... גשמי לעולם מפילין אותו ללמוד שלא לשמה אזי נוטלין ממנו למוד בחינת לשמה ושוור מלשמה לשלא לשמה ומחמת קדשתו ופרישותו שוור וקופץ משלא לשמה ללשמה כי זאת הבחינה אצלו כמו גשר של דונג שאין יכולים לעמד עליו שוור לתוך ...

... זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד ...

... יתברך היה בעזרו וזכה להתגבר על יצרו ולשבר תבערת המדורה של תאוה הכללית הזאת והיה קדוש גדול מאד מאד בפרישות תאוה זו בפרישות גדול ובקדשה גדולה ונוראה מאד ואמר שהבעל דבר רצה להניח לו הכל רק שהוא יותר לו דבר אחד והוא ... תחנונים ורצויים ופיוסים שיהיה השם יתברך בעזרו להנצל מתאוה זו עד אשר זכה לעמד בכל הנסיונות וקדש עצמו מאד בפרישות תאוה זו עד אין שעור וערך עד אשר זכה לשבר תאוה זו לגמרי עד אשר היה לפלא אצלו על ...

... נגד רצונו, זהו בזיונו, ואז צריך האדם לשתוק. ועל ידי השתיקה, האדם נעשה לבחינת חיריק, היינו האדם מבטל את ישותו בתכלית, ונשאר ממנו רק מעט דמעט לצורך קיום העולם. כי כאשר נעשה יחוד דקודשא בריך הוא ושכינתיה, אז השכינה היא בבחינת חיריק, היינו שכל ישותה מתבטלת, מלבד הנצרך כדי חיותה בלבד. ויחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה השורש של זה שבחינת חווה חוזרת ונכללת ...

... חולאת רחמנא לצלן כגון החולאת שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם ועטישות ועוד כמה סימנים וכל סימן וסימן של החולאת הוא גם כן חולאת בפני עצמו ומי שנשלח אליו בעצמו החולאת ...

... לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא, הלא ישותו נתבטל, ואין כאן אלא המלך בעצמו וכו'", עין שם.

... בלי שעור וערך כלל. וכשאמר [ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ב] מענין המנהיג שצריך איש שיהיה קדוש ופרוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה רבנו עליו השלום אמר אז: וסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה וכו'. ושמעתי מהרב רבי נפתלי ...

... את התורה של הצדיק לממשית. כי באמת השכל של הצדיק הוא כולו בבחינת אין סוף ממש, שהוא אין לו ישות והוויה בבחינת צמצום. ואם חושב האדם בטעות כי דברי התורה של הצדיק, הם אכן השכל של הצדיק, הרי שהוא ... העולם כנ"ל. ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו שלא תפגום במלכות של השי"ת ולא תהפוך את בחינת הבריאה לישות ממשית, אלא תקשר אותה לבחינת לפני הבריאה.

... מהחלל הפנוי וכיו"ב. **** היבט נוסף, בשכל רגיל האדם יודע כל דבר בצורה נפרדת. היינו האדם אינו יודע את הישות של השולחן ואת הישות של הכסא בבת אחת. אך בשכל הנקנה האדם זוכה להשגת השי"ת, ואז הוא יודע את כל הדברים שבעולם בידיעה ...

... על כל העולם כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת כי מה שהוא ישות כשהוא עומד כאן אינו כאן כגון כשהוא באיזה עבודת השם אינו יכול להסתכל בעולם אבל מי שהוא אין אין ...