... מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו: גדל ! ' וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף וקשה זווגו [כקריעת ים סוף] ' וכו' כי הים סוף נקרע לשנים עשר קרעים כנגד שנים עשר שבטים ובני ישראל בתפילתם גורמים זווגא דקדשא בריך הוא ושכינתה כמו שכתוב: "סלו לרכב ערבות" 'רוכב', דא קדשא בריך הוא 'ערבות', דא שכינתה שנתערב בה כל הגונין ולפי הזווג שגורם בתפילתו כן זוכה לזווגו והתפילה הם שתים עשרה נסחאות לפיכך הזווג כקריעת ים סוף שהם שנים עשר וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפילתם כמו שכתוב: "ויעמידה ליעקב לחק" 'וחק לשנא ... וכל אחד יש לו שער מיחד והתפלל על שלא תתרחק תפילתו ממטה שלו וזה לשון מטה, כי מטה לשון זווג כמאמר הסמוך: על מטתי שתהא נתונה וכו' ומטה הוא בחינת זווג גם מטה היא בחינת פרנסה כמו שכתוב: "בשברי לכם מטה לחם" כי שנים עשר מטות גורמין זווג ומפרנסין כנ"ל 'קשה זווגן וקשין מזונותיו' וכו' גם התפלל על שבטו שיזכו לשני שלחנות וזהו: 'ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום' ואמרו ...

... עם אשתו השניה מקהלת קדש בראד, אז באו כמה עגלות עם נשים שבאו בשביל להשתדך עמו. ואמר שכלן היו זווגים שלו. ואמר שכל איש יש לו כמה וכמה זווגים רק שיש בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים. כי מכל הדבורים שמדברים בעניני השדוכים אף על פי שאינם נגמרים זה בעצמו בחינת זווג ושדוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת ועל ידי זה נגמר בחינת הזווג של זה האיש עם אותה האשה. ולפעמים באים שדכנים ומדברים השדוך אבל אינו נגמר וגם זה בחינת זווג משדוך. ובודאי היא בחינת זווג יותר מהראשון. ולפעמים נוסעים לעשות השדוך ובעת הגמר נפרדים מאיזה סבה. ולפעמים נגמר השדוך ואחר כך מפסיקים הקשר של ... בסמוך נעשה גט ביניהם. ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן וכיוצא בזה כמה בחינות שיש בעניני השדוכים והזווגים שאינם נגמרים אחר כך, אבל כלם הם בחינת זווגים שלו. כי כל אחד יש לו כמה זווגים רק שאצל זה נגמר איזה זווג שלו על ידי איזה דבור בעלמא שמדברים מזה השדוך. ולפעמים על ידי איזה דבור יותר או על ידי איזה ...

... לה, בבחינת: "חזי במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את ... [הנעשקות] בתוך הטקלא, האמור בזוהר, בקליפות נגה וקליפות נגה רוצה שישתקע שם הנפש אזי היא נותנת אותן בתוך טפת זווגו של עם הארץ כדי שיתטנף הנפש ההיא ביותר נמצא שבני עמי הארץ הם נפשות יקרות אלא שהם כצפרים האחוזות ...

... השכינה מהגלות שבפה הלמדן ומעלה אותה לשרשה ממדרגה למדרגה. מתחלה לבחינת חבוק ואחר כך לבחינת נשוק ואחר כך לבחינת זווג כמו שכתוב: "אני חבצלת השרון" בתחלה היא ירקה כחבצלת כמו שאמרו 'אסתר ירקרקת היתה' וזה בחינת חבוק "וימינו תחבקני" ... חבצלת בחינת אסתר ירקרקת זאת עליה יש לשכינה על ידי חבוק ימין ועקר בנינה על ידי חכמה שאז ראויה לזווג כמו שכתוב: "וגם אמנה אחותי בת אבי אך לא בת אמי" וכו' ואז: "ותהי לי לאשה" שאז היא ראויה לזווג [כמובא בזוהר רבי אבא שלח לה לרבי שמעון, אמר: אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא ? שלח לה: וגם אמנה וכו' עין שם] ואיתא בפרוש ספרא דצניעותא שהנשיקין היא על ידי החכמה כשנתעוררים השפתים עליונים שהן נצח והוד עליונים לבחינת זווג לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה נעשה אלו הצרופין שהלמדן דובר ... ידי החכמה הזאת השכינה היא מבחינות: "שושנת העמקים" מבחינת נשיקין בחינת "שפתותיו שושנים" בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקיא יתבא בין צדיק עליון שהוא התנא שחדש זאת התורה ועכשו משפיע בה ובין ...

... ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, ...

... תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה מחמת שלא נתקדש אביו בשעת זווג גם זה קשור בגופם עדין ובודאי אלו היו רואים את כל זה חרדה גדולה היה נופל עליהם כי היו ...

... ששים רבוא נשמות ויש לכל הנשמות שרש למעלה במחשבה דקדשא בריך הוא כי 'ישראל עלו במחשבה תחלה' ועל ידי זווג הנשמות נבראים נשמות גרים וכשנתעוררים הנשמות על ידי אותיות התורה שהוציא מפיו ומתנוצצים זה לזה זה בחינת זווג שזה מקבל הארה מזה ועל ידי הזווג של התנוצצות הנשמות שבמחשבה נבראים נשמות גרים גם הפושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו [כי נקרא 'פושעי ... שלש בחינות: חכם, גבור, עשיר והגדלות נקרא משכא דצוארא בבחינת: "תדברו בצואר עתק" ומרבעתא דרישה פרסא ופלגא זה בחינת זווג הנעשה בראשית המחשבה מרבעתא לשון זווג כמו שכתוב: "ארחי ורבעי" ועל ידי זווג הזה נעשה פרסא ופלגא. פרסה זה רמז על המשכת הנשמות לבניהם זה מכנה בשם פרסה שלמה והתנוצצות שהנשמות מתנוצצין ...

... שהתחילו להרגיש לפי ערך גדל קדשתם, יפי הנשים ועל כן הרגישו שאין שם יראה ועל כן אסרו על עצמן זווג נשותיהן כאחותו כמו שכתוב: "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה" וכו' ואחר כך תקן אברהם זאת והמשיך ... כל התקונים שתקן אברהם בחינת: "וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים" ועל כן כשבא יצחק לשם, הצרך גם כן לאסר זווגו כאחותו כנ"ל עד אשר המשיך שם אריכות ימים שהיא בחינת יראה, שמצלת מזה כנ"ל ואז התרה לו כמו שכתוב: ... ההולדה כנ"ל וזה בחינת: "ועלהו לתרופה" 'להתיר פה אלמים, ולהתיר פה עקרות' כי זה תלוי בזה כנ"ל וזה בחינת זווג הנשיקין, וזווג הגופני שזווג הנשיקין, קודם לזווג הגופני, כמובא בכתבים כי על ידי כח הדבור, בחינת להתיר פה אלמים שהוא בחינת זווג הנשיקין על ידי זה נעשה זווג הגופני בחינת להתיר פה עקרות כנ"ל וזה בחינת שבירת כלי חרס ששוברין בשעת התקשרות הזווגים להורות, שעכשו שנעשה התקשרות, שהוא בשביל הולדה שהוא בבחינת בטחון, בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל וזה בחינת: "בטח ... בחינת התעוררות השנה בחינת 'זכאה מאן דמליל על אדנא דשמע' כנ"ל וארכבותה דא לדא נקשן, זה בחינת הולדה, בחינת זווג הגופני כי על ידי התעוררות השנה, שהוא בחינת 'להתיר פה אלמים' על ידי זה להתיר פה עקרות כנ"ל שזהו בחינת זווג הנשיקין שקודם לזווג הגופני כנ"ל. מאי קלא, קלא דכנופיא עלאה דמתכנפי הינו בחינת ספורי מעשיות שמלבישין בהם את הפנים של תורה כנ"ל ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קנא - סגלה לזרע של קימא סגלה לזרע של קימא שיאמרו שניהם האיש ואשתו קדם הזווג פרשת "ובראשי חדשיכם" וכן כשהתינוק חולה, חס ושלום יאמרו אז גם כן האיש והאשה פרשת "ובראשי חדשיכם" כי מארת ...

... זה נתחלף בזה. כב. יש שני צדיקים, שאחד דבוריו הם בחרישה, והשני דבריו בקצירה, או אחד דבריו הקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכים את הזרע ומהוים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו. בכן כשיש מחלקת בין שני צדיקים ...