... נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב העליון כנ"ל ולב העליון שופך מימי הבאור ביותר הכל לפי רב אנשים כן יותר קדשתו בבחינת: "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל" על ידי תהלות ישראל נתוסף קדשתו גם כל אלו האנשים העומדים בשעת הדרוש נכנע רשעתם על ידי הטוב שבחכם הדורש ולפי ההכנעה כן נכנעים האויבים ... לב העליון בבחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים" והיא לב בבחינת: "דברו על לב ירושלים" וזה בחינת מטה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: "קח את מטך והקהל את העדה" 'מטה' זה בחינת ממשלת וכח הצדיק שנעשה על ידי עבודתו ... בחינת פנים כנ"ל מחמת הנפילה הנ"ל מחמת זה התחיל המריבה ה. וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה ... "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" שצריך לדבר תחנונים בשעה שרוצה לומר הינו קדם הדרוש וזהו טעות שטעה משה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה. "קח את המטה והקהל את העדה ודברת אל הסלע לעיניהם" שיקח ממשלת עזו שיש לו ... והתפילה היא אמונה כמו "ויהי ידיו אמונה" "להקדישני לעיני בני ישראל" להקדישני דיקא כי על ידי התפילה של רבים נתקדש השם יתברך כנ"ל "לכן לא תביאו וכו' אל הארץ" רמז על הסתלקותו כי הקדשה גם כן נתוסף למעלה בשעת פטירת הצדיק, כידוע נמצא, מה שנחסר על ידם נשלם על ידם ו. ובזכות התורה ... וכו', על שחל ופתן תדרך" וכו' ח. ואלו הכחות הרוחניות הינו המלאכים הן לפי התחדשות התורה והתחדשות התורה לפי הקדשה שנתוסף למעלה כנ"ל לפי רבות הקדשה כן נמשך רבוי התורה ולפי רב התורה כן רבוי המלאכים הנ"ל וכן להפך הינו שלפעמים הקדשה כל כך מעטת עד שהמלאכים הנבראים מחדושי התורה הם מעוטי כח שאין כח בידם לקבל כח לענש את הרשעים ... להעביר אותם ט. ולפעמים גם להכניע אותם בלבד אין כח למלאכים האלו שכל כך הם מעוטי כח מחמת מעוט הקדשה הנ"ל ואין להם אלא הכח הזה לעורר כח האמות על הרשעים המוציאי דבת הארץ כמו עכשו בגלות שאין לנו ... את הצדיק והצדיק אין לאל ידו לדחות את הרשע אלא על ידי משפטיהם ועל ידי כח המשפט יוצא משפט דקדשה שנפל בין הקליפות הצדיק הוא מוציא אותו מבין הקליפות ויוצא המשפט מעקולו כי נתעקל בין הקליפות בבחינת: "ומשפטים בל ... לדבר סרה בפנינו כדי שלא יכנסו דבריהם באזני המון עם ולפעמים גם זה הכח אין להם הכל לפי מעוט הקדשה וזהו: "וישלח משה מלאכים אל מלך אדום" מלאכים הנ"ל "מלך אדום" כנ"ל "כה אמר אחיך ישראל" הינו, המלאכים האלו ... בדרך מלכו של עולם "ויאמר אליו אדום לא תעבר בי, פן בחרב אצא לקראתך" כל זאת מחמת מעוט כח הקדשה כנ"ל וזהו: "ואנחנו בקדש עיר קצה גבולך" הינו מחמת שהקדשה כל כך במדרגה פחותה שהיא בגבול הטומאה נוגעת ובשביל זה: "ויאמר לא תעבר בי" וכו' כי מי שהוא במדרגה תחתונה אין להתגרות ברשעים כי 'צדיק ממנו ... הינו המון עם המכנים בשם רגלין כמו: "וכל העם אשר ברגליך" "ויאמר לא תעבר" וכל זה הוא מחמת מעוט הקדשה כנ"ל כי צריך לשפך תפילתו קדם התורה ולקשר את עצמו עם הנפשות השומעים ועל ידי זה נתוסף קדשה יתרה למעלה בבחינת "ברב עם הדרת מלך" ולפי רבות הקדשה כן רבוי הארת התורה ולפי רב הארת התורה כן נתרבו כחות המלאכים ולפי כחות המלאכים כן יכול לענש את ... מרישא האי לרישא אחרא הינו להכניע רעתם כנ"ל ובזה מוציא אותם מתחת רשות דסטרא אחרא ומכניס אותם תחת רשות הקדשה וזהו 'מרישא האי לרישא אחרא' תקונא תליתאה אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא הינו בחינת חטם בחינת ... תלים של הלכות הנמשכים עד חדווי, עד מעוי בבחינת: "ותורתך בתוך מעי" ותלין בחד חוטא בבחינת: "וסביביו נשערה מאד" 'שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט' וכשפוגמים כחוט השערה אזי אין כח בידם להמשיך אלו הלכות הנ"ל תקונא שביעאה ... איש מלחמה [התורה הזאת נאמרה בראש השנה, על פסוק "אשרי העם ידעי תרועה". אך לא זכינו לקבל מכתיבת ידו הקדושה באור זה הפסוק על פי התורה הנ"ל. גם, קדם שאמר התורה הזאת, ספר איזה זמן מקדם מעשה נוראה שראה ...

... מסתלק מאור עינים שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל וזה בחינת 'כתל המערבי' ששם השכינה בוכה ומיללת על חרבן בית המקדש כי ב"מערב" שם רחל מבכה על בניה, כנ"ל ויש 'מאורי אור ומאורי אש' והם זה לעמת זה שכשיש כח ... אש' וכן להפך, חס ושלום שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור, חס ושלום אזי מתגברין 'מאורי אש' וזה בחינת חרבן בית המקדש, בחינת: "ממרום שלח אש בעצמתי" כי נתגברו מאורי אש על ידי שנסתלקו מאורי אור בבחינת "רחל מבכה על בניה" ... גונין דעינא ובת עין כנ"ל וזה בחינת שבת שין בת שין תלת גונין דעינא, ב"ת עין כי 'שבת שמא דקדשא בריך הוא' גם הצדיק הוא בחינת שבת, כמו שכתוב 'אנת הוא שבת דכלהי יומי' וזה: "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" 'ראו' דיקא, כי שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא הוא בחינת כח הראות בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו" וכן בכל מקום שהזהיר על מלאכת המשכן, הזהיר מקדם על שבת כי שבת מאיר להבית המקדש כי המקדש הוא גם כן בחינת עינים, כמו שכתוב: "גאון עזכם, מחמד עיניכם" ושבת הוא בחינת הגונין המאירין במקדש כי שבת הוא בחינת כח הראות שהם תלת גונין דעינא ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים וזה בחינת מחין כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ארבעה מחין בחינת: ... בעל הבית, שהוא משגיח על העולם וזה בחינת 'בראשי"ת רא"ש בי"ת' 'ראש' זה בחינת מחין 'בית' זה בחינת בית המקדש, שעקר קיומו על ידי בחינת המחין שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ... בחינת הבתים, שהמחין ממלאין אותם ואזי יש בעל הבית בחינת ראש הבית שהוא מחזק בדקי הבית כי תקון הבית המקדש הוא על ידי זה כנ"ל אבל יש, חס ושלום, ההפך ממש כשנתפרסם, חס ושלום, מי שאין בו שם ה' ... ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים, שקורין טאטירין ובאין לעולם, חס ושלום, דברים שאין מועיל להם, כי אם שמות הטומאה, חס ושלום שכל זה הפך שם ה' כי נתעלם שם ה', חס ושלום ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור חס ... נתעלם שם ה', חס ושלום ונכנעים מאורי אור, ומתגברין מאורי אש בחינת: "ממרום שלח אש" שזה בחינת שרפת בית המקדש שנעשין גם כן על ידי הסתלקות מאורי אור שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת: "ויצת אש ... על ידי 'ויצת אש בציון' על ידי ההתגברות מאורי אש כנ"ל. והנה מה שעבר אין, כי כבר נשרף בית מקדשנו אך כעת, שהשם יתברך מצפה לשוב אלינו ולחזר ולבנות בית מקדשנו ראוי לנו שלא לעכב, חס ושלום, בנין בית המקדש רק להשתדל בבנינו על כן מאד צריך לזהר לקום בחצות, להיות מתאבל על חרבן בית המקדש כי אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב הבית המקדש ואפילו אם לאו אולי הוא מעכב עתה בנין בית המקדש ונחשב גם כן כאלו הוא גרם להחריבו על כן צריך לזהר מאד לקום בחצות ולהיות מתאבל מאד על חרבן בית המקדש והשם יתברך הבטיח לכל המתאבל על ציון לשום לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה ... בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל 'תחת אפר' 'אפר' זה בחינת מאורי אש, [שהוא ההפך מהנ"ל] הינו שיהיו נכנעין מאורי אש, שעל ידם נשרף הבית המקדש ויתגברו מאורי אור, שהם קיום הבית המקדש כנ"ל וזהו 'פאר תחת אפר', כנ"ל נמצא, שעל ידי שהוא מתאבל על הבית המקדש על ידי זה מכניע מאורי אש, ומתגברין מאורי אור, שהם בחינת שבת כנ"ל מתאבל ראשי תבות: "לא תבערו אש ... "ביום השבת" כי אזי מאירין מאורי אור שהם בחינת שבת בחינת תלת גונין דעינא ובת עין שהם מאירין להבית המקדש בבחינת "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו" כנ"ל "לעשות את השבת לדרתם" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'לדרתם' כתיב לשון דירה הינו כי על ידי שבת, שהוא בחינת מאורי אור על ידי זה נעשה דירה דהינו בחינת הבית המקדש, שקיומו על ידי שבת כנ"ל גם דירה ממש כי על ידי שבת, שהוא בחינת מאורי אור על ידי זה ... "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" וכו' בחינת ראש בית, בחינת בעל הבית של העולם כי על ידו קיום הבית המקדש וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל ועל ידי שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית על ידי ... בחינת בני בית אבל כשנסתלק ונתעלם זה הראש שהוא הפאר, בחינת שם ה' כנ"ל אזי מתגברין, חס ושלום, שמות הטומאה של החיצונים שזה בחינת המפרסמים של שקר כנ"ל והם בחינת ראש של הסטרא אחרא, שהוא כנגד ראש הנ"ל דקדשה בחינת "ראש כל חוצות" שזהו בחינת ראש דסטרא אחרא בחינת מפרסמים של שקר בחינת שם הטומאה של החיצונים, חס ושלום ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום ועל כן נקרא ראש כל חוצות כי נתעלם, חס ושלום בחינת ראש בית ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום ועל זה נאמר: "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות, בני ציון היקרים המסלאים בפז" וכו' דהינו שישראל קדושים מתגלגלים, חס ושלום, 'בראש כל חוצות' כי נסתלק ונתעלם הראש בית, דהינו הצדיק האמתי ונתגבר, חס ושלום, ההפך שהוא בחינת שם של הטומאה של החיצונים, בחינת 'ראש כל חוצות' כנ"ל וירמיהו הנביא היה מקונן ומחבב דם ישראל שנשפך והיה משתתף בצרתן והיה ... והיה משתתף עמהם והיה מקונן על כל טפה דם של ישראל "בני ציון היקרים המסלאים בפז וכו' תשתפכנה אבני קדש" וכו' וזהו: "אלה תולדת נח" הינו כמקונן על התולדות שנשארו כנ"ל וזהו: "נח איש צדיק תמים היה", הינו שהיה ... בה" שלישי של נח, שלישי של שם] שהוא עקר ההדור והפאר כנ"ל והוא בחינת שם, שם דיקא, בחינת שם הקדש, שהוא בחינת פאר והדור כנ"ל [והבן היטב לקשר כל זה עם מה שמבאר לעיל במאמר בראשית, ובסימן סו, כי ...

... ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח. יא. כשמדבר עם רשע, על ידי הבל פיו נתגשם. חלק שני א. יש שדים שמצויים בבתים, ...

... לעיני כל ישראל. כבר מבאר קצת במקום אחר באור ענין זה איך שנראה בחוש שהתורה הזאת נאמרה כלה ברוח הקדש. כי אמרה בליל שבת קדש בראשית, ואז לא נודע עדין שום דבר מפטירת הרב מברדיטשוב עד איזה ימים אחר שבת באה הידיעה לכאן. ואז ... בתוך דברי המאמר הנ"ל. והנה במאמר זה מבאר שכשנסתלק הצדיק הראש בית. על ידי זה נתגדלין ונתפרסמין בעלי שמות הטומאה וקדריים וכו', וכן על ידי זה באים שרפות רחמנא לצלן. וכל זה ראינו בעינינו שבסמוך אחר פטירת הרב הקדוש הנ"ל נתפרסם סמוך למקומותינו קדרי אחד בכפר חוסטיבץ בפרסום גדול, והיו נוסעים אליו מכל הסביבות, ועשה פעלות רבות בשמות הטומאה. וכן נתפרסמו כמה וכמה קדריים במקומות אחרים. גם באותה השנה היו שרפות גדולות בעולם עד שכמעט שלא היתה עיר ... שרפות גדולות כמה פעמים בשנה זו, וכן בעירות הסמוכות והרחוקות. ובזה ראינו בעינינו איך שכל תורתו היא כלה רוח הקדש, ויכולין לידע ממנה עתידות, כאשר אמר הוא זכרונו לברכה בעצמו על מאמר הנ"ל. גם מה שאמר קדם סוכות שהוא בטוח בכחו של הרב הקדוש הזה שיהיו אתרוגים במדינתנו וכו' מבאר גם כן בזה המאמר בסופו. מענין הדור האתרוגים שנמשך גם כן מהראש בית ... ולהפך דרי מטה אומרים מלא כל הארץ כבודו, עין שם והבן היטב. אשרי השעה והרגע שזכינו לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו. אלמלא לא אתינא לעלמא אלא לשמע דא דינו. וכן על כל דבור ודבור ששמעתי מפיו הקדוש, במה אקדם ה', כעל כל אשר גמלנו, מה אשיב לה כל תגמולוהי עלי אות מז התורה הנדפסת בלקוטי תנינא ... הוא זכרונו לברכה שהיה שם בעצמו. ובענין זה היו משיחים ומדברים עמו הרבה כמעט בכל הסעדה של ליל שבת קדש הנ"ל. אחר כך פתח פיו ואמר כל התורה הנוראה הנ"ל, שיש מחין של ארץ ישראל, ויש מחין של חוץ ...

... מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ... יב. היין מביא עניות. יג. כל אדם שיש בו דעה, לסוף מתעשר. יד. הגוזל את חברו, על ידי זה מטמאין אותו בטמאת קרי. טו. כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב. טז. ממון של ישראל שנפל ביד עכו"ם ... אחר פרנסתם, ואינם מגיעים. נא. מטר בשביל יחיד ופרנסה בשביל רבים. ויחיד דאלים זכותה כרבים דמי. נב. על ידי קדוש על היין בא מטר ונשמע תפילתו. נג. המקים ספר תורה של אביו בביתו, זוכה לעשר. נד. מטר בזכות אדם ... נספד כהלכה ובשביל מקפחי פרנסת אחרים. נו. על ידי עניות נצול מדינה של גיהנום. נז. על ידי שמוש שמות הקדושים בא עניות ומיתה, ואפילו על מי שיש בידו למחות ואינו מוחה. נח. כשיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם, הקדוש ברוך הוא עושה לו דין. נט. כשרואה אדם שמזונותיו מצמצמין, יעשה מהם צדקה. ס. דאגה וטרדא על מזונותיו מכחישין ... לעצת המסית. סט. גם כשעבר עברה להכעיס, נעשה עני, והעולם אין מאמינים לו שהוא עני. ע. מי שעוסק בשמות הטומאה ובכשפים, נעשה עני. עא. החלאת של כחישת הבשר, הנקרא דאר, הבא על אחד מבני הבית הוא סימן לדלות. עב. ... יש כמה דברים, שלא מצינו להם מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו, זכרונם לברכה, למצא להם אסמכתא בעלמא. ו. לפעמים הקדוש ברוך הוא מתפאר בכשרים שבאמות כנגד השטן, כדי שיוכל לתן פרנסה לישראל בלי קטרוג. ז. על ידי השתוקקות שאדם ...

... בנים, יוציא, שמא לא זכה להבנות ממנה. יח. מה יעשה אדם, ויהיה לו בנים זכרים, ישא אשה ההוגנת לו, ויקדש את עצמו בשעת תשמיש, ויבקש ממי שהבנים שלו. יט. כל המוליד בדומה לו הוא מוליד. כ. ישמר אדם את ... לה בנים זכרים וראויין להוראה. מה. כל המבדיל על היין במוצאי שבת, הוין לה בנים זכרים וראויין להוראה. מו. המקדש את עצמו בשעת תשמיש דרך צניעות, הוין לה בנים זכרים. מז. יזהר מאד שלא יינק הולד מאשה רעה, כי חלב מטמא וחלב מטהר. מח. חמין ושמן מברין את הולד. מט. מי שאינו עוצר את עצמו מלהטיל מים, תפילתו שמתפלל על ... הזאת. פ. מי שמקפח פרנסה, לסוף שבניו מתים. פא. מאגינט סגלה לבנים. פב. בניו של אדם מתים, כשעוסק בשמות הטומאה או בכשפים או שמאמין בהם. פג. כשאיש ואשה רוחצים ידיהם ונותנים צדקה קדם התשמיש, בזה הם מסירים את רוח הטומאה מהילדים, שהם מולידים. פד. יש אשה שמגדלת נקבות, ואינה מגדלת זכרים. פה. אמירת פרשת ציצית במסירות נפש וביראה גדולה ... דורו, אין מתקימין לו בנים חכמי לב. צו. מי שאין לו רחמנות על בניו, בידוע שאין לו חלק בשכל דקדשה. צז. כשאינו חוזר על למודו [ושוכח] על ידי זה הבנים מתים. צח. על ידי זנות אין מגדלים בנים. צט. ...

... על העבר ויש, חס ושלום, צדיק מעקרו ותוהא על הראשונות, ונה ומתאנח גם כן והנה יש שני חבלים, חבל דקדשה, וכנגדו דטמאה והבחירה חפשית מי שמקדש עצמו מקשר עצמו בחבל דקדשה ולהפך, חס ושלום, מי שמטמא עצמו מקשר עצמו בחבל דטמאה והנה, הנה והאנחה הוא בחינת מיתה בגוף ונפש בגוף, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אנחה שוברת גופו של אדם' ... ורוצה לשוב בתשובה אזי באנחה זו הוא נגוע ונאסף מן הרע שהיה בידו, בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ונדבק אל הקדשה וכן להפך, חס ושלום מי שנה ומתאנח על הטוב שבידו, ורוצה לדבק עצמו בטמאה אזי נגוע ונאסף רוחו דקדשה ונדבק אל הטומאה וזהו יש הבל, הינו ההבל פה מהנה והאנחה שהוא נה ומתאנח יש צדיקים שתוהין על הראשונות, ויוצא הבל מפיהם מהאנחה ומגיע אליהם כמעשה הרשעים כי נדבקין אל הסטרא אחרא והטומאה ויש רשעים שנוהים ומאנחים ומההבל שיוצא מפיהם, מגיע אליהם כמעשה הצדיקים כי נפסקין מהטומאה ונדבקין אל הקדשה והכלל כי את זה לעמת זה וצריך להיות לו חיות מחבל מאחד שבשניהם ותכף שהוא נפסק מחבל זה, הוא ... להתאנח על מעשיו שאינם טובים ולכסף ולהשתוקק בתקף אנחתו לשוב להשם יתברך כי על ידי אנחה זאת, נפסק מחבל דטמאה, ונתקשר בחבל דקדשה כנ"ל עוד מצאתי מכתב יד החברים מענין זה ומבאר שם בבאור יותר מגדל מעלת יקרת האנחה דקדשה כי מבאר שם שהאנחה שמאנח האדם על עוונותיו, או על מעוט השגתו הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות כי ...

... עירו מצוין לעשות מלאכתו. כו. בשביל ביטול תורה נעשה כביכול מך. כז. גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות ומבנין בית המקדש ומכבוד אב ואם. כח. על ידי קדשה זוכה לבינה. כט. שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום, ואחד מהם, על מי שאפשר לו לעסק בתורה ואינו עוסק. ל. על ידי ... שאין לו אשה, שרוי בלא טובה [תורה]. לה. אינו דומה הלומד מפי עצמו ללומד מפי הרב. לו. לא ניחא להקדוש ברוך הוא, שיהיו דנים את ישראל לכף חוב. לז. מי שאוהב תלמיד חכם, התורה מחזרת עליו ועל זרעו. לח. ... תועלת גדול ללמד אצל נהרות. מא. העוסק בתורה בלילה, כאלו עוסק בעבודה. מב. העוסק בהלכות עבודה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו. מג. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נופל לגיהנום והוי כזורק אבן למרקוליס. מד. התורה בעצמה נתנה לכל ישראל, ... עליו הכתוב, כאלו עשאו וכאלו עשאה לדברי תורה וכאלו עשאו לעצמו. נו. המשחיר פניו [על דברי תורה] בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מבהיק פניו לעולם הבא. נז. המרעיב עצמו על דברי תורה, הקדוש ברוך הוא משביעו לעולם הבא. נח. הקורא בספרי מינין, נקרא אפיקורוס. נט. הקורא פסוק בזמנו, מביא טובה לעולם. ס. ... להפך. סה. מי שאין יכול ללמד כי אין לו פנאי ולומד בשבת וראש חדש, בזה הוא מעציר את רוח הטומאה. סו. כשאין מבין את למודו, בידוע שדינים שורין עליו. סז. בנקל להבין איזהו ענין כשהוא במקום גבוה, דהינו בהר ... ירא שמים. עה. על ידי תורה תזכה לשלום. עו. כשתאמר תורה לפי מדרגתך ולא למעלה ממדרגתך, על ידי זה הקדוש ברוך הוא יקים צוויך. עז. על ידי הכפירות אין לאדם חשקות ללמד. עח. על ידי צדקה לשמה תזכה לתורה ... פו. מי שפורש את עצמו מן התורה, נתחבר לשטן. פז. שני תלמידי חכמים המכבדין זה לזה בהלכה לשמה ובענווה, הקדוש ברוך הוא מצליח להם, ועולים לגדלה וזוכין לתורה, שנתנה בימין וזוכין לדברים, שנתנין בימינה של תורה. פח. תלמיד חכם ... גם כן. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. מי שלמודו בתורה במחין זכים, שאכילתו כל כך בקדשה, שנזון ממזון, שהמלאכים נזונין ממנו, על ידי זה שונאיו נדונין בחנק. וסימן לדבר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר", "ובבקר ... אלא השיך לנשמתו כנזכר לעיל, על ידי זה בורחים הקליפות ואינם יכולים לשמע. אבל יש קלפה דקה שהיא קרובה לקדשה, והיא אינה בורחת אלא כשיש בתורה ישועת ישראל, אזי היא גם כן בורחת. וסימן לדבר: "וישלח משה את חותנו", ... המוציא דברי תורה בפיו, נצול מדין סקילה. יב. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים, בשביל זה הקדוש ברוך הוא מסבב סיבובים, שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר. יג. כשאדם לומד עד שנתיגע, בזה ממתיק דינים ... גם על ידי זה מעורר רחמים אצל אביו בקבר. יד. על ידי תורה בא לאמונה, ועל ידי אמונה בא לקדוש השם. טו. זכי הראות יכולין להכיר את האדם, מי רבו שלמדו תורה. ודוקא כשמכירין את תאר פני הרב, כי ... תאיר פניו], וכשמקבל ההלכה מקבל חלק מתאר פניו, ולפי רבוי ההלכות כן נתרבה חלקי תאר פניו. טז. על ידי קדשת השם יתברך ההתנשאות של ראשי הדור בתקף ועז, ועל ידי זה נחשב בעיני כל המצוה של הכנסת אורחים, ועל ...

... שהוא בחינת מט"ט מסטרה חיים ומסטרה מות וכו' כמבאר במאמר התקונים המבאר שם בהתורה הנ"ל וקצת מרמז ומובן מדבריו הקדושים הנ"ל שהתפאר שזכה לכבש הבחירה בידו והמטה בידו להטותו כרצונו אשרי הזוכה לזה אשרי לו. עין בהתורה הנ"ל מה ... יש לו שרש למעלה. יש הבל טוב של הצדיק ויש הבל רע של הרשע והצדיק ממשיך בכל עת הבל מהקדשה והרשע ממשיך הבל מהטומאה. נמצא כשאדם רוצה לעשות תשובה צריך לראות שיפסיק הבל הרע מלבוא בו. בכן יעשה כך יאנח ואנחה הוא שמאריך ... והולך ממנו הרוח כן כשנאנח נתוסף בו ההבל ואחר כך נפסק מן ההבל הינו שמתיר את עצמו מקו ההבל הטומאה ומקשר את עצמו לקו ההבל הטהור ומקבל הבל וחיות מהבל הטהור. נמצא שעל ידי אנחה שנאנח על עוונותיו מתיר את עצמו משרש הטומאה ומקשר את עצמו לשרש הקדשה. וזה בחינת תשובה ששב מהטומאה להקדשה. נמצא שמקבל חיות חדש וגם הגוף נעשה חדש כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה: אנחה שוברת כל גופו של אדם ... ההבל הינו שתוהים על מעשיהם הראשונים ונאנחו על מעשיהם הטובים ועל ידי אנחותיהם נפסקו משרש הבל הטהור ונתקשרו להבל הטמא והבל הזה החטיאם. והוא הדין להפך מה שרשעים עושים מצוות גדולות כמעשה הצדיקים גם זה הבל הינו גם זה ... אפילו בין הצדיקים השלמים שאחד יתבטל לפני השני ובאמת זה שמתבטל ונכנע גדול יותר מן השני. ואז שמעתי מפיו הקדוש התורה על פסוק כי אקח מועד אני מישרים אשפט בסימן קל"ה ששם מדבר מענין הקטנות שנתבטל לפני הגדלות אות לט מה שנדפס בספר הראשון בסימן קמ"א את לבבך ואת לבב ראשי תבות אלול זה שמעתי מפיו הקדוש בראש חדש אלול. ומעשה שהיה כך היה. שהיה רבנו זכרונו לברכה הולך עמי בחוץ אצל בית הכנסת אנה ואנה ... הצדיק גדול במעלה אף על פי שאין רואין ממנו יגיעות ועבדות באתגליא, כמו שרואין מצדיק אחר שעושה באתגליא עבדות קדושות, שמתפלל ביגיעות גדולות וכו'. השיב לו בודאי אפשר ויכול להיות שזה הצדיק שמסתיר עצמו ואין רואין ממנו באתגליא עבדות ... לקרות בו אבל שם אדנ"י באתגליא ובודאי שם הוי"ה גדול יותר הרבה משם אדנ"י. ואז אמר ענין כל השירים קדש הנדפס בלקוטי א' בסימן רמג

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זה מצאתי מכתיבת ידו הקדושה מהתורה אר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור הנדפס בסי' נ"א אך לא מצאתי ההתחלה ומה שמצאתי העתקתי וזהו] כי אם אין טומאה אין צריך טהרה כי אל טומאה שייך טהרה כ"ש וטהרתם מכל טומאותיכם ודרך הטהרה יכולה לתקן את עצמה והטומאה שהיא השקר היא מחמת הריחוק מאחד כי עיקר הרע הוא מחמת הריחוק מאחד כי הרע הוא נגדיות הוא נגד ... הרע היינו ההתנגדיית כ"ש לא ירעו ולא ישחיתו וכו' וגר זאב עם [גדי] [כבש] וזה בחי' מי יתן טהור מטמא [הלא] [*לא] אחד כי יומתק הטומאה בשורשה שהיא הטהרה וקודם הבריאה כשהיו ישראל בכח אצל הקב"ה באחדות עם הקב"ה כביכול כמו הבן שהוא בכח אצל האב קודם ההזרעה והוא באחדות עם אביו ואז בוודאי אין רע ואין שקר ואין טומאה ואז כולא טוב וכולא אמת וכולא אחד וכולא קודש כי אפילו טהרה אין שייך כי לשון טהרה שייך כשיש טומאה וכשהוציא את ישראל מכח אל הפועל אזי יצאו מבחי' אחד כי נתפסים במנין כי שייך לומר שם שניים והם ... כי הבחירה שייך בשני דברים ועכשיו שהם שניים אב ובן שייך בחירה וזה בחי' טהור כי הטהרה היא בין הקדושה ובין הטומאה ויכולין לעלות ע"י הטהרה מטומאה לקדושה ע"י שהוא בוחר בטוב וגם ח"ו להיפך להיפך וזה בחי' כעצם השמים לטוהר כי הטהרה היא בחי' שנעשה מספר ...