... שבת, נשלם הדבור לשלום בבחינת: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום" "ודבר דבר" הנאמר בשבת כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין
חמץ למצה אלא משהו'
'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל
וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" 'לא תאכלו', זה בחינת תענית הנ"ל. מצה, זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען תמצו והתענגתם" וכו' וזהו: 'אין בין
חמץ למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום הינו כי אין דומה שלום של התענית, לשלום של שבת ... וזהו החלוק שבחינת שלום שיש לו פה, הוא במעלה על שלום שאין לו פה כמו מעלת מדבר על חי כי החיות הם חיים כמו בני אדם אבל האדם יש לו מעלה שיש לו כח הדברי וזהו החלוק בין
חמץ למצה שהחלוק בין חית להא
חמץ הוא בחית זה בחינת שלום שאין לו פה בחינת חי, בחינת: "וחית השדה השלמה לך" הינו בחינת שלום שאין לו פה שאין לו כח הדברי, כמו חיות השדה ומצה היא בהא זה בחינת ה' ...