ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח... ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום, בשביל הסתלקות כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד, שהיא שרשה כנ"ל. אך מדה טובה מרבה ועל כן על פי הרב, בא הכבוד לטובה דהינו, כשבא נפש חדשה אל האדם אזי היא באה מלבשת בהכבוד, שהיא אם כל חי כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם, על פי רב הוא לטובה דהינו שבא נפש חדשה לאדם על ידי זה הכבוד והכלל, שהכבוד הוא שרש הנפשות ועל כן לפעמים בא כבוד ... לאדם בשביל הסתלקות איזה נפש, חס ושלום כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד כנ"ל אבל על פי רב, בא הכבוד לטובה דהינו, שבא נפש חדשה להאדם על ידי זה הכבוד שהוא שרש כל הנפשות כנ"ל על כן צריכין לזהר מאד, ... ידי זה מחיה הנפש על ידי זה מחיה העצמות, בבחינת: "ומח עצמותיו ישקה" "מים קרים על נפש עיפה, ושמועה טובה מארץ מרחק" 'שמועה טובה' זה בחינת קול הרעמים שמשמיעין עצמן בטוב שהם מתקנין התרחקות הנפש מן הכבוד וזה בחינת 'שמועה טובה מארץ מרחק' שזהו בחינת מים קרים על נפש עיפה שהם באים מן הרעמים, שהם בחינת 'שמועה טובה' כנ"ל וזה בחינת: "שמועה טובה תדשן עצם" שעל ידי בחינת שמועה טובה, שהיא בחינת רעמים שמשם בחינת מים קרים, שהם מחיין ומבריאין הנפש כנ"ל על ידי זה נתתקנין ונתדשנין העצמות בבחינת ...