חברו על ידי הממון שגזל ממנו בידים, או על ידי חמדה כי דע, כי גם על ידי חמדה ותאוה והשתוקקות שיש לו לממון חברו גם על ידי זה יוכל לגזלו כי המחשבה יש לה תקף גדול, כמבאר במקום אחר [לקמן בסימן קצג ובשיחות הר"ו סימן ח' וסימן ס"ב] ועל כן יוכל להיות שיהיה להאדם ממון גזלה, אף שלא גזל כלום בידים וזהו האסור הלאו החמור שבעשרת הדברות, לא תחמד כי החמדה בעצמה הוא אסור ... בבחינת: "רגליה יורדות מות" ועל ידי שמתגברים הקליפות עליה, הם יונקים ממנה ומחסרים אורה ועל ידי זה אין לו ממון אבל על ידי צדקה, הוא מוציאה מבין הקליפות כי "צדקה תציל ממות", הינו ממה שהיה מקדם "רגליה יורדות מות" ... יוכל לתקן ממונו בחינות אשת נעוריו, ולא לבגד בה וזה, כי שנא שלח ודע, שעל ידי צדקה יוכל לתקן ממון גזלה שיש לו הינו שגזלו על ידי חמדה כי גזלה ממש אין לה תקון עד שישיב את הגזלה וכן אם גזל את הרבים, צריך לעשות בהממון שגזל, צרכי רבים אבל אם יש לו ממון גזלה על ידי חמדה כנ"ל זה יכול לתקן על ידי צדקה שעל ידי צדקה יתקים כך הינו שיתקים אצלו ... הכסף והזהב שהוא של גזלה כנ"ל שהוא בחינת משפחה שנטמעה כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנושא אשה לשם ממון הוין לה בנים שאינם מהגנים' כי כשנשאה לשם ממון, ופונה עצמו להממון, הוא שוטה וכסיל כי "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" הינו שהחכם כשנושא אשה הוא פונה לימינו הינו להתורה, ...