סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים... קבצן עור בכאן לתן להם אכל אחר כך כלה אצלם הלחם ושוב התחילו לצעק עבור אכל אחר כך נעשה לילה ולנו שם בבקר גם כן לא היה להם לאכל והיו צועקים ובוכים וחזר ובא קבצן שהיה חרש והתחילו לדבר ... כן הושיעו את אותן שתי מדינות ואלו השתי מדינות הם רחוקים זה מזה אלף פרסאות ובאלו שתי המדינות, כשמגיע הלילה אין יכולין לישן כי כשנעשה לילה אזי מתחילים הכל להיות מיללים בקול יללה, אנשים ונשים וטף אם היה מנח שם אבן היה נמוח כי בלילה הם שומעים קול יללה מאד ומחמת זה כלם מיללים אנשים ונשים וכו' [וכן מתנהג בשתי המדינות] כי במדינה זו ... אני מוליך אתכם לשם ונתעוררו כלם לילך לשם והלכו ובאו לשם [הינו לאחת משתי המדינות הנ"ל] כשבאו לשם, כשהגיע הלילה, היה כנ"ל שהיו כלם מיללים מאד כנ"ל וגם החכמים הנ"ל גם כן היו מייללים [וממילא ראו בודאי שאינם יכולים ... גם כן קן סמוך למדינה השניה [הינו גם כן כנ"ל שהוא סמוך מחמת שיכולים לשמע שם הקול כנ"ל] וכשמגיע הלילה אזי אלו הזוג צפרים מתחילים כל אחד ואחד לילל בקול יללה גדולה מאד כי כל אחד מילל על זוגו ... גדל השמחה שיש שם וקול הצפרים שמשמחים אותם אינו נשמע למרחוק, רק כשמגיעים לשם אבל קול הזוג הנ"ל שמיללים בלילה, הוא נשמע למרחוק ואי אפשר לבוא לשם מחמת זה כנ"ל אמרו לו: [הינו החכמים הנ"ל אמרו לזה שצוארו עקום] ...