... דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ, וברח מריחו לים: למשדיא בה להצניע בו רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוי קאזלינא בספינתא, וחזינא האי קרטליתא וכו' ... מדרבנן הינו בירשא הנ"ל רצה להפיל אותו לשנאת חכמים וזרק זיקא דחלא ונחת חלא בחינת התגברות המינות בחינת: "כי יתחמץ לבבי" על ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם ...

... דבר" הנאמר בשבת כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" 'לא תאכלו', זה בחינת תענית הנ"ל. מצה, זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען תמצו והתענגתם" וכו' וזהו: 'אין בין חמץ למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה ... כי החיות הם חיים כמו בני אדם אבל האדם יש לו מעלה שיש לו כח הדברי וזהו החלוק בין חמץ למצה שהחלוק בין חית להא חמץ הוא בחית זה בחינת שלום שאין לו פה בחינת חי, בחינת: "וחית השדה השלמה לך" הינו בחינת שלום שאין ...

... נקם בלבי", כי עיניו ולבו שם וזה בחינת "ויקרא לאור יום" אור העינין מעוררין יום נקם שבלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע, הנשאר לו מנעוריו ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם, שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה, בבחינת: "חלק ... צדיקים שבדור . 'אור לארבעה עשר', הינו אור שבעינים שיש בהם שני פעמים שבעה גלדי עינא, בהם בודקין את החמץ ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא ומים רבים שהם אהבות ויראות חיצוניות אי אפשר להם לכבות התלהבות ...

... שופר עליהם הופעת" שבקול השופר הופיע עליהם מקולות וברקים ד. אבל צריך לפנות את המחין מחכמות חיצוניות וממחשבות זרות מחמץ שלא יחמיץ את חכמתו בחכמות חיצוניות ובתאוות כדי שכשיוציא את הקול ויפגע במחו יתעבד ממנו רעם אבל כשגלגלתא דמחא ... ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ וזהו: "גער חית קנה", כדאיתא בזוהר קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה הינו שלא תחמיץ חכמתך וזהו לשון גער לשון מריבה כי מצה לשון מריבה דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין אחרנין ... תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן סטרא דמותא ותאמין כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים אין זה ... שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" שאתה דבוק בסטרא דמותא בחינת חמץ בחינת ירד גבריאל וכו' ותדע שנעץ קנה הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה וכשתשמר את מחך מבחינת חמץ שלא יהיה אטום אזי יפגע קולך בגלגלתך ויתעבד רעם ויתפשט עקמומיות שבלבך ואז תזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב ...

... לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה ********* יש לבאר ...

... פני ריקם" ממצרים ולא יראו פני ריקם ראשי תבות פורים כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ [ופסק באמצע הענין ולא גלה יותר] כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת ...