ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'... הבריאה ששם התגלות המדות כי הלב הוא צור העולמים, הינו צור המדות כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות כי אור להביותו, הוא עד אין סוף הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו וצריך לצמצם ... שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות בלב והאלקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף כי אור להביותו הוא עד אין סוף הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו ולפי גדל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ולא היה יכול לגלות שום מדה טובה כי ... שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות ... ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שהוא בחינת תכלת דאכלי כלא ושצי כלא אף על פי כן חיים כלכם היום כי עקר החיות בא משם בבחינת: 'דוד מלך ישראל חי וקים' וזה בחינת כלה, בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא אבל ישראל הדבקים בה חיים וקימים "כי אעשה כלה בכל הגוים" וכו': "ותכל נפש דוד" [שם כתוב ותכל דוד ופרש"י הרי ... זה בחינת דינים גבורות, בחינת תכלת "מכנף הארץ זמרת שמענו" 'מכנף' דיקא, שהוא בחינת תכלת, ושם בחינת נעים זמירות ישראל וזה בחינת ה ד"לת עם יוד דלת, זה בחינת דלת כנפות בחינת מכנף הארץ יוד, זה בחינת עשרה מיני ... שלא שקעה שמשו של עלי' וכו', "וזרח השמש ובא השמש" וזריחתו של הצדיק, הינו השגתו, אינו אלא על ידי ישראל כמאמר: "לך רד כי שחת עמך" 'כלום נתתי לך גדלה אלא בשביל ישראל' וזהו: "אהל בהם" 'אהל' לשון זריחתו, כמו: "בהלו נרו" וזהו: "בהם", על ידי ישראל וכשישראל, חס ושלום, נכנסין בחכמות חיצוניות של האמות אזי נופל הצדיק מהשגתו, ונתחפה ונתכסה השגתו אזי והוא כחתן יצא מחפתו ... כח עשי דברו לשמוע בקול דברו" כי צריך התגברות כדי לרוץ ארח הזה שהיו יכולים לילך בזמן הזה שהיו ישראל נזופים ועכשו רצים במהירות גדול זה הדרך והתגברות הזאת, היא בחינת ציצית, בחינת תכלת כנ"ל, בחינות מקיפים וזה מקצה ... בחינת שבת, כי בו שבת וינפש וזה טעם למה שולחת הכלה להחתן טלית כי הצדיק מקבל גבורתו על ידי ישראל, כמו שכתוב: לשמש שם אהל בהם וזה שאומרים עלה על החתנה על שם היא העולה כנ"ל כי השמחה היא ... כי באוריתא של עכשו, יש ימין ושמאל "ובשמאלה עשר" אבל בעתיקא לית שמאל ולית עשר תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי ... הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח וזה רקודין ונות בית תחלק שלל וישראל הם מחלקים המעות להורות שאין צריך למעות ואין שם בבחינת עתיקא שמאל בית תחלק שלל ראשי תבות שבת ענין ... לעיל "ישיש כגבור לרוץ ארח" וכו' כי צריך התגברות גדול וכו' לרוץ ארח הזה שהיו יכולים לילך בזמן שהיו ישראל נזופים. ועכשו רצים במהירות גדול זה הדרך וכו' עד כאן לשונו בעת שאמר זאת התורה, שמעתי אז מפיו הקדוש ...