... רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו ... שאי אפשר לו הוא מקבל לב, מלב שלמעלה, שהוא בחינת ספר זכרון הנ"ל ומשם מקבל לבו חשקו והוא בחינת למוד מתוך הספר ממש ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'אפילו חשב לעשות ...

שבחי הר"ן - אות ז והיה מתמיד בלמודו מאד ולמד הרבה מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים ...

... לי רשות לצאת כמלא חוטא דחלא כמלא רחב החוט איני יכול לצאת חוץ מן החול שנאמר האותי לא תיראו תלמודא קאמר לה נחותי ימא הינו ממשיכי ימא דאוריתא לזה העולם בין גלא לגלא תלת מאה פרסי שהוא בחינת שין ...

... כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת דרי מעלה ולהפך, יש בני אדם שמונחים במדרגה התחתונה מאד ...

... למסך המשקה בבכי, כי צריך לבכות מקדם כנ"ל וזה בחינת: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו" זה בחינת תלמוד בבלי שנעשה אצל הישיבות שמהם נעשין נהרות כנ"ל גם בכינו כי צריך לבכות מקדם, בבחינת: "ושקוי בבכי מסכתי" כנ"ל

... המעות שנותנין לצדיק, הנתינה בעצמה ממתיק הדין. נ. על ידי עצבות חושבים עליו למעלה לרע לו. נא. על ידי למוד תורה ישובו המקטרגים אחור. נב. כשהולך ונופל לפעמים, נגזר עליו למות, ועכשו נתבטל על ידי הנפילה. נג. על הגזרות ...

... הינו אמרינן לה כמה אנן מרחקינן ממיא מבחינת: "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" אמר לן, תמניא בחינות הינו למוד התורה, שהוא חמשה חמשי תורה ושלשה תפילות תנינן ויהבינן לה תנינן, לשון למוד ואחר הלמוד יהבינן לה להריח כמה מרחקינן מזאת הבחינה של מים ואמר לן, תלתא פרסי הינו שלשה בחינות תפילות והראה לנו ...

... וכו' וכו' וגם מחו היה משוטט תמיד בהשגות גבוהות ונוראות תמיד וכו' וכו' אף על פי כן היה עוסק בלמוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום ולא היה טרוד כלל, רק תמיד היה בישוב הדעת ובענין זה היה חדוש נפלא ואי אפשר לספר מזה כלל ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר ותמיד היה למודו במהירות גדול מאד והיה לומד כמה דפין פוסק בשעה אחת עם כל הפרושים כלם שסביב הארבעה "שלחן ערוך" הנדפסים ... או פוסק וכיוצא הכל היה במהירות גדול מאד וספר עמנו הרבה בענין זה שטוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו רק ללמד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד אל יעמד הרבה שם ... פי הרב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר ואמר: שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד לומר הדברים כסדר וממילא יבין ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין ואם לא יבין תכף יבין אחר כך ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמד על כונתו מה בכך ? כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'לגמור והדר לסבל ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר: "גרסה נפשי לתאבה" וכו' כי על ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם ... הרבה מאד בענין זה ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד כי על ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלמוד וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים ... ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין והדברים הללו הם בדוקים ומנסים גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמר ...

... וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיהיה מושל בארץ שיוכל להוציא ולהקים ולהעמיד השערים שנטבעו בארץ ודע, שעל ידי למוד פוסקים זוכין להיות מלך ומושל בארץ ואז יכולין להעמיד ולהקים השערים שטבעו בארץ . "מלך במשפט יעמיד ארץ" 'במשפט' דיקא, הינו על ידי משפט, שהוא משפטי ודיני התורה דהינו למוד פוסקים, שמבררים משפטי ודיני התורה על ידי זה נעשה מלך ומושל ועל ידי זה יוכל להעמיד ארץ ואז מעמיד ... "שבטיך", כי הם מקימין ומגלין השערים שנתעלמו בחינת טבעו בארץ שעריה, הם מקימין אותם על ידי המשפט שלהם דהינו למוד פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ", כנ"ל ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים, אשר עד כה עזרנו ברחמיו העצומים ...

... אותה על ידי זה בוקעת ויוצאת בבחינת רעמים שהוא בחינת מחלוקת כנ"ל וזה בחינת: 'שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד' הינו כל השיחות של התלמידי חכמים שמשיחין וחולקין זה על זה לזה צריכין למוד כי עקר המחלקת הוא מחמת חסרון הלמוד מחמת שאין מלמד תורתו לאחרים וטובה גניז בגוה כנ"ל נמצא שהמחלקת של צדיקים, הוא נמשך מהתורה כנ"ל אבל יש ...