... מראה לו כי ה' עמו, כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזהו עקר השלמות, להיות למעלה ולמטה וזה בחינות בנים ותלמידים שצריכין להניח בעולם כי לכאורה הדבר תמוה כי הלא העקר שצריך האדם לשבר עצמו לגמרי מן החמר ואם כן ... המח מפשט מגשמיות אבל אצל הבן המח מלבש בהטפה זרעית אבל גם זה צריכים. והכלל, שצריך שישאר ממנו בנים ותלמידים והתלמידים יאירו יותר לתלמידים אחריהם, וכן להלן יותר שגם התלמידים יפרו וירבו ויעשו תלמידים אחרים ותלמידי תלמידיו יעשו יותר תלמידים וכן להלן יותר ויותר, כדי שיהיה נשאר מחו גם למטה לעולם ועד וכן הבנים צריכים גם כן שישאר זכרם ...

... וכבד על האדם ואי אפשר לתקן אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ...

... חס ושלום, בשנה בטומאה הידוע, חס ושלום כי המלאך הוא בחינת אש, כמו שכתוב: "מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים" וכשנחלש כח המלאך, ואזי השדים מקבלין לעצמן כח המלאך אזי הם מחממין על ידי האש הזה ומטמאין, חס ושלום, ... דעשה' הינו מה שהשם יתברך טועם בראש השנה כל המעשים טובים של ישראל וזהו בחינת 'חוש הטעם' משוש הוא בידים כמו שכתוב בעבודה זרה: "ידיהם ולא ימישון" כי המשוש הוא בידים וזהו בחינת 'שידו פשוטה לקבל שבים מראש השנה עד יום הכפורים' וזה בחינת 'חוש המשוש' נמצא שבראש השנה הוא ... על ידי בחינות הנ"ל ונעצרת הטפה בקדשה ואינה נשחתת, בבחינת החתים בשרו, חס ושלום טו. וזה בחינת רבי עם תלמידים שכשיש רבי אמתי עם תלמידים על ידי זה נעשה ונתתקן גם כן כל הבחינות הנ"ל כי על ידי קבוץ התלמידים אצל הרב על ידי זה נתקבץ ונתלקט חלקי האמונה ועל כן נקרא למוד הרב עם התלמידים ישיבה על שם קבוץ חלקי האמונה, שהוא בחינת: "ארץ נושבת" בחינת: "שכן ארץ ורעה אמונה" הפך "ארץ לא זרועה", ... כי למוד הישיבה הוא מסיע לגרים כי הם נתגירין על ידי בחינת הישיבה כנ"ל כי על ידי רבי עם תלמידים שהוא בחינת ישיבה על ידי זה נעשין גרים, על ידי שנתקבצין ונתלקטין חלקי האמונה כנ"ל נמצא שבחינת אמונה נתתקן על ידי רבי עם תלמידים גם נתחדש ונתתקן המח כי מח התלמידים נתתקן ונתחדש על ידי הרב וגם מח הרב נתחדש על ידי התלמידים כמו שאמרו: 'ומתלמידי יותר מכלם' ועקר זמן הקבוץ הוא בראש השנה, שהוא בחינת ראש שאז הוא בחינת תקון המחין כנ"ל והם מאירין ומחזקין זה את זה דהינו כי גם בהרב עם התלמידים כשמתקבצים יש כל בחינות החמשה חושים של המח 'חוש הראיה' זה בחינת מה שרואין את הרב בבחינת "והיו עיניך ... בחינת 'חוש הריח' 'טעם' זה בחינת מה שכל אחד טועם ומרגיש מתיקות אמרי נעם של הרב 'משוש' זה בחינת ידים כנ"ל זה בחינת ההוצאות שיש לכל אחד מה שכל אחד מוציא יגיע כפו על הוצאות לבוא להרב וזה בחינת 'משוש', בחינת ידים, בחינת יגיע כפו כנ"ל נמצא שגם כאן נתתקן בחינות החמשה חושים כמו בראש השנה והם מאירין ומחזקין זה את זה שלפעמים נחלש בחינות החמשה חושים של ראש השנה ונתחזקין על ידי אלו החמשה חושים של הרב עם התלמידים וכן להפך שהוא חותם דקדשה, נתתקן על ידם בבחינת "חתום תורה בלמדי" וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ... במערבא מחמת עננים וכו' הוו אמרי קמו ממתיבתא דר"ה, כלומר דמו כמאן דקמו, ומזכירין אותו לשבח לומר שהיה לו תלמידים הרבה. ואפשר שהוא על דרך כמו וענן אבק רגליו] הינו כשהיו קמים התלמידים מהישיבה של רבם רב הונא 'הוו נפצי גלימיהו', דהינו הלבושין בחינת גדלות כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש" הינו שהיו מנפצין ומסלקין בחינת הגאוה כי על ידי הישיבה של הרב עם התלמידים נתתקן חותם דקדשה שהוא הפך הגאוה כנ"ל גלמי ראשי תבות: "יי מלך גאות לבש", בחינת הגאוה כנ"ל שהם הכניעו ... טובה גם כן מאד בבחינת: "מתוקה שנת העובד" ראשי תבות משה כי לפעמים נסתלקין המחין אצל הרב, וכן אצל התלמידים כי אין המחין קבועים תמיד ובשעת ההסתלקות אזי הוא בחינת הסתלקות משה שהוא הדעת בחינת שנה ועל ידי תקון ... שזה נראה כעוות המשפט ועכשו כשזוכה להשיג ולהבין זאת, זה בחינת תקון המשפט נמצא שעל ידי רבי אמת עם תלמידים, נעשין ונתתקנין כל הבחינות הנ"ל. טז. וזהו בחינת הראה כשהראה בשלמות נעשין גם כן כל הבחינות הנ"ל כי הראה ...

... כבר, אל מקומות שלא היו שם ישראל מעולם כי הסמיכה שסומכין את הרב, והכתב, הם מבחינה אחת כי הסמיכה בידים כמו שכתוב: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" והוא בחינת הכתב בחינת יד ... שאלות ותשובות כי על ידי התשובה על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים כי יש כמה ספרים עכשו, וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים וכלם צריכים להעולם ובתחלה כשלא היה לו אמונת חכמים אזי היו כל הספרים אצלו כלא ...

... קבצן שהיה צוארו עקם, והיה גם כן כנ"ל וחזר ובא קבצן בעל חטוטרות, [שקורין גיבנת] וחזר ובא קבצן בלא ידים וחזר ובא קבצן בלא רגלים וכל אחד נתן להם לחם, וברכם שיהיו כמותו, הכל כנ"ל אחר כך חזר וכלה ... השמחות על סעודת ברית מילה ועל חתנות והלכו להם למקום אחר והלכו לעירות והיו מחזירים על הפתחים והלכו על הירידים וישבו בין הקבצנים כדרך שיושבים שם על "אצטבאות אבן" עם הצלחת לאסיפת מטבעות עד שהיו אלו הבנים מפרסמים אצל ... דבר יש לו לב וגם העולם בכללו יש לו לב וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה עם פנים וידים ורגלים וכו' אבל הצפרן של הרגל, של אותו הלב של העולם הוא מלבב יותר מלב של אחר וזה ההר ... גדולה וחדוה רבה מאד ביום הששי היו גם כן שמחים והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו שהיה בלא ידים? והנה הוא בא, ואמר הנני! הנה באתי אצלכם על החתנה ואמר להם גם כן כנ"ל ונשק אותם ואמר להם ... חץ הוא יכול להחזיר וכו' כנ"ל השיב: מין חץ פלוני הוא יכול להחזיר אמרתי לו: [הינו זה שהוא בלא ידים שמספר כל זה, אמר לזה שהתפאר בענין החץ כנ"ל] אם כן, אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה מאחר ... חומות של המבצר של מים עד שבאתה לפנים ונפלה שם ונשארה חלשות ואני רופא אותה [הינו זה שהוא בלא ידים הנ"ל] כי מי שאין בידו כל העשרה מיני צדקות הנ"ל אינו יכול לכנס לתוך כל העשרה חומות הנ"ל, כי ... לכנס לתוך כל העשרה חומות של מים הנ"ל ואלו החומות של מים הם גלי הים שעמדו כחומה והרוחות הם מעמידים גלי הים ומנשאין אותם ואלו הגלים שהם העשרה חומות הנ"ל, הם עומדים תמיד שם אך הרוחות הם המעמידין ומנשאין ... תבה שלא יהיה בה כונה ומי שבקי בספרים יוכל להבין קצת רמזים והנה, ענין החצים הנ"ל, שיש לו כח בהידים להחזיר החצים כנ"ל, זה בחינת: "ותאחז במשפט ידי" וכמו שפרש רש"י "בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להחזירה, והקדוש ...

... מהזמן והמדות ואינו מלבש בשום לבוש ולעתיד לבוא שיתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה ואז יתקים מאמר חכמינו, זכרונם לברכה . עתידים צדיקים להראות באצבע כמו שכתוב "זה ה' קוינו לו" כי אז יפשט הקדוש ברוך הוא את לבושיו "וימלא הארץ ...

... רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא ... 'השוו אשה לאיש' כי זה איש ואשה הם בחינת התחברות אמת ואמונה ובזה תלוי הגאלה כנ"ל וזה: 'יכול שיהיו התלמידים לומדים ואין מבינים תלמוד לומר וכו', ערכם לפניהם כשלחן ערוך' זה בחינת הגאלה שלעתיד יתגלו כל החכמות כשלחן ערוך ...

... הנ"ל ובתחלה ראה לחסרו והשתדל בתחבולות, כאלו אין הדבר ממנו לגרם לו הפסד והקיסר בודאי יכול לעשות כזאת והיו מפסידים ומחסרים אותו עד שנתדלדל ונעשה עני גמור והיא, הקיסרית היתה מחזקת עמו תמיד אחר כך ראה הקיסר שכל זמן ...

... אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכנגד התאוות המטרידים את האדם באמת אין נמצא שום תאוה כלל כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף וגם בנים מכרחים להוליד ... בכלם הוא דבוק רק בהשם יתברך ובהתורה כי מי שמקשר בעולם הזה יש חלוק בין העולם הזה שהוא רחבת ידים ובין הקבר שהוא מקום צר וכיוצא בזה אבל מי שנזדכך מחו ואין לו שום שמרים במח הכל שוה אצלו ...

... דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה ועל כן על ידי שבא המעות שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה נמתקין הדינין בשרשן כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה עולמות שלמעלה מזה העולם העשיה הינו אצילות בריאה יצירה וכשממתיק הדין של עולם העשיה בשלש ידים שביצירה נמתק על ידי שם של מ"ב אב"ג וכו' כי מ"ב בגימטריא שלש פעמים יד ובעולם הבריאה נמתק על ...