... ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו ... כשהמוכיח ראוי להוכיח אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי תוכחתו כי התוכחה צריכה להיות בבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב **** בעניין מפורסמים של שקר: breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי יש ... - תורה יב - תהלה לדוד ולבן הוא תלמיד חכם שד יהודי שתורתו להתיהר ולקנטר ותלמיד חכם כזה נבלה טובה הימנו וזה ידוע, שאינו נקרא תלמיד חכם אלא על ידי תורה שבעל פה כי זה שיודע ללמד חמש אינו ... והם האנשים אין משיגים שום תועלת כי תורתם של אלו התלמידי חכמים אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב כי מבישא לא הוי טבא ולא עוד, כי תלאו גם אלקים כאלו לואה הקדוש ברוך הוא מלעזר לעובדים אותו ...

... שרש]. ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם אף על פי כן כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו. וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה ... לפני השם יתברך כמו תינוק הבוכה לפני אביו שנתרחקנו כל כך מאבינו שבשמים ענה ואמר כשאני עושה תשובה הוא טובה גדולה יותר מעניני תשובה שלכם כי אני עושה תשובה בפשיטות שאני מתחרט מאד ומתביש מאד ואני מקבל עלי שלא ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט ...

... אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר ...

... עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין, בחינת: "שמאלו תחת לראשי" "ואהבת חסד", זה בחינות חסדים ...

... מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת

... והם היו נלחמים עליו והיו שולחים ורובים לו חצים ואש. אבל לא היו יכולים לעשות כלום. אך שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים. והיה אבן טוב שהיה גדל באויר אך עדין לא היה לו כל השלמות לגמרי ועל ידי שהיו רובים החצים אליו כנ"ל על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב הזה היה של חן ותכף שנפל על המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך. אך הנשמות ... "תשתפכנה אבני קדש" ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ונופלים קדם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן הטוב הנ"ל הבחינה של חן היו לו בשלמות. אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם אות ... וכיוצא ואני הייתי גם כן תוחב ראשי ביניהם וכו' אות רפו אמר כבר תמהתי על העולם שהיכן שנמצא איזה טוב אמתי ראוי שיתקרב אלינו אות רפז שמעתי ממנו בחרף תקס"ג בתחלת ההתקרבות שאמר שיודע שרשי התורה ממקום שהתורה הקדושה ... אסמכתא שהיא רק בדרך אסמכתא בעלמא נסמך על המקרא מחמת שהוא גבוה ומרומם מאד אות רפח אמר בואו ונחזיק טובה לרמאים שעל ידי המחלקת שחולקים עלינו באנו לדברים גדולים והם עושים לנו טובה גדולה. כי כן הדבר שעל ידי המחלקת באים ומשיגים דברים גדולים. כמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: שבימי אבלו ...

... אבל בצדיקים שיש להם ההסתפקות, בבחינת: "צדיק אכל לשבע נפשו" אצלם הוא אור מלא "וירא אלהים את האור כי טוב" אין טוב אלא צדיק, שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב" . ואפילו מזה ההסתפקות גופה, צריך להפריש ממנו לצדקה נוטה שמים כיריעה כי ארון הברית, שהוא בחינת עני היא ... ההתנשאות הינו בשרש המלכות, שהוא בחינת משיח והוא שרש המלכות, בבחינת: "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו" והוא בחינת טוב עין, בבחינת: "יפה עינים וטוב ראי" הנאמר בדוד, שהוא משיח תניא: אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, ועמדתי בגלגל ... אחת נפתחה מערה מתחתי הינו בחינת דבקות, בחינת: "כמער איש וליות" מתחתי, הינו בחינת אמת: "אמת מארץ תצמח" כי "טוב עין הוא יברך" והברכות הם בחינת אמת כמו שכתוב: "המתברך בארץ יתברך באלקי אמן" וזה שאמר אבא שאול שעל ... כך לכנס ברע עין כזה כי הוא סכנה גדולה ה. וצריך לשמר את העין מכח המדמה ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה ... בתורה, הוא חדוש נאה ומתקבל כי הוא בא מכח המדמה, שהוא מדמה מלתא למלתא אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב ואלו החדושים מזיקים לפרנסה כי על ידי חדושי תורה נבראים שמים וארץ כמו שכתוב: "ולאמר לציון עמי אתה" אל ... עבדי שמיא וארעא במלולי וכו' ועל ידי זה באים כל ההשפעות והברכות לעולם כמו שכתוב:יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכו' אך כשהחדושים הם על ידי כח המדמה אזי נבראין רקיעין דשוא ועל ידם בא רעב לעולם ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם בחינת שבע אך מחמת שהרע יותר מהטוב על כן הרע גובר, והטוב נתבטל בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" שמתגבר חס ושלום בחינת שבע שני הרעב על בחינת שבע שני השבע שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב "ולא נודע" וכו' כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת ... מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, ... ידי זה שורה הנבואה על הנביאים כמו שכתוב: "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח וזה שמנגן ביד על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב מתוך הרע ועקר התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד ... כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, ... על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" בחינת: "ונגן בידו וטוב לך" וכו' כנ"ל וזה המנגן, צריך שיהיה יודע נגן כנ"ל גם, צריך שיהיה הכלי בשלמות כדי שלא תצא כל הרוח המערב טוב ורע בבת אחת ועל כן צריך שיהיה יודע נגן וגם שיהיה הכלי שמנגנין עליו שלם בשלמות כראוי שהוא בחינת מה שמברר הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם או שאינו יודע נגן, ואינו יודע לעלות ולירד בידו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה עליו נאמר: "כל רוחו יוציא כסיל" דהינו שמוציא כל הרוח בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה ... ידי ברור הרוח [שהוא האויר שמשם הקול, כידוע לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי חוזר ושב אל המדמה כי לא נכנע המדמה מאחר שאינו יכול ללקט ולברר הרוח טובה ויוצא כל הרוח המערב טוב ורע אבל כשיש לו בחינת יד הנ"ל המלקט ומברר בחינת הרוח טובה מן הרוח רעה אזי מכניע המדמה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" כנ"ל כי עקר בחינת הנבואה, הוא מבחינת היד הנ"ל שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה ועל ידי זה מכניע המדמה שהוא בחינת רוח רעה המערב ברוח טובה כנ"ל וזה שכתוב: "מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ... עליהם הכח המדמה כנ"ל והנה מן היאר וכו' הינו שעל ידם בא שבע שני שבע ושבע שני רעב, הינו טוב ורע כנ"ל והרע מתרבה וגובר על הטוב בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" "אסף אלהים את חרפתי" שהוא ממתיק את הרע, שהוא בחינת הרעב בבחינת: ... עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" בלילה, שאז הוא פקדונות הרוחות, בחינת: "בידך אפקיד רוחי" הנ"ל אזי הזמן לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון הנ"ל שעל ידי זה נשמר הזכרון כנ"ל דהינו שעל ...

... הוא: כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות הבורא, והיא כולה טוב, וכולה ניסים וכולי. והייסורים האלו, הם בעצם הירידות שיש לפני העלייה. ז"א כי לפני ארץ ישראל חייבת להיות ירידה, ... וארץ ישראל היא גדלות דגדלות על כן צריכין לפל בתחלה לקטנות דקטנות ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה. והוא זכרונו לברכה זכה לבוא לארץ ...

... ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה על כל פנים כמבאר על פסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" [בלקוטי הראשון, בסימן רפב], עין שם לו לשמח במה שזכה ...