שבחי הר"ן - אות כה כלל הדברים שבכל עניני קדשה ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי ... אף על פי שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד ואין מניחין אותו לכנס כלל בעבודתו יתברך כי התאוות והמדות רודפין אחריו מאד אף על פי כן צריך שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה כי בספורים הללו ...

... אין אני מדבר כלל. הכלל אם באנו לדבר ולכתב מקדשת זרעו הקדושים תקצר המון יריעות לספר אפילו מקצת שבחם ומדותיהם הטובות וצדקתם וחסידותם ותמימותם וענותנותם הגדולה ורוח נמוכה ושפלה שהיו להם וכיוצא בשאר כל המדות טובות וישרות, ומכל שכן מפנימיות קדשתם אשר אין לנו שום השגה בזה כלל. ואלמלי היו זוכין העולם שיהיה נשאר ... אני ומאי טעמא איני יודע עדין [אמר המעתיק בזה מובן מה שהפליג כל כך בשבח הא"ב השני החדש [ספר המדות] כמבאר בהקדמה היתה כונתו העקר על המאי טעמא הינו פנימיות ההשגה שהיה לו זכרונו לברכה בכל ענין וענין המבאר ...

... ושאר מיני בקשות ותחנות ואפילו התחנות הנדפסים בלשון אשכנז כלם לא הניח מלאמרם והיה רגיל לומר כל התחנות שאחר מעמדות הנדפסים אחר כל יום ויום והוא היה רגיל לומר כל התחנות כלם של כל הימים בפעם אחד גם היה ...

... הוא אלהים אל דמי לך וכמו שכתוב: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" ואז: "ברן יחד כוכבי בקר" וכו' וזהו: "עומדות היו רגלינו" כי הדבור נקרא רגל, כמו שכתוב: "צדק יקראהו לרגלו" וכמו שכתוב "צדק תדברון" בשעריך ירושלים על ידי ...

... העולה על הלב פתאום, שאין ברשות האדם להמנע ממנה, אין נענשין עליה, אלא כאשר יהרהר וחוזר ומהרהר. מז. לרב מדות הרעות טוב להקיז דם. מח. על ידי אכילת דגים נתרבה התאוה. מט. מי שאוכל בזכות אבות, נופלים לו הרהורי ...

... סגלה לבנים, להקטין את עצמו. ג. מטע הכרם מזיק לגדול ולדות. ד. השתדלות בפדיון שבויים מסגל להולדה. ה. אמירת המעמדות טוב לבנים. ו. אשה שבניה מתים בחלי הנקרא סמקא, הינו זדושין, תרחץ אותם בשמן, והשמן הזה תדליק אותו אחר ...

... ידי התבודדות כי על ידי שמתבודד ומפרש שיחתו בינו לבין קונו על ידי זה הוא זוכה לבטל כל התאוות והמדות רעות עד שזוכה לבטל כל גשמיותו, ולהכלל בשרשו. אך עקר ההתבודדות הוא בלילה, בעת שהעולם פנוי מטרדת העולם הזה ... וכו' ואחר כך מבטלין גם זה, עד שלא נשאר ממנו כלום [פרוש, כי יכול להיות אחר שבטל כל התאוות ומדות רעות עדין נשאר ממנו כלום דהינו שעדין לא בטל לגמרי הגאות והגסות עד שנחשב בעיניו לאיזה דבר ועל כן ...

... צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא וכן כל המדות עד שיהיו כלם כלא היו וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה כן מאיר ומתגלה לו כבוד ה' כי עקר ... באיזה מדה ותאוה כמו כן עושה צל נגד אור כבודו יתברך וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך אבל כשמבטל המדות והתאוות כפי הביטול כן נתבטל הצל וכמו כן נתגלה אור כבודו יתברך עד שזוכה שיתבטל הצל לגמרי עד שיהיה ...

... כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" ... נמצא שעל ידי שמסתכלין להעריך כל אחד כראוי על ידי זה זוכין להתרת נדרים ועל ידי זה נצולין מארבע מדות הנ"ל, כנ"ל

... משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון אמת הוא הארת פנים וזהו שאמרנו כי המשקע באכילה הוא רחוק מאמת כי הוא בהסתרת פנים, שהוא מדת ... בחינת הבושה הוא גם כן כלליות הגונין כי 'אזל סמקא ואתי חורא', ופניו משתנה לכמה גונין והוא מדת תפארת, ממדות הנפולין ומה מתקו דברי רבותינו זכרונם לברכה, לפי זה 'כיון שנצרך לבריות פניו משתנה ככרום' שמשתנה לכמה גונין כי ... פנים, שהוא מדת אמת כללות הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה נדרש כמין חמר "ואכלתם אכול ושבוע", בבחינת אמת ... כנ"ל אזי: "ולא יבשו עמי לעולם" כי מאחר שאתם בבחינות אמת, כללות הגונין אינכם צריכין להתביש שהיא כללות הגונין, במדות הנפולין על כן ולא יבשו עמי לעולם וזהו "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" 'עשב' הוא ע"ב שי"ו, תלת ...