ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי... תשכח בכלהו צדיקי וכו' עין שם] דהינו שיש לו בחינת חיות למעלה, וחיות למטה והרוח והחיות שלמעלה, הוא גדול מאד מאד והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד רק שהם תלויים בו כענפים באילן שהאילן יונק חיותו משרשו והענפים יונקים החיות דרך האילן ויש בזה כמה בחינות כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים ויש שהם בבחינת עלים וכן שארי הבחינות ובשעת הסתלקות הצדיק אזי הוא משיג הרבה יותר ממה שהשיג בחייו כל אחד לפי מדרגתו כמו שמצינו ברבי שמעון בן יוחאי באדרא, ... טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם והוא טובה להם לאריכת ימים על פסוק: "ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו" אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאד אז ביותר כי מחמת שהם תלויין בהצדיק, ויונקים משרש אחד נמצא שזה החיות דלעלא, הוא חיותם ממש ונתאחדים ונתחבקים גם כן עם זה הרוח באחדות גדול כי הוא רוחם וחיותם ... זה, אם זוכה יכול לקבל פי שנים כי הצדיק שהגיע זמנו להפטר מן העולם נסתלק על ידי האחדות שנתאחד עם הרוח דלעלא כנ"ל אבל התלמידים שעדין לא הגיע זמנן אזי אדרבה נשאר אצלם הרוח דלעלא לגדל האחדות שנתאחד מאד עם הרוח דלתתא כי אי אפשר להם להתפרד עוד זה מזה נמצא שהצדיק נסתלק על ידי זה על ידי שמושך עמו הרוח דלעלא את הרוח דלתתא והתלמידים מגיע להם פי שנים על ידי זה כי נשאר אצלם בחינות הרוח דלעלא כי נתאחד מאד עם הרוח דלתתא כנ"ל. אך כמה בחינות יש בתלמידים ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק אף על פי שאינו אצל הצדיק כי ראוי לו להתלמיד להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק ... וזה הרוח שהוא המתקת העשן של החרון אף הוא בחינת משיח, בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים עדין הוא קדם ההויה כי עקר ההויה, הוא בבחינת הידים שהם כלי העשיה ששם הוא עקר התגלות בחינת הרוח "בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל הם שניהם ביחד עדין דהינו שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ימין לשמאל כנ"ל ואז עדין בחינת קדם הבריאה דהינו קדם שמוציאין מכח אל הפעל, שאז הן נקשרים יחד כנ"ל ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, אז הוא גמר הבריאה ואז נפתחין הידים ונכר בין ימין לשמאל בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" כי אז יש הפרש והכר בין הכח והפעל שהם בחינת שתי הידים, שתי הרוחות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי המתקת החרון אף כנ"ל וזה בחינת 'אף ידי', אף דיקא כנ"ל וזה בחינת: "פותח את ידך" שהידים נפתחין ונכרין בין ימין לשמאל כנ"ל וזה 'את ידיך', בחינת שני יודי"ו הנ"ל 'אל תקרי ידך אלא יודיך' כי הידים הם בחינת שני יודין הנ"ל שהם בחינת כח ופעל שזה בחינות שתי הידים ימין ושמאל כנ"ל וזהו 'פותח את ידך' סופי תבות 'חתך' כמובא הינו בחינת שהידים נפתחין ונחתכין, ונכר בין ימין לשמאל כנ"ל בחינת: 'אף ידי יסדה ארץ' וכו' כנ"ל וזה, 'חתך' בגימטריא שתי פעמים רוח הינו בחינת שני הרוחות הנ"ל שהם בחינת שני היודין, שני הידים כנ"ל כשנפתחין ונחתכין כשמוציאין מכח אל הפעל כנ"ל וזהו 'פותח את' וכו', בבחינת פתח הנ"ל וכל זה נעשה על ידי המתקות החרון אף בבחינת 'רוח אפינו משיח ה'' כנ"ל אפי, הינו בחינת רוח אפינו וכו' הנ"ל כי על ידי בחינת 'רוח אפינו' וכו', נפתחין ונחתכין הידים שהם בחינת שתי הרוחות כנ"ל. וכל המצוות והעברות תלויין גם כן בזה בבחינת התפתחות הידים הנ"ל, בחינת כח ופעל כנ"ל כי יש בהם גם כן שלש בחינות הנ"ל, שהם מקום וציור וזמן 'הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה' 'לידי עברה' דיקא כי עקר העברה, חס ושלום, נעשה על ידי בחינות הידים הנ"ל ובתחלה העברה בכח שחושב לעשותה, חס ושלום ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה, חס ושלום אזי הוא רשע גמור, וחשוב כמת, כי 'רשעים בחייהן קרויין מתים' "כמו חללים שוכבי ... הרשעים שהם בחייהן קרויים מתים וזהו 'מידך נגזרו', 'נגזרו' לשון חת"ך, כמו שפרש רש"י הינו שהעברה נעשה על ידי בחינת חתוך הידים בחינת 'פותח את ידך' סופי תבות חת"ך ומנפילת חתוך והתפתחות הידים אלו שבקדשה, נעשה העברה בבחינות 'והמה מידך נגזרו', לשון חת"ך כנ"ל ועל כן מועיל תשובה על עברה כי עקר התשובה היא חרטה שמתחרט על העברה בחינות: 'פתח חרטה' שזה בחינות פתח כנ"ל ...