... הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, כמו שכתוב: מלכות פה "חרב לה' מלאה דם", כי השכינה נקראת חרב לה' והיא בחינת דבור, שהוא בחינת חרב פיפיות, לשון פה כמו שכתוב: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות" וכו' וכשהנפש באה בתוך חרב לה', בתוך הדבור, בבחינת מיין נוקבין אזי השכינה מזדוגת על ידי המיין נוקבין שיש לה, בבחינת: "חזי במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את הנפש, בבחינת מיין נוקבין וכשעומד עם החליף לשחט את החי, הוא עומד כרוצח נפשות והחליף שלו הוא חרב המדבר, ואינו חרב לה', שהוא חרב המדבר ויש צער להנפש החי שצועקת בקול מר "נפשי יצאה" כשיצאת בשביל להכניס בדברו של הברכה, בבחינת מיין נוקבין ... אוירא דארץ ישראל על ידי זה, "אכלי עמי", הפרנסה נתמעט כי כשיש להשוחט בחינת הבל שאין בו חטא בחינת חרב לה', בחינת צדקה דארץ ישראל, בחינת נפש, בחינת תורה כנ"ל גם הנפש שעולה מהחי להמדבר שלו גם כן נתעלה ...

... של מקום' ואזי כשיתקן בחינת מלכות שלו ויוכל למשל בכל מה שירצה ויוכל להמית לזה ולהחיות לזה ונמצא עולם חרב לזה אמר: 'והוי דן את כל האדם לכף זכות' שצריך לדון את כל אדם לכף זכות כי אין הקדוש ברוך הוא חפץ בחרבן העולם "כי לא לתהו בראה, לשבת יצרה" ובשביל זה מרגלא בפומא דאינשי עכשו לומר שהחזנים הם שוטים, ואינם בני ...

... הפרדתו מהשי"ת ובאים ישראל בגלות כי השי"ת נתן מתנה לישראל שנקראו עליון וכ"ש ולתתך עליון על כל גויי הארץ וכשחרבה ירושלים אזי בחי' עליון בגוים וזהו שכתוב בהנחל עליון גוים דהיינו שבחי' עליון בגוים מחמת שנתפרדו מהקב"ה זהו בהפרידו בני אדם שבני אדם הנפרדים מהשי"ת מחמת הגדלות והפניה שלמד בה ועי"ז חרבה ירושלים אזי אותו בחי' עליון בגוים כי האמונה האמיתי אם הוא באמת אזי משפעת שפע ברכה וכל טוב מהשי"ת ...

... ודע, שעל ידי נפילת האמונה על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כזביות, אמונות העבודה זרה וכיוצא כמו שכתוב "אמלאה החרבה", כשזה קם זה נופל וכו' כי עקר קיום וחזוק אמונות כזביות הוא מנפילת האמונה הקדושה וכשמעלין האמונה הנפולה, מזה ... ועל כן כשחוזרים עכו"ם ומתגירין הם מביאין עמהם גאוה שהיתה אצלם כנ"ל ומכניסין בישראל גאוה ועל ידי זה נוטלין חרב הגאוה מנהיגי הדור, שמתגאים על הדור בחנם כי יש מנהיגים, שמתנהגים ברבנות ומושלים על עם דל והם מתגאים על הדור בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל רק הם מתגאים מעצמם על הדור בחנם והם מקבלין חרב הגאוה, בבחינת "ואשר חרב גאותך" על ידי הגרים הנ"ל, שהם מכניסין גאוה בישראל כנ"ל ומושלים על עם דל בחנם ויש להם כח אפילו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת' בחינת ספיחים שגדלים מאליהם ... בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל כנ"ל ועל כן נקראים גרים, על שם "יגירהו על ידי חרב" כי על ידי הגרים נעשה חרב הגאוה כנ"ל. ו. ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור על ידי זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם בבחינת: ... תצוד" שעל ידי גאוה מתגבר תאוות ניאוף שהיא בחינת חותם דסטרא אחרא בחינת החתים בשרו מזבו כי על ידי חרב הגאוה דקדשה מתגברים על תאוות ניאוף בבחינת: "חגור חרבך על ירך" אבל על ידי חרב הגאוה של אלו המנהיגים הנ"ל שמקבלים מהגרים כנ"ל מתגבר, חס ושלום, תאוה זו כנ"ל ז. ולהנצל מזה הוא על ...

... נפל ממדרגתו להשיג את התכלית בכל דבר, ואז ממילא הוא צריך להתאמץ בשביל תכלית שהיא נפרדת מהפעולה שלו. ועניין "החרב המתהפכת" הוא עניין השאלות שבאות מהחלל הפנוי, שבהם דעתו של האדם מתהפכת מצד לצד ללא מנוחה, וכך האדם בוחר ... הבריאה. וזה נעשה אך ורק על ידי אמת. שעל ידי אמת זוכה לאמונה וזוכה לעבור בחלל הפנוי, ועובר את החרב המתהפכת, ואוכל מעץ החיים וחי לעולם וכולי... **** לגבי עניין שפושט את גופו המצורע וכולי, העניין הוא כי הכל ...

... הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל ה. ושמירת הברית ...

... לשרשו, ואז נתקבל תוכחתו. ב. מי שנשתמד, אל תוכח אותו כי לא תועיל. ג. על ידי שאין מקבל תכחות, נחרב מעונו. ד. מי שמוכיח את העולם שלא בחכמה, על ידי זה מעורר, חס ושלום, גלות גדול והכבדה מהאמות. ה. ...

... על האמת ולחלק עליו, כדי דלא לטעי כלי עלמא בתרה. קו. בעוון שנאת חנם מריבה רבה בתוך ביתו. קז. חרב ובזה רבה בא בעוון ענוי הדין ועוות וקלקול הדין וביטול תורה. קח. אשה נדה דפסקה בין תרי, אם סוף ...

... זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק ...

... רק בריות. ואחר כך התיעצו לחזר למקומם. ואמרו איך נוכל לחזר למקומנו. ענה אחד נשלח להאחד העומד שם ואוחז חרב משמים לארץ. ואמרו את מי נשלח. והתיעצו לשל ח להבריות והלכו הבריות לשם ורצתי אחריהם. וראיתי אותו מאים עומד משמים לארץ וחרבו בידו משמים לארץ, ולה כמה פיות. הינו פה אחד הינו חד [שקורין שארף] למיתה ופה אחד על עניות ופה ... יצאו. זה בחינת כחות הרוחניות שהן המלאכים שנבראים מאותיות התורה שמחדשין. והם מקבלים כח מאדום. שהוא בחינת זה שאוחז החרב בידו המבאר מהמעשה. כי הוא ממנה על החרב והוא ממנה על כל הענשים לענש הרשעים. וזה בחינת כמה מיני פיות וחדודין שיש לחרבו לפעמים צריכין לענש הרשעים בחרבא ובקטלא ולפעמים בענשים אחרים. כמבאר שם בהתורה הנ"ל. ומחמת הפגם והטעות לא רצה לתן להם שום פה וחד [הינו שארף] מהחרב כי לא רצה לתן להם שום כח כי צריכין לשבר הלב דוקא ולבקש בתחנונים. ואף על פי שלוקחין בידם ... פה הינו שארף של מיתה, ולא רצה לתן, ובקשו פה אחר ולא רצה גם כן. כי רצו לענש אותם בחרבא וקטלא, ולא רצה לתן להם זה הכח ובקשו על כל פנים ענש אחר לענש את הרשעים ולא רצה כלל ... ישראל, כי הם צריכין לקבל ממנו איזה כח לענש הרשעים כדי לבוא לארץ ישראל והבן היטב. וזה שאמרו לזה שהחרב בידו שזה זמן רב היה להם יסורים ממנו זה בחינת מה שאמרו לאדום: "אתה ידעת את כל התלאה אשר ...