... הדבר תמוה ואם כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים, שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם ...

... כל הארבעה צריכין להודות על ענין צרות הנפש בעבודת השם שיש עליה מחלקת רבים ורבים קמים עליה, וסובלת ענויים ויסורים וטלטולים גדולים וצרות משנות וכו' כנ"ל והשם יתברך מציל אותה בכל פעם מכל הצרות ועל זה אנו חיבים להודות ...

... לפעמים יסורין באים על הצדיק, כדי למעט בצרות ישראל. קסח. מלוי כרסם של המון עם גורם לאבדת הצדיק. קסט. יסורים שבאים על הצדיק הוא כפרה על כל ישראל. קע. מי שאינו רוצה לקבל על עצמו על של הצדיק, הקדוש ...

... ושב ורפא לו אבל כל זמן שעדין לא נתקדש ונטהר גופו אין שום תקנה מה שמתגבר ומתאמץ ויש לו יסורים גדולים לסלק המחשבה כי יותר ויותר הם מתגברים כנ"ל גם עצבות הוא מזיק מאד ונותן כח לזה היצר הרע ... ישגיח עליהם כלל וכמו ששמעתי מעשה באחד שבשעה שעמד להתפלל היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם ערל והיה לו יסורים גדולים מזה וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה התגברה עליו יותר ויעץ לו חכם, שלא יכפת לה ויעמד העכו"ם, ...

... וגם פנים לשון רצון והשגחת השם יתברך כמו שכתוב: "יאר ה' פניו אליך" והצדיק הוא לפעמים מקבל על עצמו יסורים בשביל העולם והוא כמו חלוף שמחליף עם השם יתברך ההשפעה וההשגחה שאינו רוצה זאת ההשפעה וההשגחה ומכסה פני השגחה זו, ומקבל על עצמו יסורים כי הוא בוחר בהשפעה והשגחה רוחניות ואותה ההשפעה שהלכה לה, נתפזרה בין העולם וזה בחינת מגלה טפח ומכסה וכו' ...

... אותו זה הישמעאל מאד באהבה יתרה וענין זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו יסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו וכפי הנשמע מפיו הקדוש שהיה בענין מעשה זו שהיה לו עם ...

... להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"

... עקר הקטטות ממנה. ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית, ועל ידי זה נעשים הקטטות והמריבות כנ"ל, ועל ידי זה באים יסורים על בני הבית. וזה מפרש בפסוק: "בתיהם שלום מפחד", ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מפחד אלו שדים, וזהו "שלום מפחד" כי השלום הפך הפחד, שהם השדים המקלקלים השלום כנ"ל, וזהו: "ולא שבט אלוה" וכו', הינו היסורים כנ"ל.

... ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף ...

... לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל מה הנמשל של העניין הזה? הרי אחרי שהעיניים כבר סגורות, מדוע צריך האדם לדחוק את עינייו ולעוור אותם? ...