... השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל
יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר
היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות
יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם חוזרים להשכינה אזי השכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך ואזי מתעורר השתוקקות עליון ונעשה
יחוד כידוע ולפעמים בא לצרך זה הריגה, חס ושלום שנהרגין, חס ושלום, כמה וכמה נפשות מישראל כדי שיהיה
יחוד על ידי נפשותיהם העולות למעלה כי לפעמים צריכין אל
היחוד הרבה נפשות מאד, חס ושלום על כן בא הריגה, חס ושלום וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן ... זה בכונה, כי הוא בחינת מסירת נפש ממש כי השם הוא הנפש כנ"ל, וגם יש לו שפיכות דמים מזה כנ"ל והוא מציל את ישראל בזה ממה שהיה ראוי לבוא עליהם חס ושלום, בשביל
היחוד כנ"ל ועל ידי מסירת שמו שהוא נפשו כנ"ל הוא מציל אותם כנ"ל ...