ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... קאזלינן במדברא, והוה אטמא דבשרא בהדן פתחנא ונקרינא ואנחנא אעשבא אדמיתינן ציבי, חלם אטמא וטוינן כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא, חזינהו להנהו גמרי דהוו קא מלחשי כי אתאי לקמה דאמימר, אמר לי: ההוא עשבא סמתרי הוה, הנהו גמרי ... כנ"ל וטוינן לשון תענית הינו שהיינו מתענים כי התענית מביא שמחה שהוא תקון החלום כנ"ל כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא הינו כשחזרנו ובאנו לחדש ניסן שהוא אחר שנים עשר חדשי השנה כי ניסן תחלת החדשים והוא ראש השנה למלכים ואז הוא חזוק המלאך כנ"ל ואף על פי כן: חזינהו להני גמרי דקא מלחשי דהינו שגם לבתר תריסר ירחי שתא שהוא ניסן אז גם כן עדין היו בוערים הגחלים הינו בחינת חמום הלב, שעל ידי החמימות בא טמאה ...